עו"ד משה קמר הגיש בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ בשמו של תושב אוסטרליה, הלמוט למלה, נגד עיריית ת"א. בעתירה דורש קמר לבטל את ההפקעה בחלק ממתחם בי"ח איכילוב בת"א, המשמש כיום את מרכז ויצמן בבעלות חברת אוסיף, ולשלם לעותר את סכום התמורה היחסית שקיבלה העירייה בעד מכירת החלקות, ששוויו כיום למעלה מ-100 מיליון שקל.
קמר: "סבו המנוח של העותר, פיליפ גרול, נפטר בארץ ישראל בשנת 1934. הסב היה בתקופת המנדט הבעלים של חלקות קרקע בשטח של עשרות דונמים. בתב"ע שרונה משנת 1944 הותווה המתחם הראשוני של בית החולים, שלימים נודע בשם בית החולים איכילוב. בתוכנית נקבע, בין היתר, כי חלק מאדמות הסב ייועדו להפקעה לצורך בית חולים.
"הנציב העליון הסמיך את עיריית תל-אביב להפקיע את האדמות, ובהתאם לכך הופקעו הקרקעות בשנת 1945, ונרשמו על שם העירייה בשנת 1947. במרוצת השנים שחלפו מאז ההפקעה, נכללו חלקות הסב במתחם בית החולים איכילוב, בפינה הצפון-מערבית, בסמוך לפינת הרחובות ויצמן ובארי. במרוצת עשרות השנים שחלפו לא נבנו על חלקות המנוח מבנים של בית החולים, והן עמדו בשיממונן".
בעתירה טוען קמר, כי בתב"ע שקיבלה תוקף בנובמבר 1996 שונה לראשונה ייעוד המתחם, הכולל את שתי החלקות הנ"ל, לייעוד למגרש מיוחד, ובין התכליות המותרות: מרכז גריאטרי, דיור מוגן, קליניקות, משרדי רופאים, משרדים אחרים, מלונית ומסחר.
בשנת 1998 הציעה העירייה להחכרה במכרז את זכויות החכירה במתחם לתקופה של 99 שנה, ובחודש מאי 1998 אישרה מועצת העיר את מכירת זכויות החכירה במתחם לחברת אוסיף, בבעלות דורון אביב, בסכום של כ-100 מיליון שקל בצירוף מע"מ.
עו"ד קמר: "בפועל נבנו לאחרונה במתחם שימושים מעורבים: משרדים, מלונית, דיור מוגן ובניין לשירותי רפואה פרטיים וקליניקות, מעל מרכז מסחרי הכולל מסעדות ובתי קפה, חנויות מסחריות וכן חניון תת-קרקעי. המתחם ידוע בשם מרכז ויצמן".
עוד מוסיף קמר, כי בקומת המשרדים נמכרו והושכרו שטחים למשרדי עורכי דין ומקצועות חופשיים אחרים, חברות השקעה ועוד, אשר משווקים כיום בשוק החופשי לכל דורש.
הקומה העליונה כוללת משרדי שיווק של חברת פאלאס, שהינה הבעלים של פרויקט הדיור המוגן, וכן שטחים ציבוריים של הדיור המוגן, לרבות אולם אירועים.
עו"ד קמר טוען, כי מתוכניות בניין העיר עולה, כי מרכז ויצמן, שנבנה על החלקות שהופקעו מהמנוח, הינו מרכז מסחרי לכל דבר ועניין, שנועד ליצור במקום מרכז מסחרי עצמאי, שאינו נדרש לשימושם של באי בית החולים אלא לשימוש הציבור הרחב.
לטענת קמר, החכרת החלקות שהופקעו מהמנוח על-ידי העירייה לצד שלישי נעשתה שלא כדין, משני היבטים: האחד - העירייה הוסמכה לבצע הפקעה למטרה ציבורית ספציפית (בית חולים), ומשפג הצורך הציבורי בחלקות המופקעות חייבת הייתה העירייה להחזירן לבעליהן. השני - בכל מקרה, בטרם החכרתן של החלקות המופקעות לצד שלישי, שומה היה על העירייה להציען לבעליהן.
עדיין לא נמסרה תגובת העירייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
