האם הדור השלישי פולט יותר קרינה?

חמש דקות מול הפרסומות המפתות שעל מסך הטלוויזיה מספיקות כדי לרוץ ולרכוש את אחד ממכשירי הדור השלישי, או לפחות להרגיש תחושה עזה של החמצה. דומה שיש במכשירים האלה הכל: גם מצלמה, גם שיחות וידאו, גם נגן מוסיקה - וכן, גם קרינה בלתי מייננת. המשדרגים למיניהם אצים רצים להם אל נקודות המכירה, בודקים את נוחות השימוש וכמובן משווים גדלים ומחירים. מעטים מאוד משווים גם את רמת הקרינה כגורם המשפיע על בחירת הטלפון הסלולרי שלהם.

סוגיית הנזקים הנגרמים כתוצאה מהקרינה הבלתי מייננת של הטלפונים הסלולריים בכלל - ובני הדור השלישי בפרט - שנויה במחלוקת. המכשירים בני הדור השלישי, אומר ד"ר סטיליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד לאיכות הסביבה, דווקא אמורים להיות רגישים, ולפיכך להתאמץ פחות ולפלוט פחות קרינה, אבל ניסיון לבדיקה השוואתית מראה תוצאות אחרות.

על פי החוק בישראל, מחויב כל יצרן לציין את רמת הקרינה שפולט המכשיר הסלולרי על גבי אריזתו, כך שכל צרכן יכול, עקרונית, להשוות בין המכשיר שבידיו למכשיר אחר. ואולם, תהייה על התמונה הכוללת של מכשירי הדור השלישי נתקלה בתשובות לא מספקות. משרד הבריאות ומשרד התקשורת לא הזדרזו לספק תשובות וגילגלו את השואלת מדובר אחד לאחר. במשרד לאיכות הסביבה הפנו אותה לאתר האינטרנט, ובאתר של פורום החברות הסלולריות יש מידע על פרישת האנטנות בעקבות המכשירים בני הדור השלישי - שכידוע, פועלים בטכנולוגיה אחרת - אך אין מידע השוואתי על המכשירים.

גם ניסיון להשוות את רמת הקרינה של המכשירים באתרי האינטרנט של חברות הסלולר נועד לכישלון: רמת הקרינה, בניגוד לכל פרט חשוב ולא חשוב אחר המתואר שם בדקדקנות, אינה מופיעה. נקודה.

רמת החשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים מבוססת על יחידת המדידה SAR (specific absorption rate - קצב ספיגה סגולי), כלומר, רמת הקרינה הנספגת ברקמה הביולוגית וגורמת להתחממות הגוף במעלה אחת. בישראל מודדים את הקרינה לפי אחד משני תקנים, אמריקני ואירופאי, בהתאם למכשיר. לפי התקן האמריקני, רמת ה-SAR המירבית היא 1.6 ואט לק"ג, ולפי התקן האירופאי, רמת ה-SAR המותרת היא 2 ואט לק"ג. בדיקה השוואתית בין נתוני טלפונים מהדור השלישי לטלפונים קודמים מעלה כי ביחס לתקן, רמת ה-SAR של מכשירי הדור השלישי הנמכרים בארץ גבוהה יחסית: בראש צועד מכשיר סוני אריקסון Z1010 שמשווקת "סלקום", עם רמת SAR של 1.41. אחריו סמסונג 740 שמשווקת "פלאפון", עם רמת SAR של 1.22, ואחריו LG 8120 שמשווקת אורנג', עם רמת SAR של 0.98. מכשיר נוסף שמשווקת "סלקום", נוקיה 6230, מפתיע לטובה עם רמת SAR של 0.59. יש לזכור כי אוכלוסיות הילדים והקשישים פגיעות יותר, והן עלולות לסבול מהשפעות בריאותיות גם אם ייחשפו לקרינה ברמה של כ-2% מהתקנים המירביים.

