תוכנית רב שנתית לתשתיות תחבורה, פעם ראשונה בהיסטוריה הישראלית, מונחת בין עמודי "המדיניות הכלכלית לשנת 2006", בסיס תקציב המדינה לשנה הבאה.
לתוכנית החמש-שנתית לפיתוח תחבורה מסילתית, שבביצוע זו שנה שנייה בהיקף 20 מיליארד שקל (מזומן מהתקציב והרשאה להתחייב, כולל הנפקת אגרות חוב ע"י חברת הרכבת הממשלתית), מתווספת תוכנית רב-שנתית לפיתוח מערכת כבישים בינעירונית. מדובר בתוכנית ל-5 שנים שתבוצע על-ידי "החברה הלאומית לדרכים ותשתיות תחבורה בישראל", חברה ממשלתית שנרשמה רק לפני כשנה, כגרסה המודרנית למע"ץ. היקף התוכנית 15-16 מיליארד שקל, מתוכם 500 מיליון שקל במזומן במימון הממשלה לשנה הראשונה (היא שנת התקציב הבאה), והיתרה בהרשאה להתחייב, שמשמעותה כסף לכל דבר.
שתי תוכניות אלה יתיישבו על תמ"א 35, המדברים בה נכבדות זה שנים, תוכנית המתאר הארצית הרב שנתית, 2020, לתשתיות תחבורה, מרקמי טבע, פוטנציאל ההתרחבות של יישובים ועוד. התוכנית הוצגה לרה"מ, אריאל שרון, לפני כמה שבועות, ובשבוע שעבר הוא קיים שיחות בעניינה עם שר הפנים, אופיר פז-פינס. הכוונה היא להביא את התוכנית לממשלה תוך כמה שבועות.
לזה מתווספת תוכנית לפיתוח הנגב, הכוללת סכום של מעל 200 מיליון שקל למערכת כבישים: כביש 6, כביש 40 (ת"א-ב"ש), כביש 31 (משוקת לערד) וכביש 232 (אשקלון שדרות), וכן מנחת וטרמינל אזרחי במצפה רמון. ניתן להוסיף לסעיף זה גם את התוכנית לחיזוק העיר העתיקה בירושלים, 50 מיליון שקל השנה, לחיזוק תשתיתי, ביוב, מים, חשמל ותקשורת.
כל העבודה, יוזמה, הכנה, פיקוח ודחיפה מרוכזים על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, והממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, בתמיכה ודחיפה כוללת במימון של שר התחבורה, מאיר שיטרית.
אין ספק, ישנם סימני בגרות ובשלות בהסתכלות המערכת הממשלתית על נושא תשתיות תחבורה, אליה מתלווים שני אירועים מכריעים: הוצאת הרכבת מחיקה של רשות הנמלים, שהתייחסה אליה כאל סרח עודף, ופירוק מע"ץ ההיסטורית, שסימני ההתנוונות שלה הורגשו הרבה שנים, והקמת חברה ממשלתית, חברת פיקוח עם הסתכלות כלכלית, כזרוע הארוכה של הממשלה.
זאת פעם ראשונה שמסתכלים על מערכת הכבישים כעל רשת, ולא אסופה אקראית של אספלט, המתעלמת מהיתרונות הסינרגטיים הברורים. ברמת הביצוע היתה כל השנים הסתכלות נקודתית והרבה פעמים גם לא עניינית. ראש מועצה מקומית או אזורית שידע ללחוץ על חברי מפלגתו בממשלה, קיבל כביש חדש לקראת הבחירות. לפעמים זה היה רק בגלל חוסר הסתכלות רחבה וארוכה מספיק. למשל כביש 6, חוצה ישראל, סלול ויפה אבל אין בו מספיק כבישי רוחב, כך שההשקעה האדירה נעשתה - אלא שאין מימוש לפוטנציאל המלא של הכביש.
עוד סימני בגרות: הסתכלות ועבודה משותפת של חברת הרכבת וחברת הכביש. למשל כביש 531, כביש רוחב שיוצא מהוד השרון וכפר-סבא ומגיע לנתיבי איילון. מאחר והוא משרת גם את נוסעי קווי הרכבת ברעננה והרצליה, והמסילה והכביש עוברים באותו תוואי, הרי שתי החברות התאחדו לעבודה משותפת עם מנהל פרויקט אחד ומתכננן אחד, מטעם שתי החברות.
מי ייתן וזה יימשך כך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.