18,300 דונם כבר יש להם בתוך הקו הירוק

יש מספיק קרקע חקלאית עבור המתפנים מעזה, בלי לעורר שנאה בין חקלאים; מסתבר שיהיה צריך להשלים למפונים רק 7,300 דונם נוספים

בתוכנית ההתנתקות יש שאלות כבדות של מיקום המפונים, בטווח הקצר לתקופת הביניים ובטווח הארוך בהסדר הקבע. האם בשם הרצון לקנות שקט (ספק אם זה ייתכן) אין כאן כניעה מהירה לאינטרסים חדשים, כמו הקמת יישוב חדש וייעודי תוך סיכון שטחים בעלי ערך סביבתי, או התחיבות להקמת שכונה עירונית שהיא ישות מוניציפלית אוטונומית, שלא מוכרת בהיסטוריה האורבנית שלנו.

יש מי שכבר מחשב למתפני רצועת עזה את הרווח הנדל"ני בשכונה או יישוב קרוב לים מצפון לאשקלון, כי הרי שווי הקרקע ברצועת עזה היה קרוב לאפס. זה לא חשבון הוגן, כי מדובר על תהליך שיקום כולל, שבו מרכיב הקרקע איננו העיקר. מצד שני, מי שחושב גם על העתיד, חייב לקחת בחשבון שנוצרים עכשיו תקדימים: בעתיד, מתפנים מרמת הגולן עשויים לדרוש יישוב חדש בפסגת הגלבוע או התבור. מתפנים מבקעת הירדן עשויים לדרוש, אם הם חקלאים, הקמת יישוב חדש דווקא על שמורת החולה, ואם הם לא חקלאים - שכונה קהילתית אוטונומית סביב העיר העתיקה בבית שאן.

בתחום הפיצוי והיישוב מחדש של החקלאים המתפנים מעזה, התמונה עוד יותר מוזרה, וכאן מדובר על כמויות של שטחים הרבה יותר גדולים שיש להקצות למפונים, במונחים של קרקע חקלאית. הבעיה היא, שיש גורמים הממהרים "להפקיע" אדמות המעובדות מזה שנים על-ידי יישובים בצד הישראלי, כדי למסור אותן לחקלאים המתפנים מהרצועה, ומתפתח לו סכסוך קרקעי נוסף, בין יהודים, סכסוך שעלול להתפתח לשנאה (ואין שנאה כמו שנאה שנגרמה בגלל אדמה שנלקחה בכפייה).

כאשר מדברים על החקלאים בגוש קטיף וברצועת עזה בכלל, שפעלו על בסיס של אגודות ונחלות, כמו במושבים בתוך הקו הירוק, נוצר הרושם בציבור כאילו כל האדמות שהחקלאים האלה מעבדים הן אדמות המצויות בתוך שטחי הרצועה, ועכשיו החקלאים מאבדים אותן. זה לא בדיוק כך.

מדובר על כ-320 חקלאים בגוש קטיף. תקן גודל הנחלה של חקלאי גוש קטיף הוא 40 דונם לנחלה. באיזור הדרום, בתוך הקו הירוק, משרד החקלאות והמינהל הקצו 7,600 נחלות במושבים, מתוכן למעלה מ-1,000 לא מאויישות. תקן גודל הנחלה במושבים בתוך הקו הירוק הוא 80 דונם לנחלה (מלבד 6 יישובי פתחת שלום, שגם להם יש מכסה של 40 דונם לנחלה).

לכאורה, בפיצוי הוגן למתפנים, תוך השוואת מכסת הקרקע שלהם לזו של המושבניקים הוותיקים בנגב, צריך להכפיל 320 ב-80, ולחפש 25,600 דונם חקלאיים עבורם. משרד החקלאות מצניע את העובדה, שחקלאי עזה מחזיקים כבר מזמן ב-18,300 דונם בתוך הקו הירוק, באיזור לב הנגב (בחוזי משבצת). שטחים אלה, הכוללים גם פרדסים, מעובדים במרוכז על-ידי התאגיד המשותף של חקלאי עזה, "משקי חבל עזה".

כלומר, כדי להשלים כל נחלה של מתפנה ל-80 דונם, צריך לחפש לחקלאי עזה רק עוד 7,300 דונם חקלאיים באזור הדרום, שהם 23 דונם להשלמת הנחלה, כי 18,300 דונם מזמן בידיהם.

ומהיכן אפשר לקחת אדמה? יש אגודה שיתופית מרכזית הקרויה "מושבי הנגב", המחזיקה, מעבר למכסות האישיות של המושבניקים בדרום, בחוזה חכירה זמני על 130 אלף דונם נוספים של אדמה חקלאית.

לא צריכה להיות שום בעיה לקחת מהתאגיד הזה 7,300 דונם לטובת המתפנים מעזה, באותה הזדמנות לקחת את מה שצריך גם עבור מושבי פתחת שלום, ולהגיע לשוויון בגודל הנחלה של כל חקלאי בדרום - 80 דונם.

צרו איתנו קשר *5988