תשוחזר חזית גימנסיה הרצליה

רעיון פשוט ובר ביצוע, לעומת המגלומניה בתוכניות שימור, שעולה לציבור הרבה כסף

דווקא לאור הביקורות הנוקבות על תוכנית השימור של תל-אביב, ובמיוחד לאור ניסיוני וביקורתי שלי כנגד התוכנית אבל בעד השימור, החלטתי להעלות על הכתב היבט מרתק ואפשרי, של אפשרות קיימת לשימור כלכלי של אייקונים, אופי ומסורת המאפיינים את "העיר הלבנה" של "תל-אביב הקטנה" .

בדרך זו או אחרת הייתי עד למחדלים ציבוריים הנובעים מכוונות טובות ומביצוע לקוי. די אם אזכיר סימון מבנים לשימור בתוכניות לב העיר, שעלו לקופה הציבורית מיליוני שקלים, ללא כל הנאה או תועלת. אני עצמי ייצגתי את בעלי הבתים ברחוב אלנבי 52 ו-54, שיועדו לשימור. כתוצאה מכך שילמה העירייה לבעלי הנכס כ-900,000 דולר, והבניינים עומדים בשיממונם וככל הנראה לא ישומרו לעולם.

דוגמה נוספת - רבים יופתעו לשמוע, שהבניין ברחוב יהודה הלוי 60 סומן לשימור, וקופת העירייה שילמה למעלה מ-400,000 דולר על מנת שלא יוסיפו עליו דירת גג, כפי שמותר בהתאם לתוכנית תקפה.

עתה אנו עומדים בפני גל של תביעות פיצויים בגין תוכנית השימור החדשה. נראה שלמרות זאת בתל-אביב ניכרת תנופת שימור מרתקת, מחיה ומשיבה את נעוריה. החיים ששבו לשדרות רוטשילד, הבתים המשומרים הצצים בכל עבר, רחוב הרצל הקם לתחייה, שינקין הפועם בלב העיר ומדרחוב נחלת בנימין, משיבים את ימי תל-אביב היפים.

עם זאת, ה"אייקון" של תל-אביב הקטנה נהרס: גימנסיה הרצליה, שעמדה בראש הגבעה המפורסמת. הגימנסיה עצמה, שבימים אלו ימלאו 100 שנה לייסודה, נהרסה לטובת הקמת מגדל שלום, פערה פצע בלב העיר, ובמקומה יש לנו אוטוסטרדה היוצאת משומקום ומובילה לשומקום, ודווקא בה טמון, אולי, פתרון מעניין.

אבי משה צביקל, שגדל בת"א הקטנה, עבד משך כשני עשורים במינהל ההנדסה של עיריית תל-אביב, ומהיותו מודד מוסמך ובעל משרד למדידות חרש את העיר הזו ואהב אותה - הגה רעיון, שככל שהוא פשוט הוא רעיון ישים, אפשרי, כלכלי, הגיוני ויפה.

תשוחזר חזית הגימנסיה העברית הרצליה במקומה ההיסטורי. החזית היפה תשוב לאותו המקום ממנה נעקרה לפני כחמישים שנה. המבנה של מגדל שלום מאיר ומיקומו הגיאוגרפי מאפשר זאת בנקל.

יש צורך בשינויי תנועה לא גדולים. העובדה שהמיקום נמצא בראש גבעה יאפשר אולי שיקוע צומת הרחובות הרצל ואחד העם, כך שבמפלס הרחובות הקיים כיום, ממול חזית הגימנסיה המחודשת, ייווצר מדרחוב מסחרי מעניין.

הבניינים המפארים את רחוב אחד העם יזכו לעדנה מחודשת, ייווצר רצף אורבני תוסס, שיחבר את שדרות רוטשילד-הרצל, רחבת הגימנסיה ומדרחוב נחלת בנימין.

והדובדבן שבקצפת: ניתן בנקל לנצל את החלל שנפער מתחת למגדל שלום, שיועד במקורו לאוטוסטרדת רחוב הרצל (תוכנית 1200 תכננה להמשיך את רחוב הרצל ברוחב 32 מ' עד לחוף הים, על תוכנית זו ויתרו כבר מזמן).

מכל מקום, הכניסה המפוארת של החזית המחודשת יכולה להוביל למתחם "תל-אביב הקטנה".

מי שביקר בלאס וגאס בעשור האחרון, מכיר את המול המשחזר רחוב איטלקי.

כאן תהא ההזדמנות לשחזר את העיר הלבנה באתר, שיהווה מרכז משיכה מסחרי אטרקטיבי במיוחד.

פרויקט מסוג זה, בתכנון נכון, לא מצריך תקציבים עירוניים. תוספת שטח המסחר ושדרוג האזור יניבו לעירייה הכנסות של מיליונים רבים בהיטלי השבחה. הבנייה והיוזמה תהא פרטית, ותל-אביב תזכה בחזרה באייקון שנעקר ממנה באכזריות.

הכותב הוא שמאי וכלכלן, לשעבר יו"ר לשכת השמאים.