ביהמ"ש: לאומי הפר חובת אמון כלפי לקוח וחוש הצדק מתקומם נגד התנהגותו

בית משפט השלום בתל-אביב מתח ביקורת נוקבת על התנהלות בנק לאומי, במסגרת פסק דין הדוחה את תביעת הבנק נגד לקוח ומחייב את הבנק לשלם ללקוח הוצאות בסך 15 אלף שקל.

בחשבונו של הלקוח בצלאל יפה נוצרה יתרה דביטורית שלא סולקה על-ידו, ולפיכך פתח לאומי בהליכים למכירת נכס מקרקעין ששעבד לטובתו יפה במשכנתא. במסגרת הליכי מימוש המשכנתא מונה כונס נכסים, אשר הגיע להסכמה עם יפה לפיה הוא ישלם לבנק 63 אלף דולר ותיק ההוצאה לפועל נגדו ייסגר.

שבועיים לאחר תשלום הסכום המוסכם, הגיש הבנק תביעה נגד יפה לתשלום יתרת החוב שנותרה בחשבונו בסך 96 אלף שקל.

בא כוחו של יפה, עו"ד אריה כהנא, טען שחייב המשלם סכום כה גדול ותיק ההוצאה לפועל נגדו נסגר, עושה כן מתוך הנחה ברורה שלא ימשיכו ויתבעו אותו. לטענתו, מרשו לא ציפה שתוגש תביעה נוספת נגדו לאור העובדה שבקבלה שכתב הכונס לא נכתב דבר על יתרת חוב שנשארה בחשבון, ויפה אף לא נדרש להודיע כיצד בכוונתו לשלמה.

עו"ד כהנא ביקש מביהמ"ש לקבוע, כי הסכום המוסכם ששילם יפה נועד לכיסוי מלוא החוב בחשבונו, ולא כטענת הבנק לכיסוי החוב בתיק ההוצאה לפועל בלבד.

השופטת דפנה אבניאלי קיבלה טענות אלה ודחתה את טענת הבנק, לפיה היה על יפה לדעת שהסכום ששולם על-ידו אינו מהווה סילוק מלא וסופי של חובו. לדבריה, הנתבע ובא כוחו סמכו על יושרו של הבנק ולא היה עליהם לחשוד בכנות כוונותיו.

לדברי אבניאלי, לאחר שהבנק החליט לקבל את הצעתו של יפה לתשלום 63 אלף דולר, גמלה בליבם של פקידיו ההחלטה לדרוש ממנו את יתרת החוב במלואה. היא קבעה, כי הבנק הפר את חובת האמון וחובת תום הלב המוטלות על תאגידים בנקאיים, וחוש הצדק מתקומם נגד התנהגותו. (ת.א 127004/01).