רוסיה תקבל, בסיכומו של דבר, את הכסף

גם אחרי שחזה איך הבנקים הרוסים מוליכים שולל את נושיהם, עשוי העולם להציע לרוסיה סיוע נוסף. והסיבה: הטילים המופקרים

נציגי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי לא ממש יכלו להתענג על שובם למוסקבה בשבוע שעבר במסגרת חידוש השיחות עם הנציגים הרוסים. המלווים העולמיים הללו, הנחשבים כמפלט האחרון של הכלכלות העולמיות הכושלות, חזרו והשמיעו את הטענות הרגילות שלהם כי רוסיה אינה זכאית לכל סיוע מקרן המטבע, אלא אם תקצץ בהוצאותיה, תעלה את המיסים ותחדש את המאבק באינפלציה הגוברת. הם מסרו כי הם עשויים להישאר במוסקבה "במשך שבועות", הערה המרמזת כי הם צופים מגעים קשים עם הנציגים הרוסים.

העברת חבילת הסיוע לרוסיה, שעליה החליטה הקרן ביולי, עוכבה מאז הדיח הנשיא בוריס ילצין את ראש ממשלתו, סרגיי קיריינקו, חודש מאוחר יותר. מאז עמדה הקרן על דעתה כי תוכנית הסיוע לא תצא לדרך כל עוד לא תשתכנע ברצינות כוונותיה של ממשלת פרימאקוב באשר לאיזונם של הספרים הממשלתיים.

וזהו אסימון שלא מומלץ להמר עליו. גם אם עושה קרן המטבע מאמצים מרשימים להוכיח לעולם כי נציגיה הגיעו למוסקבה כדי לשחק את תקיף הקשוחים - ועל רקע המשבר הבראזילי שאירע על רקע המשבר הרוסי, זהו בדיוק הרושם שהקרן מעוניינת להפיץ בעולם - קצת קשה להאמין שזה בדיוק מה שיתרחש שם.

גם אחרי שרוסיה פיחתה את המטבע שלה, הכריזה על חדלות-פירעון חובותיה ואיפשרה לבנקים המנוהלים ברשלנות להערים על נושיהם ולגנוב את כספי לקוחותיהם, עשוי העולם לשוב ולעמוד לצידה של רוסיה. ביל קלינטון כבר ויתר מראש על המשחק במסגרת נאומו לאומה. "עלינו להרחיב את עבודתנו עם רוסיה כדי להגן על הנשק הגרעיני", אמר הנשיא, ובנשימה אחת הציע להוציא במהלך החמש השנים הקרובות 4.2 מיליארד נוספים ליישום הצעתו. די מקורי להוציא כסף אמריקני על תוכנית מדיניות חוץ.

זו היתה פוליטיקה מקומית מתוחכמת במיטבה, נוסח קלינטון. בארה"ב של היום - ולנוכח קונגרס עוין וציבור אדיש, לא קיים, למעשה, ציבור שיסכים להעברת סיוע ישיר נוסף לרוסיה, או לכל מקום אחר. הדרך היחידה למצוא עוד כסף לעזרת רוסיה היא להציג את העניין במונחים של ביטחון לאומי אמריקני. ודבר אינו יכול להצליח בכך יותר מלחיצה על כפתור הנשק הגרעיני המופקר, המכסה כל דבר כמעט, החל ממכירת ראשי חץ גרעיניים או פלוטוניום לשימוש גרעיני למדינות בעייתיות וכלה בסיוע שעלולים לספק מדענים מחוסרי עבודה לאותן מדינות.

"הנשק הגרעיני המופקר" החליף, למעשה, את מאזן האימה של עידן המלחמה הקרה כסוגיית מדיניות החוץ היחידה המחשמלת הן את אליטת מדיניות החוץ האמריקנית והן את הדימיון העממי. הוליווד כבר השכילה להפיק סרט אחד לפחות בסוגייה מפחידה זו, "פיסמייקר" של דרימוורקס, ולא הסתפקה עוד באינספור מותחני ריגול.

אבל מה בדיוק הקשר בין נשק גרעיני מופקר ובין קרן המטבע והמגעים עם ממשלתו של פרימאקוב? הרמזים המסתתרים מאחורי התכנים הנאמרים, הן בהצעת קלינטון והן במהלך חזרתם של נציגי הקרן למוסקבה, הם פשוטים למדי. קריסתה של רוסיה החדשה, מפחידה את וושינגטון הרבה יותר מכפי שהיא מוכנה להודות, שלא לדבר על בון, לונדון ופאריז.