לדברי גלברג, המספרים בתקן הם אכן המספרים המקסימליים, אך בפועל, בשעת שיחה, המכשירים מהדור החדש אינם מגיעים אליהם ופולטים קרינה בכמות נמוכה בהרבה.

דווקא בגלל היעדר הוכחות חד משמעיות לרמת הנזקים הנגרמים כתוצאה מהקרינה הבלתי מייננת, דורשת עמותת אדם טבע ודין מכל הנוגעים בדבר לפעול על פי עקרון "הזהירות המונעת": יש להיזהר כעת מנזקים אפשריים בעתיד, גם אם היקפם לא הוכח נחרצות.

לדברי תמי גנות, האחראית לטיפול בנושא הקרינה בעמותה, גם אם על הנייר יש מערכת פיקוח מחמירה היא אינה באה לידי ביטוי בשטח: "אנטנות מותקנות בכל מקום ללא אבחנה, גם ליד אוכלוסיות פגיעות, כגון ילדים. יש בלי סוף אנטנות ליד בתי ספר וגני ילדים".

גם בעולם נמצא המחקר על הטלפונים מהדור החדש בחיתוליו. מחקר שעשה המוסד ההולנדי למחקר טכנולוגי (TNO) ביוזמת ממשלת הולנד גילה כי בטווח הקצר, מי שנחשף לאנטנות חדשות - שהוצבו כתוצאה מכניסת הטלפונים בני הדור השלישי לשוק - סבל מבחילות, כאבי ראש, סחרחורות, בעיות זיכרון ובעיות שינה.

לדברי זמיר שליט"א, דוקטור לביולוגיה מולקולרית ויועץ למפגעי סביבה, יתרונו של הדור השלישי הוא בכך ששיחות הווידאו יביאו להרחקת המכשיר מהראש ובכך להפחתת הקרינה הישירה אל ראש המשתמש, אך ריבוי מספר האנטנות הוא חיסרון משמעותי: "כל אנטנה תשדר אמנם בעוצמה חלשה יותר, אך כיסוי האנטנות יהיה רחב מאוד ויותר אנשים יסבלו מהשפעות הקרינה בסביבה הקרובה להם", הוא אומר.

כבר היום ניטשים ויכוחים מרים סביב נושא הצבת האנטנות, במיוחד לאור העובדה שלעתים הן מוצבות מעל בתי אבות, בתי חולים, תיאטראות ועוד. ככל הנראה - אף שמספרים מדויקים איש מהנוגעים בדבר אינו מוכן לנדב - מדובר בעסק משתלם: גובה התשלום המוענק למי שמשכיר את הגג שלו לטובת העניין מגיע לסכומים של 1,500-2,000 דולר בחודש.

פריסתן של אנטנות רבות המותאמות לטכנולוגיית הדור השלישי צפויה מן הסתם להחריף את ההתנגדות, אך לגבי מספרן העתידי קשה לקבל מספר מדויק: לדברי סטיליאן גלברג, בכל אתר אנטנות הקיים כיום - וכרגע מדובר ב-6,300 אנטנות באתרים השונים - יוקמו שלוש אנטנות נוספות המותאמות לדור השלישי, ובהמשך יגדל מספר האנטנות ב- 20%. לפי החישוב הזה, מספר האנטנות יגדל לפחות ב- 18,000, ויגיע לכ- 24,000.

יפתח קרמר, דובר פורום החברות הסלולריות, טוען כי לנתונים האלה אין שחר: "הקמת תשתית הדור השלישי מתבססת בעיקר על התשתית הקיימת היום ואינה מצריכה הקמה של אתרי שידור נוספים מעבר לגידול הטבעי של הרשת. קצב הגידול השנתי, של 10% בשנה, יישאר בעינו ואף יפחת".

למרות דברים אלה, העובדה שכיום אי אפשר לקבל את שירותי הדור השלישי בכל הארץ אלא רק במקומות שבהם הוצבו האנטנות המיוחדות מעידה כי אנטנות רבות עוד יוצבו בינינו.