המדינה צפויה להרוויח בפרויקט מנהרות הכרמל 833 מיליון שקל לכל תקופת הזיכיון. מנתונים העולים מחוזה הזיכיון המתוקן בין המדינה לקבוצת כרמלטון, עולה כי בהנחה שתחזיות התנועה יתממשו במלואן, הכנסות המדינה מהשתתפות ברווחים יהיו 567 מיליון שקל. הכנסות המדינה לפי החוזה הישן היו 142 מיליון שקל.
תועלת נוספת למדינה היא חיסכון של 266 מיליון שקל לצרכנים לכל תקופת הזיכיון, כתוצאה מהוזלת מחיר הנסיעה המנהרות.
מנתונים שהציג היום (ד') החשב הכללי, ירון זליכה, עולה כי רווחי המדינה יהיו יותר ממיליארד שקל אם כמות הנסיעות תהיה גדולה מהתחזיות. אם הנסיעות בפועל יהיו 110% לעומת התחזיות, תרוויח המדינה 1.072 מיליארד שקל.
על-פי הסכם הזיכיון המתוקן, שצפוי להיחתם בסוף יולי, מתחייבת המדינה לשלם לכרמלטון 2-695 מיליון שקל כרשת ביטחון, בהתאם למספר הנסיעות בפועל. כרמלטון ואגף החשב הכללי במשרד האוצר קיימו בשנה האחרונה מו"מ לעידכון חוזה הזיכיון. עיקר העידכון הוא בהוזלה של מחירי האגרה, והענקת רשת ביטחון לזכיין.
בהסכם המתוקן הופחת מחירי האגרה ל-5-8 שקל בלבד למנהרה. בתמורה להוזלה נקבע מנגנון הבטחת הכנסה. לפי המנגנון המדינה תעמיד לכרמלטון רשת ביטחון אם מספר הנוסעים בפועל יהיה קטן מ-70%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
