חור באף וחור בכיס

ניתוח קוסמטי פשוט שעבר ש' אצל רונית רפאל, כוהנת הטיפולים האסתטיים, נגמר בתביעת רשלנות בסך 2.5 מיליון שקל

איך מה שהרופא הגדיר כ"טיפול קוסמטי אסתטי פשוט", נגמר ב"אף מעוות לחלוטין, חוסר רב בסחוסים, חור באף, נחיריים קצרים, ריח רע הנודף מהאף וחסימה של דרכי האוויר באף"? ואיך האישה אשמה בכך? זה גם מה ששואל את עצמו ש', בן 59 מאשקלון.

לאחר שבמרכז הרפואי של "רונית רפאל" במרום בזל בת"א לא נתנו תשובה לשאלתו, הוא החליט להביאה להכרעת בית משפט השלום בעיר. בתביעה שהגיש באמצעות עוה"ד ענת מולסון וטל נבו, טוען ש' כי במהלך אפריל 2004, הוא פנה טלפונית למרפאת מרום בזל במטרה לקבל מידע אודות טיפול קוסמטי בלייזר להסרת גבשושיות חלב באפו.

לדבריו, בפגישה אליה הגיע עם אשתו, "הוסבר להם כי הטיפול הינו פשוט ביותר ומבוצע באמצעות מכשיר לייזר והוא קל בהרבה מניתוח רגיל, וכי האף יהיה 'מעט אדום לאחר הטיפול למשך כשבועיים-שלושה לכל היותר'". לבסוף, הוא נותח ע"י ד"ר רונן גלזינגר.

ש' טוען, כי ביום הניתוח חתם על טופס ההסכמה, לאחר שהצוות במרפאה, לרבות הצוות המנתח, הרגיע אותו והבטיח לו שמדובר בניתוח קל ופשוט. "לתובע לא הוסברו סיכונים או סיבוכים כלשהם הכרוכים בניתוח, טרם ביצועו", טוענים נבו ומולסון.

למחרת הניתוח, אמרו לו הרופאים שהניתוח הצליח, והוא שוחרר לביתו מצויד בהנחיות למרוח על האף משחה, להמשיך בנטילת אנטיביוטיקה ולחזור לביקורת בשבוע שלאחר מכן. בביקורת אמרו ש' ואשתו לצוות, כי האף "נראה מחורר 'כמו כוורת', אולם ד"ר גלזינגר הרגיע אותם כי 'האף מחלים כמצופה'".

גם בביקורת שנערכה כעבור שבועיים נוספים, טען ש' כי "האף במצב נוראי וכי נפערו בו שני חורים, שדרכם יוצא אוויר עם כל נשיפה וכי הצבע החרוך לא משתנה". הרופא, מצידו, המשיך לטעון כי האף מחלים לאט ושאין לש' ממה לחשוש.

שבוע נוסף עבר וש' החל לסבול מדימום באף ומכאבי ראש חמורים. ד"ר גלזינגר הורה לו לגשת לבית החולים סורוקה, שם הוא עובד. הרופא אמר לו, כי אין זיהום באפו ושדימום כזה עשוי להתרחש. שבועיים אחר כך, וכחודשיים אחרי הניתוח, נערכה ביקורת נוספת במרפאה בת"א ורק אז, לדברי ש', הודה הרופא שהטיפול המקומי לסתימת שני החורים באף אינו עולה יפה. הוא אמר לו, שבלית ברירה יש לבצע השתלת עור מהצוואר, על מנת לסגור את החורים שנפערו.

ד"ר גלזינגר ביצע בש' ניתוח נוסף, הפעם בסורוקה, "במהלכו ניטל עור מעובי מלא, מאזור עצם הבריח השמאלית של התובע והושתל על אפו, אולם הניתוח לא צלח והשתל נקלט באופן חלקי בלבד".

