ביהמ"ש העליון אישר הפקעת קרקע לצורכי ציבור למרות שחלפו 20 שנה

קבע שלמרות פרק הזמן שחלף לא זנחו הרשויות את התכלית הציבורית שלשמה הופקעה הקרקע

בית המשפט העליון אישר היום (ד') את הפקעתה של קרקע לצורכי ציבור, למרות שחלפו 20 שנה בין המועד שבו הופקעה הקרקע לבין המועד שבו התחילו ההליכים ליישום התכלית הציבורית.

הסיבה העיקרית לאישור ההפקעה, למרות פרק הזמן הרב שחלף בין שני המועדים היא, כי פיתוחן של החלקות השכנות לה אשר מוכיח, כי הרשויות עשו לקידום התכלית הציבורית שלשמה הופקעו כל החלקות הללו כחלק ממהלך כולל.

עוד קבע בית המשפט העליון, כי הרשויות למרות פרק הזמן שחלף לא זנחו את התכלית הציבורית שלשמה הופקעה הקרקע.

מדובר בקרקע בראשון לציון אשר הופקעה ב-1981 לאחר שתוכנית לשינוי ייעוד משטח חקלאי לאיזור לבנייני ציבור, מוסדות חינוך אושרה. בתוכנית שאושרה צוין, כי ביצוע התוכנית תימשך 5 שנים. ב-1990, לאור גל העלייה מחבר המדינות הופקדה התוכנית בניין עיר, שעל-פיה שונה באופן זמני ייעוד החלקה וייעוד חלקות נוספות למגורים ועל החלקה האמורה הוקמה שכונת קרוואנים.

ב-1997 פונו הקרוואנים עם הפינוי נבנה על החלקה מוסד לילדים מפגרים שבתכנון אמורה להתבצע הרחבה של בית ספר הגובל בחלקה. ב-2002 פנו בעלי הקרקע אסתר וייס ואליה מלצר באמצעות עו"ד משה קמר בדרישה לבטל את הפקעת החלקה בטענה כי הוועדה המקומית בראשל"צ לא עשתה שימוש בחלקה המופקעת וכי היא לא מתכוונת לעשות בחלקה שימוש בהתאם לתוכנית.

הוועדה דחתה את הדרישה לאחר שקבעה כי החלקה חיונית לצורך הקמת בית ספר לילדי שכונת מגורים הנמצאת בהקמה. על רקע זה עתרו בעלי הקרקע לבית המשפט לעניינים מינהליים בת"א.

בית המשפט קבע כי על חלקים מהחלקה המופקעת נבנו וייבנו מבני ציבור למטרות חינוך ועל חלקים מחלקות מופקעות סמוכות הוקמו מבנים כאלה.

בית המשפט קבע כי בעצם הקמת מבני חינוך שאינם בתי ספר לא שונה הצורך הציבורי שעמד ביסוד ההפקעה וגם הקמת שכונת הקרוואנים היא צורך ציבורי. על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון. השופטים אהרון ברק ועדנה ארבל אשר כתבו את פסק הדין בהסכמת יהונתן עדיאל דחו את הערעור לאחר שקבעו כי הוועדה המקומית לא חרגה מחובתה לפעול בשקידה ראויה ובמהירות סבירה למלא את מטרות ההפקעה. עוד נקבע כי בעצם שינוי הייעוד לקרוואנים בתקופה מסוימת לא ויתרה הוועדה על הגשמת המטרה שעמדה לנגד עיניה בעת הפקעת החלקה. מטרה ציבורית אחת הוחלפה כעבור תקופה למטרה ציבורית אחרת.

פסק הדין קובע עוד כי הלכה למעשה חלפו כ-20 שנה בין מועד הפקדת התוכנית והפקעת החלקה ובין תחילתם של ההליכים ליישום התכלית הציבורית. במצב רגיל שיהוי זה חורג ממתחם הסבירות ויתכן שהיה מביא לביטולו של הליך ההפקעה. עם זאת, לאור העובדה שבחלק ניכר מהזמן שימשה החלקה לצורך הקמת הקרוואנים שהיא תכלית ציבורית ולאור העובדה שהרשויות התחילו בפיתוחן של החלקות השכנות האחרות לשם קידום התכלית הציבורית הרי שיש לראות בחלקה זו כחלק ממהלך כולל ולכן ניתן לאשר את הפקעתה. את הוועדה המקומית ואת עיריית ראשל"צ ייצגו עורכי הדין רועי בר ואמיר בירנבוים. (עע"ם 10398/02)