"המכבייה היא לא הוצאה, היא לפי דעתי הכנסה"

טקס פתיחת המכבייה ה-17 שנערך אמש (ב') באיצטדיון רמת גן סימן למעשה את פתיחת אירוע הקיץ המרכזי של יהודי העולם. המכבייה, זה ברור, אינה אירוע ספורטיבי משמעותי. תנאי הקבלה אליה אינם כוללים עמידה בשיאים אולימפיים, ושיאים כאלה גם אינם נשברים בה בדרך כלל. נכון יותר לקרוא לה אליפות השידוכים הגדולה של יהודי התפוצות, או ג'ימבורי הקיץ לקהילה העולמית. תקציב המכבייה עומד על 13 מיליון דולר. רוב התקציב מושג מדמי השתתפות של הספורטאים והמלווים (2,250 דולר למשתתף, לא כולל טיסות), מתרומות שהשיגה מכבי העולמית, ומחסויות מסחריות (פלאפון, בנק הפועלים, שיכון עובדים ועוד). אבל גם המדינה משקיעה. משרדי החינוך והספורט, התיירות והקליטה משקיעים 1.5 מיליון דולר, להם יש להוסיף את הוצאות המשטרה וזרועות הביטחון על אבטחה ומיגון. כך, למשל, הוקם באיצטדיון רמת גן אקווריום שבתוכו ישבו בטקס הפתיחה ראש הממשלה, הנשיא וכמה חשובים נוספים.

בימים שבהם מתפרסמים נתונים מבהילים על מימדי ההתבוללות יש, כנראה, חשיבות גדולה להפגיש בין צעירים וצעירות יהודים, למה לא. השאלה היא רק למה תקציב המדינה המדולדל והמצומצם צריך לשאת בחלק מכך, ולחילופין אם כבר משקיעים באירוע סמי-ספורטיבי, האם לא חשוב יותר להשקיע בספורט ובספורט ההישגי לאזרחי ישראל.

* למה המדינה צריכה להשקיע באירוע ספורטיבי בעבור יהודי התפוצות?

ורשביאק: "אנחנו עדיין מדינת היהודים, ואם קראת את הסטטיסטיקה, העם הולך ונעלם. 7,000 ספורטאים הגיעו לארץ והם נפגשים. לא ייווצרו ביניהם קשרים? זו עובדה. זה הדבר שמחבר את הצעירים לארץ, יש פה הרבה בחורים צעירים שזו להם הפעם הראשונה שהם מגיעים לישראל, וללא המכבייה הם לא היו מגיעים. זה יוצר פעילות בקהילה. מדינת ישראל בעבורם היא לא רק נושא של ספורט. אף אחד לא אמר שהמכבייה היא רק ספורט, באמצעות הספורט אנחנו מסוגלים להביא אותם לארץ. עד היום לא הצלחנו להביא כמות כזו של יהודים לארץ, באף כנס לא הגיעו כל כך הרבה צעירים לארץ ביחד".

* למה המדינה לא מפנה את הכסף הזה לספורט ההישגי לספורטאים ישראלים שיתחרו במכבייה?

ורשביאק: "תקציב המכבייה הוא תקציב מיוחד, שמגיע באמצעות משרד החינוך והספורט, אבל הוא לא על חשבון הספורט, שגם כך הוא עלוב. תקציב הספורט ההישגי שניתן, בהתאם להנחיות של הוועד האולימפי, יהיה השנה קרוב ל-8 מיליון שקל. זה בהחלט תקציב קטן מדי. אבל הבעיה האמיתית של הספורט הוא לא בוועד האולימפי ולא באיגודים, אלא באגודות הספורט שהן הסובלות הגדולות מכל הקיצוצים. זו הסכנה הגדולה של הספורט הישראלי, שהאגודות ייעלמו, שהן התשתית שממנה בונים את הספורט ההישגי".

* כמה כסף מקציבה המדינה?

ורשביאק: "באמצע שנות ה-90 תקציב הספורט עמד על 120 מיליון שקל והוא ירד ל-49 מיליון שקל. לשם השוואה, תקציב הספורט של מחלקת האתלטיקה הקלה ביוון הוא 10 מיליון דולר. התקציב שממשלת יוון מקציבה לאתלטיקה הקלה בלבד שווה לתקציב שממשלת ישראל מוציאה על כל הספורט בישראל, כולל מכון וינגייט וסעיפים שונים ומשונים. לספורט נטו לא נשאר כלום".

* ובכל זאת לא היית מעדיף לתת את הקצבת המדינה לספורט?

ורשביאק: "האחד לא קשור לשני. לא הייתי רוצה שיקציבו במקום. מדינת ישראל משקיעה במכבייה אחת לארבע שנים. המכבייה היא במדינת ישראל עסק מכניס, לא מוציא. מגיעים 20 אלף תיירים שלטובת העניין משלמים על ההשתתפות והטיסות, יש להם מלווים שמשאירים הרבה כסף. המכבייה היא לא הוצאה, היא לפי דעתי הכנסה. מגיעים לכאן גם עשירי עולם ואחרי שהם רואים הם גם תורמים".

* לא היית מצפה שהמכבייה תהיה מנוף להשקעה בספורט?

ורשביאק: "הייתי מצפה שממשלת ישראל תשקיע במתקני ספורט שספורטאים ישתמשו בהם כל השנים, ולא עושים את זה, בגלל שאין כסף. אין בישראל אף מתקן שיאפשר לקיים אליפות ברמה אירופית, ועל מנת לעשות את זה יש לעשות תוכנית לעשר שנים, ולאט לאט לבנות מתקן אחר מתקן, מאולמות ספורט שעולים 40 מיליון שקל ועד איצטדיוני כדורגל שעלותם 120-150 מיליון שקל. זו הציפייה שלי". *