ג'סיקה שטרן, הנציגה לענייני קישרי חוץ, ששימשה בעבר כאחת מאנשי הצוות במועצה לביטחון לאומי, והיתה הראשונה שדחפה את סוגיית הנשק הגרעיני המופקר מתחת לאפו של קלינטון איננה בוררת במילים: "קריסתה הכלכלית של רוסיה היא האיום הגדול ביותר בשטח לביטחון הלאומי האמריקני", היא פוסקת.

מדוע בעצם? לא רק משום שהטילים הגרעינים של רוסיה או חיידקי האנטרקס עלולים ליפול, בסופו של דבר, לידי סדאם חוסיין. החשש הגדול הוא כי ממשלתו של ייבגני פרימאקוב עשויה להיות, בסך הכל, נקודת ציון בדרך למשהו נורא באמת: ממשלה פוסט-ילצינית, שתיבחר בעיצומו של כאוס כלכלי מוחלט, ואשר תהיה עוינת למערב בגלוי.

אם רוסיה היתה ככל מדינה אחרת, אזי ניתן היה ליישם את המרשם הכלכלי הישן - לפיו אפשר לעמוד מנגד ולא לעשות כלום. במילים אחרות, מדינות עשירות רשאיות לאפשר למשטרים מושחתים בעולם השלישי לטפל בענייניהן בעצמן, ללא היתרון של הזרקת כסף מערבי. אלא שהמדיניות כלפי רוסיה פועלת אחרת - אין להסתפק בעמידה סבילה מנגד, צריך גם לעשות משהו.

אחרי שמעולם לא שקלו, בעצם, את תוכנית מרשל II על רקע קריסתה של ברה"מ מתרוצצות עתה ממשלות המערב סביב זנבן שלהן בניסיון לגבש דרכי סיוע, בעוד המצב ממשיך ומידרדר. משלוחי מזון כפיתרון לחורף הקשה? בהחלט. אז מה אם בפעם הקודמת שהמערב סיפק לרוסיה סיוע חקלאי מהותי, הוא נרקב ברובו במחסנים. סיוע כספי נוסף כאמצעי מניעה לנשק הגרעיני המופקר? בוודאי. לעורכי העמודים הראשונים של הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט לקח פחות מ-24 שעות כדי לאמץ את הרעיון ולתמוך בו בהתלהבות.

ורק במקרה שהמערב עלול לחשוב על הסוגייה הזו פעם אחת יותר מדי, פלט יורי מסליוקוב, האחראי מטעם רוסיה על המו"מ עם קרן המטבע, את העובדה הבאה בראיון טלוויזיוני: כמה מהדליפות-כביכול של טכנולוגיית הטילים הרוסית הרגישה לאיראן, בגללן ננזפה מוסקבה על ידי וושינגטון, הן נכונות ואמיתיות. היתה זו הפעם הראשונה אי פעם שגורם בכיר רוסי הודה בעובדה כזו בפומבי.

בכיר רם דרג בקרן המטבע התלונן במוסקבה על "הסחיטה הגרעינית" המערערת את כוחה של הקרן במשא ומתן. למרבה הצער, צודקים, ככל הנראה, כל אותם זורעי בהלה למיניהם. רוסיה היא בדיוק המקרה המוכיח כי סכנה ממשית גוברת על הרעיון הכלכלי של סכנה מוסרית. נשק גרעיני מופקר הוא סוגיה מציאותית, גם אם הפחד הממשי ממנו היה עד כה נדיר למדי.

וזוהי בדיוק הסיבה לכך שלמו"מ שהחל עתה ברוסיה יש סיכוי להצליח. מה שבעיקר רוצה הפעם רוסיה מקרן המטבע הוא הקלת חובותיה. היקף חובותיה של רוסיה לשנת 99' מסתכם בכ-19 מיליארד דולר, מתוכם 4.5 מיליארד דולר היא חייבת לקרן עצמה. מוסקבה עשויה, מן הסתם, לזכות בעיסקת פריסת חובות מקיפה, כמו גם הפשרת חלק אחד לפחות מהסיוע הכספי שהבטיחה לה הקרן ביולי האחרון. בעזרת המקורות הכספיים הללו, תשלם רוסיה לפחות חלק מחובותיה לקרן המטבע, רק כדי שנציגיה יוכלו לשוב למוסקבה בהזדמנות אחרת כדי לנאום על פיקחות פיננסית. דבר שהם יעשו, ללא ספק