ברוש מבקר תחזית האוצר: לא נגיע לעשירייה הפותחת מצמיחה לנפש של 2.1%

התאחדות התעשיינים: על מנת שישראל תישאר גם בעוד 20 שנה במקום ה-22 בעולם בדרוג התוצר לנפש, צריכה הצמיחה לנפש לצמוח ב-2.4% מדי שנה בממוצע

"אין ביכולתנו להישאר אדישים נוכח התחזית המדאיגה של האוצר ל-2006". כך טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים בתגובה לתחזית האוצר על הצמיחה בשנה הבאה.

לטענת ברוש, שיעור הצמיחה לנפש של 2.1%, כפי שעולה מתחזית האוצר, אינו מספיק על מנת להצעיד את המשק הישראלי אל עבר העשירייה הפותחת בדרוג העולמי של התוצר לנפש, כפי ששואף האוצר. נהפוך הוא, על מנת שישראל תישאר גם בעוד 20 שנה במקום ה-22 בעולם בדרוג התוצר לנפש, צריכה הצמיחה לנפש להסתכם ב-2.4% מדי שנה בממוצע - שיעור הגבוה מזה הצפוי בשנה הבאה.

במילים אחרות, אומר ברוש, לא רק שאיננו מתקדמים אל עבר היעד, אלא שאנו מתרחקים גם מראש העשירייה השלישית.

זאת ועוד, מוסיף ברוש, שיעור צמיחה לנפש של 2.1% מרחיב את הפער בינינו לבין העולם המתועש - במערב ובמזרח. מתחזיות קרן המטבע הבינלאומית מתברר, שתחזית הגידול של התוצר לנפש במדינות המפותחות עומדת על 2.5%, מזה 2.6% בארה"ב, 2.5% בספרד ו- 2.1% בבריטניה, כאשר בשווקים המתעוררים באסיה עומד שיעור הצמיחה לנפש הצפוי ב-2006 על 4.2% - כפול מזה הצפוי בישראל.

עוד טוען ברוש, כי אין אנו יכולים להתבשם מהירידה הצפויה באבטלה בשנה הבאה, שכן טעות היא לבחון את שיעור האבטלה בלבד מבלי להתחשב בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. הוא מציין, כי שיעור ההשתתפות בישראל, שצפוי לעלות ב-0.2% בלבד בשנה הבאה ולעמוד על 55.1%, הוא נמוך בהשוואה בינלאומית, כאשר בארה"ב שיעור ההשתתפות בכח העבודה עומד על 66% ובאירופה הוא מגיע ל-58%.

לדעתו, על מנת להדביק את הפער בתחום זה, צריך שיעור ההשתתפות בכח העבודה לגדול בכ-0.5% לפחות מדי שנה. לטענת ברוש, באם האוצר היה מניח עליה של 0.5% בשיעור ההשתתפות ב-2006, אזי שיעור האבטלה כלל לא היה יורד.

לדברי ברוש, תחזית האוצר לגידול של 5% בלבד בהשקעה בנכסים קבועים אינה מרשימה, בהתחשב בעובדה שמשקל ההשקעות בנכסים קבועים כאחוז מהתוצר התכווץ, מכ-25% באמצע שנות התשעים לכ-17% בלבד אשתקד.

עוד הוא אומר, כי בתחזית האוצר לגבי שני מנועי הצמיחה המרכזיים - ביצוא (גידול של 6.8%) ובהשקעות (גידול של 5.7%), אין כל בשורה. קצב הגידול של יצוא הסחורות, מציין ברוש, נמוך אף מהגידול הצפוי בסחר העולמי (בשיעור של 7.6%), המשמעות הינה נסיגה בנתח השוק של יצוא הסחורות הישראלי בכלל הסחר העולמי. במילים אחרות, בהתחשב בעובדה שהמשק הישראלי הינו משק קטן, חוסר היכולת להעמיק את החדירה בשוקי היצוא הינה מדאיגה ביותר ומהווה איתות לממשלה שעליה להתערב בדיוק בנקודה זו.