"בעקבות ניתוח הלייזר הראשון", נטען בתביעה, ש' "סובל מחוסר ניכר של סחוס בחלקו הקדמי של האף. הדבר מתבטא בקיצור הנחיר השמאלי והימני, בהופעת שנץ עמוק בנחיר ימין וכן בהופעת חורים בגג האף. חוסר הסחוס גורם להתמוטטות כנפי האף ולהיצמדותם למחיצה ולכן הוא סובל מאף סתום ומבעיה אסטטית חמורה, אשר ככל הנראה אין לה פיתרון מעשי".

בחוות דעת רפואית שקיבל, נאמר לו כי "המנתח ביצע, שלא על-פי המקובל, קילוף עמוק מדיי, שגרם לנזק טרמי לרקמות העמוקות ובעקבות זאת ארע נזק גם לסחוסים, ואף היו 'חורים' בדופן האף, שאחד מהם נותר עד היום. הנזק העמוק לא אפשר ריפוי עצמוני - ספונטני, כפי שהוא צריך להיות בדרך כלל בניתוחים אלו". נכותו המשוקללת מוערכת בכ-40%.

ש' טוען לרשלנות מצד ד"ר גלזינגר והמרפאה, וכן לעוולה של תקיפה ולהפרת חוק זכויות החולה, משום שלא יידעו אותו בסיכונים הצפויים. החובה גוברת, לדבריו, כשמדובר בניתוח קוסמטי שאינו הכרחי, מבחינה רפואית. "לו היו מיידעים אותו ומסבירים לו כי קיים סיכון/סיבוך של צריבה עמוקה מדי של הרקמות, נזק לרקמות העמוקות וצורך בניתוחים משחזרים בהמשך, ודאי שלא היה מסכים בשום אופן לבצע את הניתוח", טוענים פרקליטיו.

עוד טוען ש', לניהול רישומים לקוי במרפאת רונית רפאל בת"א. כך למשל, הוא טוען, באחד המסמכים הנוגעים לניתוח השני שעבר, נאמר כי הוא "התקבל לצורך כיסוי פצע לאחר כריתת סרטן תאי בסיס באפו, ובמסמך אחר צויין שהוא התקבל לצורך 'הוצאת נגע באף', כאשר בפועל התקבל לצורך השתלת עור על אפו".

מעבר לנכות אסתטית ותפקודית קשה, טוען ש', הוא סובל מריח רע הנודף מהאף, הגורם לו למבוכה רבה. "התובע הפך מאדם פעיל, מאושר, בעל ואיש משפחה למופת לאדם מדוכא, פסיבי, הנמנע ככל הניתן מלבוא במגע עם אנשים נוכח הבושה הרבה והדחייה שחש במומו". בשל כך, הוא אף "מתקשה מאוד לשמש כחזן בבית הכנסת".

בין הנזקים שהוא טוען להם, ניתן למצוא את יחסי הזוגיות. "התובע מאשים את אשתו בנזקיו, שכן היא היתה זו שהמליצה לו לעדן את מראה אפו בעקבות מודעת הפרסומת של המרפאה בעניין, ומטיח בה שוב ושוב כי אלמלא היא, היה אפו במצב תקין, וכי כעת אפו נהרס ואין כל אפשרות מעשית לתקנו. סיטואציה זו גורמת למתח רב בין בני הזוג, למריבות, ואף לאגרסיביות והתפרצויות מצד התובע כלפי אשתו, נוכח התסכול הרב שחש ממראה האף".

ש' תובע נזק מיוחד בסך 270 אלף שקל, ודורש פיצוי בגין עוגמת נפש עד לסכום של 2.5 מיליון שקל.

הדוברת של רונית רפאל, אירינה שלמור, מסרה בתגובה: "רונית רפאל שירותים רפואיים היא חברה בבעלות רונית רפאל, המחזיקה בנכס מרום בזל". לדבריה, "מרום בזל הינו מרכז רפואי המשכיר שטחים וחדרי ניתוח ואשפוז לעשרות רבות של רופאים ומנתחים מדי חודש. אנו מדגישים כי ד"ר רונן גלזינגר איננו מועסק או מנתח אצל 'רונית רפאל - מרכזים רפואיים קוסמטיים' ולכן איננו צד בעניין".

טרם הוגש כתב הגנה (ת.א. 25847/05).