המקום נפלא, הסרטים לא משהו

אייל חלפון זכה אמש בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים על סרטו "איזה מקום נפלא", שהיה חלק מהיצע סרטים בינוני מאוד שהוצג השנה > פבלו אוטין

פסטיבל הקולנוע ירושלים ננעל אמש, ובטקס הסיום הצנוע חולקו הפרסים המקומיים והבינלאומיים. התחרות המרכזית, פרס וולג'ין לסרט העלילתי, הייתה מאכזבת ביותר. בשנת 2004 הסרטים היו רבים, מעניינים, טובים ומרגשים. השנה ארבעת המתחרים לא עמדו בציפיות הגדולות של הקהל.

בפרס על הסרט הטוב ביותר זכה אייל חלפון על סרטו "איזה מקום נפלא". אורי גבריאלי, המככב בסרט, זכה בפרס השחקן הטוב ביותר. לפני שבוע זכו חלפון וגבריאלי בפרסים דומים בפסטיבל קרלובי וארי הצ'כי. הסרט עוסק בין היתר בקשרים שנוצרים בין עובדים זרים לבין ישראלים. באמצעות שלושה סיפורים שמצטלבים אחד עם השני מספר "איזה מקום נפלא" על תחושת הבדידות והזרות בישראל של היום. ההקרנה בפסטיבל זכתה לביקורות מעורבות. הסרט אמנם עוסק באופן רציני בנושא חשוב, אך נטען שמדובר בסרט בעייתי מבחינת הביצוע הקולנועי שלו. זה כמובן, לא הפריע לצוות השופטים להעניק לו שניים מהפרסים המרכזיים.

שחקן השנה

אורי גבריאלי, שהופיע השנה בצורה מושלמת הן ב"הכלה הסורית" והן ב"אבנים" הופך אחרי הופעתו ב"איזה מקום נפלא" לשחקן הישראלי הטוב והמרשים ביותר של השנה האחרונה ופרס האקדמיה בטוח בדרך. לפני הפסטיבל, הפייבוריט בעיני רבים היה "מוכרחים להיות שמח", של ג'ולי שלז. שלז ביימה ב-1998 את "עפולה אקספרס", אך למרות הציפיות לסרטה העלילתי החדש, מבקרים רבים הביעו אכזבה גדולה מהתוצאה. הסרט בעל תסריט לקוי ובימוי לא אמין. אם זאת מדובר בסרט שיכול להפתיע ולגרום הנאה לקהל הרחב. מדובר ביצירה אופטימית שניחנה בצוות שחקנים מוכשר ומנסה לפנות בעקשנות אל הרגש של הצופה. הסרט מספר על משפחה שלמרות כל הקשיים והמשברים מנסה למצוא את הדרך להיות שמחה. סיגלית פוקס שמגלמת את התפקיד הראשי בסרט זכתה אמש בפרס לשחקנית הטובה ביותר.

הסרט הישראלי היפה והמרגש ביותר שהוקרן בפסטיבל היה "קרוב לבית", סרט הביכורים של וידי בילו ודליה הגר. הסרט מספר על שתי נערות בשירות הצבאי המצוותות יחד למשימות פטרול בירושלים. הסרט עוסק בנושא ארוך הימים בתרבות הישראלית - המתח בין הצרכים האישיים והרגשיים לבין הדרישות של המערכת הצבאית/מדינית/שבטית. כסרט ביכורים, לוקה "קרוב לבית" בבעיות של אי דיוק טכני, אך מדובר בסרט שעובד בצורה מצוינת הן ברמה הרגשית-דרמטית והן בתיאור של מערכת היחסים בין שתי הנערות המתבגרות. הליהוק המושלם של הסרט מוסיף לאנרגיות המצוינות שלו. הסרט זכה בפרס לתסריט הטוב ביותר.

עולים חדשים ונחמדים

ללא פרסים נותר "ג'נם ג'נם" של חיים בוזגלו, שהוא אולי הבמאי הישראלי המוכפש ביותר על ידי הביקורת אחרי עמוס גיתאי. סרטו החדש מתכתב ישירות עם סרטו הראשון והנפלא "נישואים פיקטיביים". שוב מורה במשבר עוזב את עבודתו ויוצא למסע בארץ. עד כמה שהמציאות הייתה קשה ב-1988, ב-2003, על פי בוזגלו, הדברים קשים הרבה יותר.

בקטגורית הסרט התיעודי זכה בפרס הראשי "סיסאי" של דויד גברו. גברו עלה מאתיופיה עם משפחתו ב-1990 ובסרט הוא עוקב אחר סיפורו המשפחתי באמצעות התמקדות באחיו הקטן סיסאי. התוצאה היא סרט מרגש של במאי צעיר שזכה לפני שלוש שנים בפרס קרן גשר לעידוד יוצרים צעירים מבטיחים. השנה הוא התחיל לקיים את ההבטחה.

את הפרס לדרמה הטובה ביותר על שם ענת פרחי קיבל "ילדי CCCP", של פליקס גרצ'יקוב, על חבורת נוער עולים מחבר העמים והמתח בין הרצון להישאר בשוליים לבין הצורך להיות חלק מהמדינה שהם חיים בה כבר כמה שנים טובות. בצל"ש באותה הקטגוריה זכה "לילה אפל" של ליאוניד פרודובסקי. הסרט היה מועמד לאוסקר האמריקאי בקטגוריית סרטי הסטודנטים. "לילה אפל" מספר על חיילים ישראלים תחת מארב שמוצאים מחסה בביתו של פלסטיני. המפגש רווי המתח מתפתח לכיוונים בלתי צפויים.

בקטגוריית הסרטים הקצרים זכה "אקונומיקה" של אלון בנארי, מאוניברסיטת ת"א. סרטו המרשים מספר על גברת גייר ופחדיה מהמנקה האפריקאי שעובד בדירתה.

בין אם במכוון ובין אם במקרה המגמה בפסטיבל הייתה להעניק פרסים לסרטים ישראלים שעוסקים בתחושת הזרות בארצנו. סרטים על עובדים זרים, עולים מרוסיה ועולים מאתיופיה קטפו את רוב הפרסים ולמרות הקשיים המתוארים בסרטים, הרב-תרבותיות חגגה בירושלים חגיגה מרגשת ומלאת תקווה. *