ניצולי שואה תובעים בביהמ"ש בארה"ב לפרק את קונצרן דגוסה שהתיך זהב שדוד

הערכות: דיימלר-בנץ, ב.מ.וו וסימנס צפויים להסכים לראשונה לפצות עובדי כפייה שהועסקו בתקופה הנאצית

קבוצה של ניצולי שואה הגישה שלשום (ו') בקשה לתביעה ייצוגית נגד קונצרן דגוסה הגרמני, אשר התיך את רובו המכריע של הזהב שנשדד מקורבנות השואה. התובעים מבקשים למעשה לפרק את דגוסה, שכן סכום התביעה הוא "כל נכסיו של הנתבע".

התביעה הוגשה בניו-ג'רסי, שם ממוקמת חברת-הבת האמריקנית של דגוסה. את התובעים מייצג עו"ד אד פייגן, אשר הגיש את התביעה נגד חברות הביטוח ואחת מן התביעות נגד הבנקים השווייצריים. פייגן אמר, כי מטרתו היא להביא את דגוסה לפשיטת רגל.

קונצרן דגוסה חוגג השנה 125 שנה להיווסדו. מכירותיו בשנת הכספים 1996/97 הסתכמו ב-9 מיליארד דולר, והרווח לפני מס - ב-330 מיליון דולר. הקונצרן עוסק במתכות יקרות וכימיקלים, פעיל בלמעלה מתריסר מדינות ומעסיק 25 אלף עובדים.

דגוסה צמח בצורה ניכרת בתקופה הנאצית, בין היתר כאשר רכש את קונצרן כימיוורק-המבורג מידי בעליו היהודי, אשר נאלץ למוכרו בשל חוקי הגזע. בזמן מלחמת העולם השנייה, נטל דגוסה חלק בייצור גז ההשמדה ציקלון-בה, לצידו של קונצרן אי.גה-פארבן. כמו כן, התיך הקונצרן את רוב הזהב שנשדד מקורבנות השואה והטביע על המטילים תאריכים מזויפים, אשר איפשרו למוכרו בחו"ל.

רק לפני כשנתיים הודה דגוסה, כי התיך זהב שנשדד מקורבנות השואה. לפני כשנה שכר דגוסה את פרופ' פיטר הייס מאילינוי, כדי לחקור את מעשיו בתקופה הנאצית. דגוסה הבטיח לפרסם את תוצאות המחקר, אם כי לא הודיע האם בכוונתו לנקוט בצעדים מעשיים בעקבותיו.

מנכ"ל דגוסה בארה"ב, דניס טיילור, אמר בתגובה, כי החברה נוסדה רק ב-1973, ולכן אין לה כל קשר למה שאירע באירופה בשנות ה-30 וה-40. טיילור הוסיף: "דגוסה לא קבע בעצמו מה ייצר. בגרמניה הנאצית, כולם עשו מה שהממשלה אמרה".

במקביל גוברים הסימנים מצד חברות גרמנית גדולות, בדבר נכונותן לפצות עובדי כפייה. העיתון "פרנקפורטר רונדשאו" מסר בסוף השבוע, כי מספר חברות יהיו מוכנות ככל הנראה לפצות עובדי כפייה שהעסיקו בתקופה הנאצית: דיימלר-בנץ, ב.מ.וו, סימנס וחברת הבנייה הוכטיף. ב.מ.וו והוכטיף אישרו את הידיעה