העובדת הזרה של שר העבודה לשעבר, שלמה בניזרי, תידרש להפקיד ערבות להבטחת תוצאות הערעור שהגישה לבית הדין הארצי לעבודה, אם לא תמסור את כתובתה בתוך 10 ימים.
שופטת בית הדין הארצי, לאה גליקסמן, קבעה, כי עצם היותה של העובדת אזרחית זרה שאין לה כתובת מגורים בישראל, לא מהווה נימוק המצדיק חיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של בניזרי. עם זאת קבעה, כי אי-ציון כתובת מגורים בארץ או בחו"ל מהווה נימוק לחיוב תובע בהפקדת ערובה.
בית הדין מדגיש, כי העובדת הזרה מבולגריה, רוזיטה סטפנובה, לא ציינה בערעור שהגישה כל כתובת, לא בישראל ולא בחו"ל.
החלטה זו ניתנה לבקשת בניזרי לחייב את העוזרת בהפקדת ערבות להבטחת תשלום הוצאותיו בהליך הערעור שמתנהל בבית הדין הארצי. סטפנובה תבעה מבניזרי ומרעייתו יפה תשלום בגין שכר עבודה עבור עבודות ניקיון שביצעה בביתם.
בית הדין האיזורי בירושלים דחה את תביעתה, והעדיף את עדותה של יפה בניזרי, לפיה שילמה לעובדת את שכרה בסוף כל יום. בית הדין האיזורי לא חייב את העובדת בהוצאות.
על החלטת בית הדין האיזורי החליטו הצדדים בערעור וערעור שכנגד שבמסגרתו תבע בניזרי לחייב את העובדת להפקיד ערבות להבטחת הוצאות.
כאמור בית הדין הארצי הורה לעובדת למסור את כתובתה בתוך 10 ימים, ולא תחויב בהפקדת ערבות בסך 3,000 שקל. (בש"א 338/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.