בלם המיסוי המקומי של מנוע התעשייה

לכן, חשוב המאמץ של השלטון המרכזי והמקומי לטפח את מפעלי התעשייה, לעזור להם ולהפסיק לבנות על רגשי הציונות של התעשיינים, שימנעו מהם להעביר את הייצור למדינות אחרות, כמו ירדן או מזרח אירופה.

בזמן האחרון מנסה השלטון המרכזי להוביל מגמת הורדת מיסוי על חברות בכלל ועל התעשייה בפרט. מס החברות ירד ל-34%, וצפוי לרדת תוך מספר שנים, עפ"י הבטחות האוצר, ל-25% בלבד. כמו כן ניתנות הקלות במס לתעשיות שעוברות לאזורי הפיתוח.

נראה, כי השלטון המקומי מנותק ממגמה זו, ורצונו העיקרי הינו להגדיל את תקציבו השוטף, על מנת לכסות את הגירעונות הגדולים. רשויות מקומיות, מעצם העובדה כי המפעלים מצויים בשטחן, אמורות להיות בין השותפות העיקריות של התעשיינים, במאבקם על הרווחיות ועל ההישרדות בשוק המקומי ובשווקים התחרותיים בחו"ל. בניגוד לכך, הרשויות המקומיות אינן מקלות על התעשיינים, לפחות בכל הקשור למיסים המוניציפאליים המוטלים עליהם.

מעיון ראשון בצווי הארנונה של מרבית הרשויות הגדולות בהם ישנם אזורי תעשיה מפותחים עולה, כי תעריפי הארנונה לתעשייה נמוכים יחסית לנכסים המשמשים למשרדים, בנקים, ביטוח ומסחר, ולכאורה נוצר הרושם, כי הרשויות מעודדות תעשיות.

עיון בתקנות ההסדרים במשק המדינה מצביע, לכאורה, על מגמה דומה. תעריפי מינימום ומקסימום אשר נקבעו לתעשייה בתקנות ההסדרים, נמוכים מאלו של משרדים, שירותים ומסחר, ובנקים: 18.81 שקל למ"ר לשנה במינימום ועד 125.69 שקל למ"ר לשנה במקסימום לתעשייה; לעומת 51.59 שקל למ"ר לשנה במינימום ועד 291.65 שקל למ"ר לשנה במקסימום למשרדים, שירותים ומסחר; ו-350.76 שקל למ"ר לשנה במינימום ועד 1,050.38 שקל למ"ר לשנה במקסימום לבנקים וחברות ביטוח.

אף על פי כן, מבדיקה פשוטה עולה, כי הן באופן אבסולוטי והן באופן יחסי, נטל הארנונה על מפעלי תעשייה גבוה בהרבה משאר הנכסים, גם מפאת השטחים הגדולים המחויבים בארנונה, המביאים לחיוב אבסולוטי גבוה חרף התעריף הנמוך יחסית, וגם מפאת הרווחיות הנמוכה, בפרט הרווחיות ליחידת שטח, המאפיינת את הענף.

בהתחשב בנטל הכבד ובעובדה שמפעלי התעשייה הם בין המעסיקים הגדולים ברשויות המקומיות, היינו מצפים מגופים מוניציפאליים לנסות ולעזור לתעשייה בשטחן לשרוד ולגדול. עזרה זו נחוצה לאורך זמן, ולא לפרק זמן קצוב בתחילת הדרך, אשר ניתנת דרך המנגנון של ההנחות לתעשייה החדשה בלבד.

למרות האמור לעיל, שיעור העלייה הריאלי (בניכוי מדד המחירים) בארנונה כללית לפי תקנות ההסדרים במשק המדינה בתקופה הנסקרת, משנת 1994 ועד שנת 2001, היה 13%. יצוין, כי שיעור עלייה זה אינו כולל את האישורים החריגים שקיבלו הרשויות ה/מקומיות על מנת להעלות את תעריפי הארנונה לתעשייה.

אם ניקח מדגם של עיריות, ביניהן אלו עם אזורי תעשייה מפותחים, ונבדוק את העלייה הריאלית בחיובי הארנונה עבור מפעל בינוני בגודל של 5,000 מ"ר, נראה כי העלייה הריאלית בתעריפי הארנונה משנת 1994 ועד 2001 היתה אף גבוהה יותר, עקב האישורים החריגים שביקשו הרשויות להעלאת הארנונה, והגיעה ל-20% (ראו טבלה).

גידול זה בתעריפי ארנונה ריאליים של רשויות נבחרות בא על רקע של רווחיות נמוכה יחסית המאפיינת את ענף התעשייה. אחוז הרווח ותמורה להון (ללא מימון נטו) מסך ההכנסות בתעשייה היה 9%1 בממוצע בלבד, בתקופה שמשנת 1994 ועד 2001, ועל כן גידול ריאלי כה גדול בהוצאות הקבועות, אשר נגרם מהעלייה בתשלומי הארנונה, משנה לרעה את נקודת האיזון של המפעל ויכול אף להביא לסגירתו.

מפעלי התעשייה נמצאים במגמה מתמדת של ייעול תהליך הייצור וצמצום ההוצאות, על מנת להגדיל את רווחיותם. כתוצאה מכך, תעשיינים רבים בוחרים להעביר את הייצור למקומות אחרים, כמו סין, מזרח אירופה וירדן, בהם הן עלויות הייצור והן העלויות הקבועות נמוכות יותר.

אם עלות החזקת המבנים עלתה בעקבות ההעלאה הריאלית בארנונה בלבד ב-20% או יותר, הרי שעל מנת להמשיך ולשפר את רווחיותו, על המפעל היה להקטין את סעיפי ההוצאות האחרים, אשר יכולים להיות חיוניים להמשך הפעילות הסדירה. אנו שוב עדים לכך, כי הרשויות המקומיות אינן תורמות את חלקן בניסיון הכואב של התעשיינים לייעל את הייצור ולהשאירו בארץ.

נקודה נוספת הראויה לציון הינה העובדה, כי מרבית המפעלים נמצאים באזורי תעשייה מחוץ למוקדי האוכלוסיה ואינם נהנים מהשירותים המוניציפאליים בדומה לשאר המחזיקים ברשות, אלא להיפך, נאלצים לשלם יותר מיסים. מכוח חוקי העזר ברשויות המקומיות, אשר אושרו ע"י שר הפנים, מפעלי התעשייה נאלצים לפנות על חשבונם את הפסולת התעשייתית, לשלם תוספות עבור אגרת ביוב, שמירה ותשלומים רבים נוספים.

לכן, נטל הארנונה הכבד המוטל על התעשייה בא בסתירה למיעוט השירותים המוניציפאליים, אם בכלל, אשר מפעלי התעשייה נהנים מהם לעומת שאר הנישומים ברשות. השלטון המרכזי חייב לפעול לכך, שמאמציו להפחתת המיסוי הכללי לא יסוכלו ע"י העלאות המיסוי המקומי.

הכותב הוא כלכלן חברת ארנונה ניהול נכסים ויעוץ, העוסקת בטיפול בהפחתת מיסוי מוניציפלי.