נחתם חוזה הזיכיון בין כרמלטון למשרד האוצר להקמת פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה. הבוקר (א'), באיחור של שש שנים, חתמו נציגי כרמלטון ונציגי אגף החשכ"ל על חוזה הזיכיון המתוקן. פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה כולל הקמה, תחזוקה ותפעול של צמד מנהרות באורך של 5 ק"מ שיחברו את צומת הקריות, הצ'ק פוסט, עם היציאות הדרומיות של חיפה. עלות הפרויקט היא כמיליארד שקל ותקופת הזיכיון היא ל-35 שנה.
פרויקט מנהרות הכרמל התעכב במשך למעלה משש שנים ממספר סיבות: התמשכות ההליך הסטטוטורי שנבע בעיקר מהתנגדויות לתוכנית, נסיגת בנק דיסקונט מהסכם המימון ובעקבות הודענה זו התמשכות הליכים משפטיים בעניין ומו"מ ממושך שהביא כאמור היום לחתימה על ההסכם הפיננסי.
פרויקט מנהרות הכרמל קודם לראשונה ב-1996 עת פורסם המכרז לביצוע הפרויקט בשיטת ה-BOT. בשנת 1997 זכתה במכרז קבוצת כרמלטון (שכללה אז את אשטרום, דרגדוס, נכסים ובניין ופי.בי - כיום היא שותפות רק של אשטרום ושיכון ובינוי). בשנת 1999 הושלמה הסגירה הפיננסית מול בבנק דיסקונט וכרמלטון היתה אמורה להתחיל בהקמת הפרויקט.
ההליך הסטטוטורי הושלם רק במהלך 2002 אז הודיע הבנק כי הוא נסוג מהסכם המימון. במשך השנה האחרונה התנהל מו"מ משולש בין אגף החשב הכללי לכרמלטון ולדיסקונט במטרה להגיע להסכמות לגבי חוזה זיכיון מתוקן בתנאי מימון חדשים. בחוזה הזיכיון המתוקן התווסף מנגנון המעניק לזכיין רשת בטחון להיקף התנועה ובמקביל התחייבה כרמלטון להפחית את גובה האגרה המקסימלית מ-12.5 שקל ל-5-8 שקל. הענקת רשת הבטחון איפשרה לכרמלטון להגיע להסכמות מול דיסקונט בעניין הסגירה הפיננסית.
כרמלטון צפויה לחתום בתוך חודשיים על הסגירה הפיננסית ולהתחיל בתוך חודשים ספורים את העבודות. יצוין, כי בדיקה כלכלית שנערכה עבור משרד האוצר קבעה, כי כל שנת עיכוב בפרויקט גורמת להפסד תועלת למשק בסך 250 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
