פורטפוליו / ירון זליכה

גיל: 35 * תפקיד: החשב הכללי באוצר, רו"ח וד"ר לכלכלה, ראש החוג לחשבונאות במכללת קריית-אונו

זליכה: בכ' רפויה, ראשי-תיבות של "זכר לכוהני המקדש".

אני: אוהב אתגרים. קר-רוח. רגיש יותר מדי לחוסר צדק.

זיכרון ילדות: אהבתי לישון אצל סבתא שלי, שהייתה מספרת לי סיפורי אלף לילה ולילה על מלכים ונסיכות. ניסיתי להיזכר כדי לספר לשתי הבנות שלי, אבל חוץ מתחושות לא יכולתי לשחזר כלום.

הורים: אבא היה סמנכ"ל בבנק לאומי ואמא פקידת השקעות. גדלתי לתוך מספרים ואווירה שנתנה חשיבות רבה ללימודים.

לימודים: רוב התואר שלי בכלל לא באתי לשיעורים. ישבתי בספרייה, קראתי ספרי אמנות, והייתי מעביר את עצמי קורסים של האוניברסיטה הפתוחה.

אורלי: אשתי. אנחנו מכירים 16 שנה, תשע מתוכן יחד ושבע נשואים. היא עושה דוקטורט באפידמיולוגיה, כך ששנינו עוסקים בבריאות הציבור.

הבנות שלי: נועה בת חמש וחצי ועומר בת שנתיים וקצת. לפני כמה שבועות היה לי יום-הולדת 35 והבטחתי לבנות לבוא מוקדם הביתה, ולכן לא יכולתי להגיע לדיוני התקציב. בעיתון כתבו שלא הגעתי לדיונים בגלל יום-ההולדת של הבת שלי.

גבולות: ביום חמישי ב-23:00 בערך אני מנתק את הטלפון, ועד ראשון בבוקר אי-אפשר להשיג אותי, אלא אם כן פורץ משבר. שר האוצר ידע עוד לפני שמינה אותי, שבסוף-השבוע אני עם המשפחה.

חופש: לא יוצא כמעט.

ספרות: זה רחוק אולי מהמוצא העיראקי שלי, אבל אני אוהב ספרות של המאה ה-19, בעיקר את טולסטוי וטורגנייב. הם נותנים שיעור על האנושות, איך אנשים חושבים ומגיבים. אני ממליץ לכל הרוחניים שנוסעים להודו לקרוא קודם את "הקץ לנשק".

גיל: נכון שאני צעיר משמעותית ביחס לקולגות, אבל אני בא עם מטענים מגוונים.

בנימין נתניהו: גם הוא היה צעיר כשנכנס לחיים הציבוריים. הוא מאוד מעודד הפריה רעיונית וגישה יצירתית, וגם נותן לי עצות בעניין.

מוטיבציה: חוסר היכולת שלי להעלים עין. אני הש"ג, ושהגזלנים יחכו לתורנות של הבא בתור. באתי לקדנציה מוגבלת של ארבע שנים, והתחייבתי לאשתי שזו תהיה הפעם האחרונה.

פקידות: קן צרעות, מוטה קנאה ואינטרסים. איך אני מסתדר עם זה? מה נראה לך?

אכזבה: שהתקיפו אותי אישית בטיעון מגוחך בעיניי, שאני לא נחמד למי שהתרגלו לחיות על-חשבון הציבור. ביבי תפס אותי בשיא ההתקפות עליי, ואמר לי, הבאתי אותך על-מנת לנער את העץ מהפירות הבאושים, ואני מצפה ממך לעמוד בקשיים בקור-רוח ובנחישות.

הפגנות: היו ליד הבית שלי. כשהילדה הגדולה שואלת מה זה, אמא מסבירה שאבא שומר על הקופה של המדינה. אני לא מפחד. ידעתי בדיוק לאן אני נכנס.

בנק לאומי: הצלחה בלתי רגילה. הצלחנו להתגבר על קשיים לוגיסטיים אדירים, והעמדנו כלי שניתן להפעיל לצורך הפרטה לציבור. ראש ממשלה סוברני להחליט, ואנחנו לבצע את מדיניות הממשלה - הכול בכפוף לחוק ולמינהל תקין.

קריית-אונו: במקום להודות לי שנטשתי משכורות גבוהות מאוד לטובת שירות ציבורי כפוי-טובה, מחפשים אותי בעלי-עניין, והדבר הגרוע ביותר שמצאו הוא שחברות פרטיות חשבו שהשכר שמגיע לי באקדמיה גבוה.

עידן עופר: אין לי טענות נגדו, אלא נגד השיטה שאותה שיניתי. אף אדם לא יקבל אגורה שחוקה ממדינת ישראל בלי שהיא מגיעה לו, כל עוד זה תלוי בי.

גיל סמסונוב: משענת כבר כמה שנים טובות.

עתיד: חוזר לקריירה שלי כמנהל במגזר העסקי, וממשיך להתקדם באקדמיה. רוצה להשלים סוף-סוף את המחצית השנייה של התואר בפיזיקה ובמתמטיקה.