"הערת האזהרה שעניינה בהתחייבות לרישום משכנתא בנכס, אינה מגלמת שיעבוד על דרך משכנתא. רק עם רישום המשכנתא, הופך מי שהערת האזהרה נרשמה לטובתו, נושה מובטח בעל זכות לקדימות בפירעון חובו". כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, הניה שטיין.
השופטת דחתה ערעור שהגיש בנק משכן על החלטת ראש ההוצל"פ, לדחות את טענתו לפיה הוא נושה מובטח מכוח הערת אזהרה הרשומה לטובתו על דירה, שהזכויות בה נרכשו באמצעות הלוואה של הבנק. הדירה נמכרה והבנק טען, כי יש לשלם לו תחילה את סכום פסק הדין שניתן לטובתו נגד הלווים, מתוך כספי המכר. לעומת זאת טענו המעקלים, כי הערת האזהרה אינה הופכת את הבנק לנושה מובטח.
הבנק טען, כי מכוח הערת האזהרה, הוא בעל זכויות הקודמות לזכויותיהם של נושים אחרים לרבות נושים בעלי צווי עיקול. אולם השופטת שטיין קבעה, כי הבנק יהפוך לנושה מובטח רק כאשר תירשם לטובתו המשכנתא. כל עדיפותו של הבנק בעל הערת האזהרה היא, כי הוא היה זכאי לממש את זכותו על פי ההערה, שתירשם משכנתא לטובתו. אולם הבנק לא פעל לרישום משכנתא לטובתו בטרם נמכר הנכס, ועל כן החליטה השופטת לדחות את ערעורו.
עוד קבעה שטיין, כי אם היתה מתממשת זכותו של הבנק על פי הערת האזהרה והיתה נרשמת משכנתא לטובתו, היה הבנק נושה מובטח ובעל זכות לקדימות בפירעון חובו. (בר"ע 5250/98)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.