נמל בעזה ונמל בדהניה

"המשקיעים הזרים אמרו לי לחזור מוושינגטון עם הסכם, אולם לא למכור את האינטרסים הישראלים בזול".

כך פתח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ערב הפרידה שלו מוועידת ראש הממשלה לעסקים. "ואני מתכוון לעשות כך בדיוק", הוסיף לפני שעלה למטוס שהביא אותו לוושינגטון לביקור, שבסיומו נחתם בסוף השבוע הסכם וואי עם הפלשתינים.

בירושלים מצפים עתה לשינוי אווירה ולחזרתם בגדול של המשקיעים הזרים, שתפסו רגליים קרות בשנתיים האחרונות והקפיאו את התוכניות להפוך את ישראל למרכז המזרח תיכוני שלהם. לשינוי האווירה עם החתימה על ההסכם יתווסף, על פי התכנון, מאמץ אמריקני לחדש את הפעילות לשיתוף פעולה מזרח תיכוני, כולל מול מדינות המפרץ וצפון אפריקה. אם לא יהיו פיצוצים של פרשנויות מנוגדות שינטרלו את ביצוע ההסכם, תתחדש גם תנופת שיתוף הפעולה הישראלי-ירדני, לא מעט למגינת ליבה של מצרים.

אלא, שלא הכל ורוד עדיין. הסכם וואי הוא אמנם פריצת דרך, אך בעיקר פסיכולוגית. מה שצריכים המשקיעים הזרים בנוסף הוא תחושה של יציבות, וזו תתברר בקרוב בהקשרים הפוליטיים, בראשם עתידה של הממשלה בישראל והתגובות בשטחים ליישום ההסכם.

ההיבטים הכלכליים של הסכם וואי מאפשרים להניע מחדש את גלגלי הפעילות הכלכלית בשטחים, לאחר שנוטרל המוקש המרכזי, שהיה השליטה הבטחונית הישראלית. עם זאת, להוציא הפעלת שדה התעופה, לא צפויה התעוררות מיידית ותוססת של העסקים. חלק מהסיכומים הוא להקמת ועדות שיפעלו למימוש ההבנות. מימוש או דיונים מתמשכים יהיו פונקציה של רצון טוב הדדי, שאינו מנותק משיקולים פוליטיים ובטחוניים.

נמל עזה: על פי גורמים המקורבים לנושא, היה זה שר החוץ, אריאל שרון, שנתן לפלשתינים אור ירוק להתחיל בבניית הנמל הימי, והיתנה זאת רק בכך, שיופעל מבחינה בטחונית על פי הקריטריונים של שדה התעופה דהניה. כלומר, שליטה ישראלית בטחונית כוללת.

מבחינה כלכלית, המימון להקמת הנמל הימי מובטח על ידי ממשלות הולנד ואיטליה. הקמתו תימשך שנים, ובסיומה הוא אמור לאפשר יצוא ויבוא פלשתיני עצמאי, במנותק מהתלות בנמל אשדוד. נמל פלשתיני מודרני וזול צפוי לגרום להסטת סחר מנמל אשדוד, כשגם ישראלים וירדנים יעדיפו לעבוד דרכו. עם זאת, הפגיעה בנמל אשדוד תצומצם כתוצאה מתחזיות להגדלה ניכרת של נפח הפעילות בנמלים בעידן של שלום איזורי.

המעבר הבטוח: לדברי המקורבים לשיחות, שרון גם איפשר את פריצת הדרך בשיחות על המעבר הבטוח, כאשר הסכים לוותר על הדרישה הישראלית לעצור במעבר עצמו חשודים בביצוע פעולות חבלניות נגד ישראל וישראלים. זאת, להוציא מצב, בו המבוקשים ביצעו את הפיגוע תוך כדי שימוש במעבר הבטוח. הבידוק הבטחוני של רכב שנכנס למעבר הבטוח יהיה פלשתיני.

הוסכם על שני מעברים, בניגוד לדרישה הפלשתינית לשלושה. בין עזה לתרקומיה (חברון) ולרמאללה. לגבי רמאללה התקבלה כנראה דרישת ישראל, שהכניסה אליו תהיה באיזור מעלה חורון ולא בלטרון. הפלשתינים נאלצו לוותר על המעבר השלישי, מכביש החוף באיזור חדרה לשומרון. בשטחים מצפים, כי המעבר הבטוח יביא לפריחה בקשרי העסקים בין הגדה לרצועה. בישראל מטילים ספק במהפיכה שיביא ומזהירים מציפיות יתר. הפעלת המעברים מצריכה הסכם מפורט. שני הצדדים התחייבו בוואי רק לפעול בהקדם להשגתו.

נמל תעופה: הוסכם על הפעלת שדה התעופה הפלשתיני דהניה בטווח הזמן המיידי. השדה מוכן להפעלה מזה מספר חודשים, לאחר שהוקם תוך הפרת הסכמים קודמים בדבר מיקום הטרמינל ואורך המסלולים. ההפרות נועדו להבטיח צמצום הפיקוח הישראלי על ההפעלה ונחיתה והמראה של מטוסים גדולים, שמאפשרים טיסות ליעדים מרוחקים יותר יחסית להסכם המקורי עם ישראל.

בפועל, לא יהיה שינוי במצב הקיים. ישראל שמרה על השליטה הבטחונית הכוללת בשדה וויתרה על ליווי המטוסים על המסלול. כן יערכו גורמים ישראלים בדיקות של הנוסעים שיעברו בשדה (מאחורי מראה חד צדדית). הפלשתינים יהיו אחראים על המכס במקום. שדה התעופה צפוי לשרת בהדרגה את סחר החוץ הפלשתיני. בשלב זה צופים בישראל את המשך ההתקשרות הקיימת עם שוקי חו"ל.

איזור התעשיה עזה (קרני): פארק התעשיה מוכן להפעלה וההכרזה על כך התעכבה מסיבות פוליטיות פלשתיניות. ישראל הסכימה להעניק לו מעמד מיוחד בעיתות סגר, שיצמצם למינימום את סגירתו. עם זאת נדחתה הדרישה הפלשתינית להכריז עליו כעל "מחוץ לסגר" (קלוז'ר פרוף). על פי סיכומי וואי תוקם ועדה בראשות סגן המתאם, תא"ל יוסף מישלב, ואנשי איזור התעשיה לגבש את תוכנית הפעלתו. הוועדה תקבע גם את דרך אספקת החשמל לאתר (תחנה עצמאית או מישראל) ואם מאגר המים שהקימה ישראל מספק את הדרישות.

עם זאת, משקיעים ישראלים וזרים הדירו רגליהם מאיזור התעשיה מסיבות נוספות, בראשן אי השלמתו של חוק עידוד השקעות הון, משבר כלכלי עולמי והעדיפות של כוח העבודה הזול יותר בירדן ומצרים. לכן לא צפוי, כי הסכם וואי יביא לפריחה עסקית מיידית בפארק התעשייתי המשותף