משרד השיכון יערוך שינויים בהסכמים עם חברת ערים לקראת הפרטתה

משרד השיכון יערוך שינויים בהסכמים החתומים בינו לבין חברת ערים, לקראת הפרטת החברה. ערים משמשת כזרוע ביצועית של משרד השיכון, בעיקר לביצוע עבודות פיתוח לבנייה. ההוראה לביצוע השינויים ניתנה על ידי מנכ"ל משרד השיכון, שלמה גרינברג.

היקף העבודות שמבצעת החברה עבור משרד השיכון מוערך ב-320 מיליון שקל. במשרד השיכון אומרים, כי השינויים יבוצעו בהתאם להחלטת ועדת השרים להפרטה. לפי החלטה זו, יש להתאים את ההסכמים, במטרה למנוע מצב בו בעל מניות חדש בחברה יוכל לבטל הסכמים עליהם היא חתומה.

מרבית העבודות שמבצעת ערים נמצאות בשלבי ביצוע שונים. ביניהן: עבודות פיתוח ביישובים אלעד, בת חפר, לפיד, משואה ומלחה בירושלים, הר אדר, כרמיאל, נצרת עילית ועפולה.

הבעייתיות עלולה להתעורר במקרים בהם משרד השיכון מסר לערים הרשאות תיכנון וביצוע, אולם הפרוייקטים נמצאים בשלב של תיכנון בלבד. הכוונה לקרקעות עליהן מתוכננים פרוייקטים שטרם אושרו במוסדות התיכנון.

מנכ"ל ערים, אריה בר, אמר, כי לגישתו, גם הרשאות אלה יישארו בידי חברת ערים, ולא יוחזרו למשרד השיכון. במשרד השיכון אמרו בתגובה, כי ככל הנראה, זו אינה המדיניות.

בשלב זה לא ברור האם מועצת מקרקעי ישראל תידרש להיות מעורבת בסוגיה זו. תקדים זהה התקיים בהפרטת חברת שיכון ופיתוח. במסגרת זו השאירה המדינה בידי שיכון ופיתוח ערב מכירתה, רק את הקרקעות בהן היו לחברה הרשאות תיכנון. מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה להאריך את הרשאות התיכנון ב-4 שנים. המחיר אותו שילמו רוכשי שיכון ופיתוח גילם את שווי הקרקעות הללו.

בעיה דומה התעוררה בראשית שנות ה-90. המדינה ניסתה להסדיר קרקעות, שנמסרו בעבר בהרשאות תיכנון לשבע חברות בנייה גדולות. הכוונה לחברות, שתיפקדו כחברות משכנות מטעם משרד השיכון בעשורים הראשונים של המדינה, ביניהן רסקו ושיכון עובדים. החברות לא עמדו בתנאי הפיתוח של הקרקעות, ולא ביצעו שיווק בתקופות בהן מחירי הנדל"ן היו נמוכים.

רק בראשית שנות ה-90 הושג הסדר עם חברות אלה. במסגרת ההסדר נשארו מרבית הקרקעות בידי החברות. בין הקרקעות שנשארו בידי החברות כמעט ללא תשלום, "שטח 9" היוקרתי בגבעתיים. במקרה של ערים, הפתרון שעשוי להתגבש הוא עיגון סנקציות בחוזה המכירה של ערים, שיבטיחו שיווק ובנייה של הקרקעות בהתאם למדיניות הממשלה