הרמת מסך - גם בתביעות קטנות

השופט רובינשטיין: במקרים מתאימים, מותר לביהמ"ש לתביעות קטנות להרים את מסך ההתאגדות

בשנת 1976 נחקק חוק שיפוט בתביעות קטנות, שהקים את בתי המשפט לתביעות קטנות. מטרתו היתה ליצור מכשיר זמין, זול ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות. הדיון נועד להיות מהיר ויעיל, ללא פורמליות יתירה, ללא ייצוג על ידי עו"ד וללא סדרי דין סבוכים.

האם ראוי להגביל את "סל" הנושאים שבהם ידונו בתי המשפט לתביעות קטנות? ראוי להקדים ולהבהיר, ששאלה זו אינה עולה מחמת כישורים מופחתים כלשהם של שופטי בתי המשפט לתביעות קטנות, שהינם ממילא חלק ממאגר שופטי בתי משפט השלום, אלא מחמת אופיו האמור של הדיון.

בעיתו, עת כיהן כשופט של בית המשפט המחוזי בירושלים, קבע השופט אליקים רובינשטיין, שתביעות לשון הרע מחייבות הקפדה על דיני הראיות, ולפיכך אין מקומן בבתי המשפט לתביעות קטנות (בר"ע מחוזי י"ם 2323/96). על דעה זו חזר השופט רובינשטיין בהחלטתו הנוכחית.

האם תביעות הכוללות דרישה להרמת מסך ההתאגדות ראויות להידון בבתי המשפט לתביעות קטנות? בעבר, הושמעו דעות ספורות, בעיקר בערכאות הנמוכות, שסברו שעל תביעות כאלו להידון בבתי משפט השלום ולא בבתי המשפט לתביעות קטנות (הגם שבעבר הביע השופט יעקב טירקל דעה הפוכה - ראו רע"א 1967/97).

ברטה בשקירוב רכשה שירותי לוויין בכבלים ברוסית. לטענתה, השידורים היו באיכות ירודה. לפיכך, היא הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, להשבת כספיה. התביעה הוגשה נגד חברות הלווין ונגד אחד מבעלי מניותיה ומנהליה, מיכאל בודקר.

התביעה התקבלה בחלקה ע"י השופטת טאובר מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, כולל טענת הרמת המסך כלפי בודקר. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת וסרקרוג) דחתה את ערעורו של בודקר. בודקר ביקש רשות ערעור לבית המשפט העליון (הניתנת, מטבע הדברים, במקרים נדירים ביותר).

השופט רובינשטיין דחה את הבקשה, הן מחמת נדירות המקרים שבהם תינתן רשות ערעור שניה (לבית המשפט העליון) על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, והן לגופה. ומכאן לשאלת תאימותו של בית המשפט לתביעות קטנות לדון בטענות של הרמת מסך:

"הרמת מסך אמנם אינה עניין של מה בכך. סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, מאפשר הרמת מסך כלפי בעלי מניות בתנאים מסוימים (על כך נמתחה ביקורת, ועל כן תוקן החוק בימים אלה - חוק החברות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 - בין השאר כדי לצמצם את עילות הרמת המסך)", כתב השופט רובינשטיין.

"על פניו נשמע כאילו 'הרמת מסך' כלפי בעלי מניות מצדיקה הליך ככל משפטו וחוקתו בבית משפט השלום ולא בבית המשפט לתביעות קטנות; אך המציאות אינה מצביעה על צורך כזה בכל מקרה ומקרה, ובאופן עקרוני איני רואה סיבה שבמקרים המתאימים לא תופעל הרמת מסך גם בתביעות קטנות, אם גם בזהירות הראויה, על פי השכל הישר, למשל, כשהמדובר - כמו בענייננו - בתביעה צרכנית באלפי שקלים בודדים, וזו אחת התכליות המרכזיות כאמור של מוסד התביעות הקטנות".

(רע"א 8144/04 בודקר נ. בשקירוב ואח', החלטה מיום 20.3.05. השופט אליקים רובינשטיין).