רשות ני"ע פשטה על משרדי ספן: חוקרת טענה לתשלום יתר של 34 מיליון שקל לבעלת השליטה

חקירת הרשות, בעקבות פרסום תשקיף ההנפקה של ספן, גרמה לביטול הנפקת אג"ח מתוכננת

יצרנית הלוחות ספן העניקה בסוף השבוע הסבר לביטול הנפקת אג"ח מתוכננת, בה עמדה לגייס 36 מיליון שקל עוד לפני פרוץ המשבר בשוק הראשוני: חקירת רשות ני"ע אודות עסקת בעלי עניין בה רכשה החברה פעילות ייצור מהחברה-האם, עץ לבוד, בסוף העשור הקודם. ככל הידוע, החלה חקירת הרשות בעקבות פרסום טיוטת תשקיף ההנפקה של ספן.

ספן מדווחת, כי בסוף השבוע פשטו חוקרי הרשות על משרדי החברה בראשון לציון ועל מפעלה ונטלו מהם מסמכים שונים. ספן מדווחת, כי למיטב ידיעתה והבנתה של החברה, נוגעת הפעילות הנ"ל לאירועים שאירעו בשנים 97'-2000. החברה מדגישה, כי שיתפה ותשתף פעולה מלאה עם אנשי הרשות.

טענה לתשלום יתר

ספן, הנסחרת בשווי של 55 מיליון שקל, דיווחה כבר בשלהי מארס, כי ליו"ר הדירקטוריון, דוד קרמרמן (מהמשפחה השולטת בעץ לבוד), נמסר מכתב מבא כוחו של עובד בכיר לשעבר, בו דורש התובע כי החברה תמצה את זכויותיה כלפי בעלת השליטה, עץ לבוד, הדירקטורים ומנכ"ל החברה-האם במועד האירועים הנטענים, קרי הגשת תביעה נגזרת.

תמצית עניינה של הדרישה, כפי שנטען ע"י התובע, היא נטילה שלא כדין של כ-34 מיליון שקל, לכל הפחות, ע"י עץ לבוד במסגרת העסקה עם ספן למיזוג פעילות ייצור הפורמייקה של שתי החברות. במסגרת המיזוג, אותו יזמה עץ לבוד של משפחת קרמרמן שנה לאחר רכישת השליטה בספן, הועברה פעילות הייצור של עץ לבוד, שבוצעה במפעל בפ"ת, למפעלה של ספן בעמק הירדן.

ספן, לאחר שהעבירה את מכתבו של העובד לשעבר ליועציה המשפטיים, החליטה לדחות את הדרישה ולא לתבוע את בעלת השליטה בהתאם לדרישתו. החלטת הדירקטוריון, מסרה ספן, התבססה על בחינת הדרישה והראיות שצורפו לה שהובילו למסקנה, כי עץ לבוד לא נטלה מהחברה שלא כדין 34 מיליון שקל, כטענת התובע, ולפיכך סיכויי הצלחת התביעה בעניין זה כנגד הנתבעים הם נמוכים מאוד, אם בכלל קיימים.

דירקטוריון ספן הוסיף, כי לחברה ולעץ לבוד טענות כבדות משקל כנגד טענות התובע. בין היתר, ציין הדירקטוריון כי ההתקשרות עם בעלת השליטה אושרה לפני כ-5.5 שנים ע"י ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של ספן ברוב הנדרש על פי דין.

ספן הדגישה בהודעתה, כי גם אם עץ לבוד הייתה נמנעת מהצבעה באסיפה האמורה, הרי שההתקשרות עם בעלת השליטה הייתה מאושרת, מאחר ותמכו בה רוב של מצביעים שאינם בעלי עניין אישי בהתקשרות.

שיקולים זרים

במסגרת נימוקיו הנוספים לדחיית דרישתו של התובע ציין דירקטוריון ספן, כי אותו תובע לא התנגד להתקשרות בעת שאושרה ואף לאחר מכן, וזאת למרות שכיהן כמנהל הרכש של החברה ולאחר מכן מנהל משאבי אנוש. למעשה, טענותיו נולדו לאחר למעלה מ-5 שנים ממועד אישור ההתקשרות ובסמוך יחסית לאחר פיטוריו מהחברה.

בנסיבות אלה, סבור דירקטוריון ספן, כי יתכן שאת התובע מנחים שיקולים שונים שאין בינם לבין טובת החברה מאומה, ובכלל זה שיקולים הנובעים ממחלוקות בינו לבין החברה בנוגע לטענות מצדו בדבר פיצויי פיטורים נוספים המגיעים לו לטענתו.

ספן מוסיפה, כי ההתקשרות נשוא טענותיו של התובע, אושרה באורגנים של החברה לאחר שכל העובדות הרלבנטיות פורסמו ע"י החברה על פי דין, ובין היתר בהתבסס על הערכות שווי בלתי תלויות שאף הן פורסמו באותה עת. לעניין זה יודגש, כי מבירור שנערך לאחרונה עם עורך חוות הדעת שעסקה בהערכת שווי הציוד שנרכש במסגרת ההתקשרות האמורה, התברר כי זה סומך את ידיו גם היום על האמור בחוות דעתו.

ספן עוסקת מאז הקמתה ב-1970 בייצור ושיווק של לוחות פורמייקה, לוחות תעשייתיים המשמשים לקידוח בתעשיית המעגלים המודפסים, אלמנטים חצי מוגמרים לריהוט ממלמין ועוד, במפעליה שבעמק הירדן ובכרמיאל. החברה היא היצרן היחיד בישראל של מוצרים בתחום פעילותה והיא בין החברות המובילות בעולם בייצור מוצרי לוואי בתעשיית המעגלים המודפסים. כ-56% מהכנסות ספן נובעות ממכירות לישראל והשאר ממכירות לייצוא, בעיקר לצפון אמריקה ואירופה.

בחודש ינואר 2004 אישר דירקטוריון החברה תוכנית התייעלות שכללה פיטורי 60 עובדים, ויתור על מרכיבי הטבות לעובדים והפחתות שכר. נכון להיום מעסיקה החברה כ-300 עובדים. את שנת 2003 סיימה החברה בהפסד של 16.7 מיליון שקל וב-2004 עברה לרווח של 1.4 מיליון שקל.