הקרב האחרון

המשפחה ידעה, כי תיאלץ להתמודד עם האובדן הכבד במשך שארית חייה. מה שהיא לא ידעה הוא, שתיאלץ גם לבלות בבתי משפט. זה החל בבג"ץ שהגישה בשנת 96', בבקשה לקבל את כל הראיות והממצאים שאסף צוות התחקיר, ובכלל זה את העדויות, ההקלטות וכל חומר הגלם. עוד דרשה, להורות לצבא להקים ועדת חקירה על-פי חוק השיפוט הצבאי ולא להסתפק בתחקיר מפקדים.

הקרב המשפטי הראשון הסתיים בניצחון חלקי, בו הוסכם בצעד שנחשב אז לתקדימי, שלמשפחה יועברו מפות, תרשימים וצילומי אוויר שנערכו במהלך התחקיר המבצעי ושלא היתה מניעה מבחינת הצבא למסרם. בכך, סברה המשפחה, תמו המאבקים.

ואולם, שנים ספורות אחר כך נאלצה המשפחה להתמודד גם עם הכפשות ופרסומים שקריים, לכאורה, בנוגע לבנם המנוח, לפיהם "היה אחראי להרג חבריו", תזה המופיעה בספר "פוליטיקה של שכול", מאת פרופ' גדעון דורון וד"ר אורי לבל, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הספר יצא לאור לפני שנתיים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ותזה זו נכללה בעבודה המאסטר "ההתנהגות הפוליטית של השכול", שהגיש לבל לאוניברסיטת ת"א, ושהפצתם נאסרה, בצו מניעה של בית המשפט.

שתי ועדות חקירה צבאיות שונות, בראשות האלופים (במיל') יורם יאיר ובן-ציון פרחי, קבעו שדביר ז"ל לא ירה מנשקו על חבריו בתקרית המצערת, אולם פרקו השני של הספר האמור מייחס דווקא לו את האחריות לכך.

בערב חג הפסח האחרון נחתם הקרב האחרון של סמ"ר מור-חיים ז"ל. בבית דפוס "העיר העתיקה" בירושלים התכנסו נציג הוצאת הקיבוץ המאוחד ופרקליטה של המשפחה, עו"ד גלעד קורינאלדי, המתמחה בדיני תקשורת. "אנו חותמים היום פרק נוסף בהגנה ובטיהור שמו של דביר ז"ל", אמר עו"ד קורינאלדי לנוכחים, בעת גריסת 678 עותקים מהספר.

"אני תקווה", הוסיף, "כי גריסת פרסומים פוגעים מעין אלה בהוראת בית המשפט, תשלח מסר ברור לגופי פרסום ותקשורת, כי כבודם ושמם של חיילי צה"ל אינם הפקר, והנייר אינו סובל פגיעה בכבודם, בחייהם ובמותם כאחד". הדברים גם נכתבו בהודעה שהגיש לבית המשפט, שחתמה את הפרשה באופן סופי.

בבקשה שהגישה המשפחה לצו מניעה נטען, כי לפני פרסום הספר, פנה אודי לבל לרות מור-חיים, בבקשה שתסייע לו בליקוט אינפורמציה בנוגע למאבקה לקבלת מידע אודות נסיבות מותו של דביר. היא הסכימה, בסוברה לתומה שלבל, שהציג את עצמו כמאסטרנט מאוניברסיטת ת"א המכין עבודה לתואר השני, יציג את העובדות באופן המדוייק ביותר.

בבקשה נאמר, כי הדברים צורמים במיוחד נוכח העובדה שלבל ניתק מגע, לאחר שנפגש עם בני המשפחה פעמים רבות והפך לבן-בית. כאשר רכשה רות את הספר וקראה בו ציטוטים המובאים בשמה, שמעולם לא יצאו מפיה, חשכו עיניה.

עוד נאמר, כי נגד לבל, עיתונאי בעברו, נקבעו ממצאים חמורים ע"י בית המשפט המחוזי בת"א, בתביעת דיבה שהגיש פרופ' אסא כשר, בנוגע לכתבה שכתב לבל ב"ידיעות אחרונות" בנושא השכול. השופטת שרה דותן קבעה לפני שנתיים, כי לבל "התאים את הציטוטים מפי מרואייניו למגמת הכתבה גם אם הדברים לא נאמרו על ידם"; כי הציטוטים שהופיעו בכתבה שפרסם "שוכתבו כדי להתאימם לרוח הכתבה"; הוא "שם בפי המרואיינים ביטויים התואמים את השקפתו" ואף "הוסיף מהרהורי ליבו" אמירה שייחס לפרופ' אחר.

לפני כשנה, בהסכמת הצדדים שהגיעו לפשרה בנושא, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (בש"א 5640/04) כי הספר ייאסר להפצה בארץ ובחו"ל; שעבודת המאסטר של ד"ר אודי לבל, עליה הוא מתבסס, תיגנז; שנציג משותף להוצאה ולתובעים יאסוף את הספר ממדפי הספריות הציבוריות, הצבאיות ומהאוניברסיטאות; שכל העותקים שייאספו - ייגרסו; ושההוצאה תדפיס ותפיץ מהדורה שנייה של הספר, בצבע ובכריכה שונים, בתוך שישה חודשים מגמר האיסוף, שבו לא יאוזכר דביר מור-חיים ז"ל ולא יצוטטו בני משפחתו.

כאמור, השופט משה רביד הצליח להביא את הצדדים להסכמה, ובערב פסח נחתמה הפרשה באופן סופי. בהתאם לפסק הדין, נאספו ונגרסו 678 עותקים של הספר, בנוכחות ההורים הנרגשים, רות ואבינועם, שחקן תיאטרון ה"חאן", המוכר יותר כ"אישוני הכבאי" מתוכנית הילדים המיתולוגית "שכונת חיים". ד"ר אודי לבל סירב להגיב לכתבה.

אין זו הפעם הראשונה שבית משפט אוסר להפיץ ספר או עבודה אקדמית ומורה להורידם מהמדפים, אם כי מדובר במקרה קיצוני וחריג, בין היתר משום שהצו הוצא בהסכמה. בית המשפט העליון דן כעת בשני ערעורים על החלטות לגנוז את הספר "שרנסקי בלי מסכה" של ד"ר יולי נודלמן, בשל לשון הרע שהוא מכיל על נתן שרנסקי, והספר "דיני נזיקין בראי ההלכה הפסוקה", של עו"ד איתן ענבר, שנקבע כי רובו העתקה של הרצאותיו של ד"ר אסף יעקב, שהיה מרצה של ענבר ולפיכך מפר את זכויות היוצרים שלו.

במקרה אחר, הוסרו מהספריות ספר ועבודת מאסטר של חיה מינרבי-מאירי, בנושא "יהודי קז'מרוק והסביבה בשואה", לאחר שהשופטת יפה הכט קבעה, ש"לכאורה נעשתה פעולת העתקה מצד מינרבי, מספרו של שמואל דב גבריהו". הצו תקף עד להכרעה בתביעה בסך חצי מיליון שקל שהגיש נגדה גבריהו, באמצעות עו"ד קורינאלדי. *