סביט לא פוחדת מהאינטרנט

אפי לנדאו

בשנה האחרונה, בין תערוכת סביט של שנת 1998 לזו של שנת 1999, שנסגרה אתמול (ד') בהנובר, גרמניה, פשט את הרגל ונסגר מגזין המחשבים המפורסם "בייט". מדוע ארוע זה נחרט בזכרון דווקא בהקשר של תערוכת סביט? מכיוון שסביט ובייט היו כמעט לדבר אחד בתודעת אלפי המציגים ומאות העיתונאים שהציפו מדי שנה את התערוכה.

אנשי בייט היו אלה שהסתובבו בתערוכה, בחנו מוצרים ובחרו את הפתרונות החדשניים ביותר בתחומי ההיי-טק השונים. האירוע בו הכריזו אנשי בייט על המוצרים הנבחרים בתערוכה, היה אחד מהארועים המרכזיים והדרמטיים ביותר שבה. המגזין בייט היה זה שיצר את הליגה הלאומית של סביט.

איני מודע לכל הבעיות שהיו לבייט אך אני מניח שאחת הגדולות שבהן היתה האינטרנט. המגזינים המודפסים נראים, משנה לשנה, עם כל התפתחות נוספת של האינטרנט, כיותר ויותר אנכרוניסטיים. המידע הגלוי, שהמגזינים המודפסים היו אחד המקורות העיקריים שלו, הפך לנגיש יותר ולזול יותר. מכאן ועד הפסקה מוחלטת של קריאת המגזינים המודפסים, הדרך קצרה ביותר.

ומדוע, בעצם, הדיווח על תערוכת מחשבים ותקשורת כמו סביט מעוררת דווקא עניין על גורלו של מגזין שרוב קוראי "גלובס" מן הסתם לא שמעו עליו? מכיוון שגם תופעת התערוכות והירידים, אחד מהמוסדות המרכזיים של הכלכלה הטכנולוגית, נמצאת בבעיה דומה. האינטרנט היום, במידה רבה, מהווה תחליף גם לתערוכות.

פעם, אנשים היו באים לתערוכות כדי לדעת מה חדש. כך לפחות המקצוענים שבהם והמנהלים הבכירים. היום, גם אם הם מגיעים, הם כבר בדרך כלל יודעים מה חדש, אצל מי ובכמה. האינטרנט מספק את כל המידע. צריך רק להשקיע בחיבור עם פס רחב ובזמן איכות מול הצג, רצוי שטוח ורחב. אז לשם מה, בכל זאת, טסים אלפי קילומטרים ומדוע החברות משקיעות הון עתק בהקמת ביתני פאר?

התשובה מורכבת. ראשית, לתערוכות היותר קטנות ויותר מקצועיות כבר היום מגיעים פחות מבקרים והן נמצאות בנסיגה מתמדת. שנית, מדובר אולי בהתפתחות אבולוציונית של תרבות עבודה ותרבות השגת המידע. עתה אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שהכיוון שלו ברור מאוד: יותר אינטרנט ופחות זמן טיסות. יותר אינטרנט ופחות תקציבים לתערוכות. פחות תקציבים לפרסום בחוץ ויותר תקציבים לפרסום באינטרנט.

זה היה אחד מהמסרים היותר משמעותיים שניתן היה לקלוט בשבוע האחרון בתערוכת סביט. הכל סובב סביב האינטרנט וסביב המסחר באינטרנט. כולם חיים בתחושה שהפריצה הגדולה או-טו-טו כבר עומדת בפתח, ופועלים בהתאם. סביט, מבחינה זאת, היא גם היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. למרות המגמה הכלל עולמית בענף התערוכות המקצועיות, לסביט נותר כוח חיות משלה. מדי שנה גדל שטח התערוכה, נוספים כמה מאות מציגים ומספר המבקרים גדל. אחדים יאמרו אפילו שזו מעין מפלצת המגדלת את עצמה.

ואם אתה חברה המעוניינת להפגין נוכחות בסביט, צריך לדעת כיצד לחיות בסביט ולעבוד בסביט, כדי להצדיק באמת את ההשקעה הגדולה שבהקמת ביתן. ישנן חברות ישראליות שהציגו בסביט בשנה שעברה והחליטו לא לעשות זאת השנה, בעיקר כי לא היו תוצאות להשקעה. אחרות טוענות שדווקא מכיוון שסביט היא כזו גדולה וכזו המונית, להיות שם היא הדרך הבטוחה ביותר להשיג תוצאות. צריך רק למצוא את הדרך לשווק שם את הייחודיות שלך.

אחד מהדברים שיש בסביט ואין בתערוכות גדולות אחרות היא היותה מקום מיפגש. לסביט מגיעים כל המנהלים ברמות הבכירות ביותר בתעשיית ההיי-טק העולמית. רק ביל גייטס לא הופיע השנה, ואנשים לא התלוננו: הם מבינים מדוע. לכן, אנשים מגיעים לסביט כדי להיפגש. מיפגשים אמיתיים, לא וירטואליים.

בדרך כלל המנכ"ל של חברה מציגה משאיר את התצוגה לכפופים לו, ומגיע לתערוכה עם לוח זמנים עמוס מראש בפגישות מתוכננות. מנהלים רבים בחברות שאינן מציגות, מגיעים לתערוכה במיוחד לצורך פגישות. קחו למשל את זהר זיסאפל, יו"ר קבוצת רד-בינת וגם יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה בישראל. זיסאפל הוא פריק של אינטרנט ואינו זקוק לתערוכות כדי לקבל את המידע העדכני ביותר. להיפך, הוא מספר, האינטרנט קיצר את הדרך לשוק והיום הוא הרבה יותר מעודכן מבעבר, כאשר התרוצץ מתערוכה לתערוכה כדי ללמוד מה קורה.

אלא שגם אותו מדהימה סביט מדי שנה מחדש. למרות האופי הגרמני שלה, היא באמת אחת התערוכות הבינלאומיות היחידות. לתערוכות אמריקניות כמעט לא מגיעים היום מנהלים, הוא מספר. מגיעים אנשי מכירות. לסביט מגיעים כל המנהלים, כולל הוא עצמו, וכולל כאלה של חברות שאינן מציגות. למעשה, זהו הפנינג אחד גדול של פגישות בדרגים גבוהים ביותר. "עם כל הכבוד לאינטרנט", אומר זיסאפל, "עדיין אין תחליף לפגישה בין שני בני אדם".

ומה בכל זאת היו המסרים העיקריים של התערוכה? העיקרי שבהם הוא ניידות, והשניים האחרים הם: פתיחות ומסחר באינטרנט. הניידות מתבטאת בעיקר בחיבור בין התקשורת הסלולרית לאינטרנט, ובפריצה של מחשבי כף-היד ואפשרויות החיבור שלהם לרשתות הסלולריות. את הפתיחות ייצגה בעיקר תוכנת ההפעלה לינוקס, שהביאה לתערוכה מסר הפוך מזה הרגיל של מיקרוסופט.

בשורת המסחר באינטרנט היה הדבר שריחף כל הזמן באוויר, מעל כל הביתנים בתערוכה. הדעה הנפוצה היא, שבשנה הבאה הכל כבר ייראה אחרת. בשורה התחתונה - הוצגו השנה בסביט פחות טכנולוגיות חדשות ויותר יכולות המעניינות את הציבור הרחב