"זכותו של אדם לגבות כספו בהליכי הוצל"פ אינה מבטלת את חובתו לעשות זאת בזהירות הראויה. העובדה שהטלתי על הזוכה, הוצאות בסכום נמוך כזה, משקפת את מורת הרוח מכך שהמזכירות איפשרה את פתיחת התיק נגד חיים שוב." כך קבעה ראש ההוצל"פ.
בפברואר 2004 ניתן פסק דין נגד חברת שוב חיים בע"מ ובקשת הביצוע שמולאה על-ידי הזוכה. צוינו בה שני חייבים, האחד שוב חיים והשני שוב חיים בע"מ.
הזוכה הפנה אצבע מאשימה כלפי מזכירות ההוצל"פ שאפשרה את פתיחת התיק נגד שוב חיים ולא נגד החברה.
הרשמת הביעה תרעומת על כך שהזוכה פתח את תיק ההוצל"פ ביום בו ניתן פסק הדין, מבלי להמתין פרק זמן סביר לתשלום הסכום, ומבלי שפנה לחייבת בדרישה לשלם את סכום פסק הדין.
חיים שוב, באמצעות עו"ד דוד שוב, הגיש בקשה לביטול הליכי ההוצל"פ בטענה, כי פסק הדין לא ניתן נגדו אלא כנגד חיים שוב בע"מ, וכי הזוכה הטעה את מזכירות ההוצל"פ ופתח בהליכי הוצל"פ נגדו שכללו בשל טעות הקלדה הליכי מאסר ועיקול.
הרשמת קיבלה את טענת עו"ד שוב, לפיה ביטול פסק הדין משמעותו ביטול כל הליכי ההוצל"פ וסגירת התיק.
לדבריה, בנסיבות בהם נפתח התיק בטעות כנגד חיים שוב בראש ובראשונה על-ידי הזוכה וגם על ידי מזכירות ההוצל"פ, היה מקום לסגור את התיק לאלתר כנגד חיים שוב כשנתגלתה הטעות לזוכה והיה עליו לעמוד על כך.
הרשמת חייבה את הזוכה לשלם לחיים שוב הוצאות מיוחדות בסך 1,200 שקל, הוצאות בסך 750 שקל לחברת חיים שוב בע"מ וכן הוצאות לאוצר המדינה בסך 500 שקל, בשל התנהלות הדיונים וניהול התיק בצורה רשלנית.
הרשמת הדגישה כי הטילה על הזוכה הוצאות בסכום נמוך כדי לשקף את מורת רוח מכך שמזכירות איפשרה את פתיחת התיק כנגד חיים שוב במקום כנגד חברת חיים שוב בע"מ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
