הבטחה שווה מיליונים

לטענת שמעון, התברר לו שליכין-חק"ל 150 חוזי חכירה שונים, עם מועדי חידוש שונים. שמעון ביקש לאחד את החוזים מבחינת מועדי החידוש, ולקבוע את התנאים לגבי המשך ההתקשרות.

שמעון דרש, שתנאי החוזים יהיו כפי שנוסח בחוזים המקוריים - כאשר משמעות הדבר היא, שעל חלק מהאדמות, כולל 1,300 דונם באיזור נווה שרת בת"א, יש לו זכות ליזמות, ללא קשר להחלטות המינהל החדשות בנוגע לקרקע חקלאית. זכות היזמות מעלה באופן משמעותי את שווי הקרקעות.

לטענת שמעון, הסכים אריאל שרון לכל התנאים והורה למנהל המינהל דאז, גדעון ויתקון, לסכם את הנושא.

שמעון טוען שרעיון פיתוח הנדל"ן לא חלף בראשו, וכי הוא רצה להמשיך לגדל הדרים. לפני שנה אמר שמעון ל"גלובס", שמי שיוזם את שינוי הייעוד הוא המינהל שרוצה להקים 5,000 יחידות דיור בצומת מורשה. אם תצא התוכנית של המינהל לפועל, יוכל שמעון לגרוף רווח יזמי של 100-150 מיליון דולר על פני השנים. האדמה החקלאית שניתנה לשמעון, תהפוך לפרויקט נדל"ן בניגוד למה שדורשת המועצה מחקלאים "רגילים". אלה נדרשים להשיב את הקרקע למינהל, מייד עם שינויי הייעוד.

באשר ל-800 דונם דרומית ליבנה מסכימה יכין-חק"ל, שהיא תהיה זכאית לפיצוי חקלאי בלבד בעקבות שינוי הייעוד. באשר ליתר קרקעותיה בעמק חפר, באיזור השרון ובאיזור אשקלון, טוענת יכין-חק"ל, שעל-פי תמ"א 31 לא ניתן יהיה לנצל אותן לפחות עד 2025.

אם שמעון אינו צודק בטענתו לגבי ההבטחה של שרון, וכללי הפשרת הקרקע הרגילים חלים עליו, במקרה הזה החלטה 969, כל מה שהוא יכול לקבל בגין הפשרת הקרקע בנווה שרת הוא פיצוי מהמינהל של 17 מיליון דולר.