אין החזר מע"מ בגין שיפוצים בפסק דין יורוטרייד בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע, כי רק המס (מע"מ) ששולם בעת ובשל רכישת המקרקעין ניתן לניכוי (החזר) ואילו מס תשומות (מע"מ) שמקורו בהזמנת שיפוצים או בפעולות בנייה שבוצעו על המקרקעין לאחר רכישתן, איננו ניתן לניכוי על פי הוראות סעיף 43א(א) לחוק.
החלטה זו, אם היתה מאמצת ידי רשויות מע"מ כלשונה, היתה יוצרת אפליה בין מוסדות שבחרו לרכוש קרקע שעליה מבנה, ואז כל מס התשומות ניתן היה לניכוי, לבין מוסדות שרכשו קרקע ובנו עליה. רשויות מע"מ, בחוזר מיום 26.4.98, החילו את פסק הדין רק על מוסדות כספיים, ואילו מוסדות ללא כוונת רווח זכאים לנכות את המס הכלול בהשבחת הנכסים.
ביקורת על הילכת יורוטרייד לדעת כותבי מאמר זה, פרשנות זו של בית המשפט פוגעת ברעיון הבסיסי של החוק והוא שהמס יוטל רק על הערך המוסף. לדעתנו, תכלית החקיקה מחייבת פרשנות שונה של המונח מקרקעין, בהתייחס למקרקעין ביום מכירתם, דהיינו כולל ההשבחות שבוצעו בהם, ולא מקרקעין ביום רכישתם, כלומר ללא ההשבחות. מן הראוי שרשויות מע"מ יאפשרו גם למוסדות כספיים לקבל החזר המס ששולם על עלויות ההשבחות שלא הופחתו לצורכי מס הכנסה.
החזר מס בערכים נומינליים בלבד בפסק דין יורוטרייד קובע השופט אמנון הומינר, כי "ללא כל היסוס ניתן לקבוע כי אין כל הוראה בחוק הקובעת כי במקום שבו נדרש ניכוי מס תשומות, לרבות בהתאם לסעיף 43א(א) לחוק, יהיה זכאי מבקש הניכוי לשערך את סכום מס התשומות שניכויו נדרש"... ומשלא קבע המחוקק במפורש כי ניכוי מס התשומות ייעשה בערכים ריאליים, הרי הניכוי צריך להיעשות רק בערכים נומינליים".
אנו רואים כי בנושא זה מגמת בית המשפט המחוזי להעדיף את הפרשנות הדווקנית של החוק על פני המהות הכלכלית. לכן ראוי, כי המחוקק יתקן את החוק כדי שיתאים למטרה הכלכלית של חוק מע"מ.
בינתיים לאור האינפלציה המצטברת, על מוסדות כספיים או מלכ"רים שמוכרים מקרקעין לבחון האם כדאי להם לתבוע את ניכוי מס התשומות נומינלית מרשויות מע"מ על פי סעיף 43א(א) לחוק, או כדאי להם לראות במס התשומות ששולם ברכישה כחלק מהעלות שניתנת להפחתה מתמורת מכירת המקרקעין, על פי סעיף 39 לחוק מס שבח מקרקעין, ובמקרה זה העלות מתואמת למדד המחירים.
קיזוז מע"מ על פי סעיף 43א בעת הרכישה - כיצד?
על פי סעיף 43א' לחוק מע"מ, מוסד כספי או מלכ"ר החייבים במע"מ ואשר בידם חשבונית מס (לרבות חשבונית עיסקת אקראי שאושרה כמסמך אחר ב-5/95), בשל רכישת המקרקעין זכאים בעת מכירתם (גם אם הם קונים ולא מוכרים) לקזז את מס התשומות הכלול בחשבונית המס.
התוצאה היא, כי לפי פרשנות מילולית כלכלית, יוכל כל מוסד כספי או מלכ"ר הרוכש מקרקעין ממי שאינו עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, ואשר לפיכך חייב הרוכש (מוסד כספי, מלכ"ר) במע"מ בעת הרכישה, להגיש בעת הרכישה את ח-ן המע"מ עיסקת אקראי שהוציא כרכוש ולקזזה מהמע"מ שהוא עצמו חייב בו.
משמע, בדומה לעוסק הרוכש קרקע מפרטי ומוציא ח-ן מע"מ על עצמו, מבלי לשלם דבר לרשויות מע"מ, כך גם מלכ"ר או מוסד כספי יכולים לדווח בדו"ח החודשי שלאחר הרכישה על מס תשומות בגין ח-ן עיסקת אקראי שהוציאו על שמם ולא לשלם מע"מ.
איזה דירת מגורים?
מכירת דירת מגורים או רכישתה הוצאה מגדר עיסקת אקראי (ראה
שבוע קודם). נשאלת השאלה באיזו דירת מגורים מדובר. לדעתנו, אין דירה זו בגדר "דירה
מזכה" ועקרונות הפרשנות שרווחו ביחס למבחן הפוטנציאל האובייקטיבי טרם תיקון 34
מ-28/2/97, הוא שיחול במקרה זה. משמע, אין צורך במגורים בדירה לצורך
מע"מ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
