עו"ד יוסי זילברברג הוא אחד מעורכי הדין הפליליים הבולטים בשנים האחרונות. בין היתר, הוא ייצג את מנכ"ל עמותת פתחון-לב, ניסים ציוני, שהטריד מינית עובדות בעמותה, את השחקן גדי סבן, שהורשע באונס, את האחים זלוף ואחרים.
זילברברג, שמצליח להרוויח לא רע מעריכת דין, ביקש לרכוש בית בכפר-שמריהו, בעלות של כמיליון דולר. באפריל 2002 הוא פנה לחברת התיווך "קניון מגורי יוקרה", של המתווך שמעון אינשטיין, והתחייב לשלם דמי תיווך של 2% בתוספת מע"מ.
בתביעה שהגיש אהרן בהט, שהועסק כסוכן משנה בחברה, נטען כי לזילברברג הוצעו 5 נכסים בכפר שמריהו, ובין היתר בית ברחוב הרקפות 16. בכתב ההתחייבות, אגב, הוזכר בית ברחוב הרקפות 22, נכס אחר שהיה במאגר של בהט. זילברברג התעניין ופקד את הבית שנית, הפעם יחד עם אשתו. הוא הציע לרכוש את הבית ב-600 אלף דולר, אך בעל הבית סירב.
מנקודה זו, חלוקות הדעות. בהט טוען, באמצעות עו"ד חגי אסרף, כי זילברברג ביקר בבית פעמיים נוספות בניסיון לשכנע את בעל הבית, אך לשווא. זילברברג מכחיש, וטוען כי לא רק שבהט לא עשה דבר כדי לקדם את סגירת העסקה, אלא שהוא עשה הכל כדי "להוריד" אותו ממנה, בנימוק שהנכס "לא שווה" והוא יציע לו נכסים אחרים.
כחודשיים אחר כך, נודע לבהט כי הבית בכינוס נכסים. הוא פנה לכונסת וקיבל ממנה הזמנה להציע הצעות. בתביעתו הוא טוען, כי ניסה לעניין את זילברברג, שביקש ממנו להניח את המסמכים שקיבל מהכונסת בתיבת המכתבים שלו, וכך אכן עשה. זילברברג מכחיש זאת, וטוען כי ראה את המודעה של הכונסת בעיתון, אולם כאשר בהט הציע לו לשים את המודעה בתיבת המכתבים, הוא הסכים.
בסופו של דבר, נודע לבהט במקרה כי זילברברג רכש את בית חלומותיו מהכונסת תמורת 550 אלף דולר. הוא דרש ממנו את דמי התיווך, אך זה סירב לשלמם. משכך, הגיש את התביעה לבית משפט השלום בהרצליה.
זילברברג טען להגנתו, באמצעות עו"ד יצחק קירה, כי חברת "קניון" פעלה כמתווכת לפני שקיבלה את רישיונה, ומשכך היא בוודאי אינה יכולה להמחות זכות לקבל דמי תיווך, שאינה קיימת לה לפי החוק, לאדם אחר. עוד טען, כי מינוי כונס הנכסים ניתק כל קשר סיבתי בין פעילות התובע ובין עיסקת הרכישה של הנכס.
השופט צבי דותן קבע בהחלטתו, כי אם בהט הגיש את התביעה מתוקף זכותו כמתווך בעיסקה, דין התביעה להידחות שכן אין בינו לבין זילברברג אין כל "הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין", כדרישת החוק. האפשרות היחידה, הוסיף דותן, היא שהתביעה הוגשה מכח המחאת זכותה של החברה לקבלת דמי תיווך, אולם גם אז דינה להידחות, שכן "התקשרות החברה בהסכם תיווך היא בלתי חוקית, וההסכם בטל בשל אי-חוקיות". מעבר לכך, ציין, החוק קובע ש"ללא רישיון, אין המתווך זכאי לדמי תיווך".
לכן, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את בהט בהוצאות בסך 3,000 שקל. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
