הנקראות ביותר

אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד

לפי מחברי דוח האקלים, שינוי האקלים כבר מורגש בארה"ב ומגמת ההתחממות הגלובלית נובעת ממעשיהם של בני האדם ■ האם נשיא ארה"ב טארמפ יקשיב?

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

אתמול, יום שישי, 18 באוגוסט, נדרש ממשל טראמפ להודיע אם הוא מקבל או דוחה את אחד הדוחות המקיפים ביותר שאי פעם חוברו בנושא ההתחממות הגלובלית. הקביעות החד משמעיות של מחברי הדוח, שלפיהן, שינוי האקלים כבר מורגש בארצות הברית ומגמת ההתחממות הגלובלית נובעת ממעשיהם של בני האדם ("אין בנמצא אף הסבר חלופי", נכתב בו), סותרת לא רק את התבטאויותיו של דונלד טראמפ בנושא אלא בעיקר את פעולותיו בתחום מאז שנכנס לבית הלבן.

בעוד שחלקים נרחבים מהדוח היו זמינים לעיון הציבור מזה חודשים ארוכים, אך לא משכו תשומת לב, הטיוטה האחרונה שלו הודלפה לפני כשבוע וחצי ל"ניו יורק טיימס" ומיד עוררה מהומת אלוהים. הסיבה לכך מאוד לא שגרתית: על אף שהדוח, המאגד אינספור מחקרים של אוניברסיטאות מובילות ומכוני מחקר רציניים וכולל נתונים שנאספו על-ידי 13 סוכנויות ממשלתיות, מומן על-ידי הקונגרס האמריקאי - המדענים שעומדים מאחוריו פשוט אינם מאמינים שטראמפ ואנשיו ייקחו אותו ברצינות. "אנחנו חוששים שהממשל ידחה את הדוח או ינסה להשפיע על מסקנותיו", אמר לטיימס אחד המדענים שהיו מעורבים בכתיבתו בתנאי ששמו לא יפורסם.

למדענים יש סיבות טובות לחשוש: במהלך הקמפיין של טראמפ לבית הלבן, למשל, הוא כינה את ההתחממות הגלובלית "הונאה". אינדיקציה ראשונה לכך שגישתו של הנשיא לסוגיה אינה רק תיאורטית, באה לידי ביטוי במינוי של השר לאיכות הסביבה בממשלו, סקוט פרואיט, שאמר כי "קשה מאוד לדייק כשמדברים על חלקם של בני האדם באחריות להתחממות הגלובלית". לאחרונה גם קרא פרואיט לקיום "דיון פומבי פתוח" בשאלת אחריותם של בני האדם לשינוי האקלים. אולם ביוני האחרון, הטיל הנשיא את הפצצה האמיתית - כשהחליט להוציא את ארצות הברית מהסכם האקלים העולמי שנועד לצמצם את פליטות גזי החממה.

כעת, כשהדוח החדש מפרט עד כמה חמורה הסכנה הנשקפת מההתחממות הגלובלית, יהיה מעניין לראות כיצד יתייחס אליו ממשל טראמפ. מדענים ופעילים למען איכות הסביבה אומרים שהדלפת הדוח נועדה למקד אליו תשומת לב ולהקשות על הבית הלבן ועל פוליטיקאים שמרנים שמתנגדים לאג'נדה המדעית-סביבתית למסמס אותו. "מבחינה מדעית, הדוח הזה הוא חסין ירי", אמר בשבוע שעבר ל"וול סטריט ג'ורנל" בכיר בקרן אמריקאית להגנת הסביבה, "הדוח הזה לוקח אותנו אל מעבר לשאלות ומאפשר לנו להתמקד במציאת פתרונות".

כן, האדם אשם

מסקנת הדוח הפדרלי הקודם, שפורסם ב-2014 בזמן שבבית הלבן ישב נשיא שפעל למיתון ההתחממות הגלובלית, הייתה שכבר אז עלו שינויי האקלים מיליארדי דולרים למשלם המיסים האמריקאי. בדוח החדש נכתב שבשנים האחרונות הלך והתברר הקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין תדירות התרחשותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו סופות, הצפות, שיטפונות ושריפות ענק. אירועים אלו, נכתב בדוח, עלו לארצות הברית לא פחות מ-1.1 טריליון דולר מאז 1980. מאז שנות ה-60, נכתב שם, חלה עלייה של בין פי 5 לפי 10 במספר ההצפות באזורי החוף הנרחבים של המדינה.

מחברי הדוח מסבירים שבשנים האחרונות חלה עלייה בטמפרטורות בעולם כולו (שלוש השנים האחרונות הן החמות ביותר שתועדו אי פעם וב-16 מתוך 17 השנים האחרונות נרשמו שיאי חום) וכותבים שהירידה בכמות הקרחונים בקטבים גרמה לעליית פני הים לרמה הגבוהה ביותר ב-2,000 השנים האחרונות. רק השבוע התבשרנו שהמסת הקרחונים באנטרקטיקה חשפה למדענים 91 הרי געש שהיו קבורים תחת המעטה הלבן במשך עידנים. אם אחד מהם יתפרץ - ועל-פי המדענים, הסיכוי לכך עולה, ככל שנמס מעטה הקרח שעד לא מזמן כיסה אותם - האזור יתחמם אף יותר והסיכון למקומות אחרים בכדור הארץ יגבר גם הוא.

על-פי הדוח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986 2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960. "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על תפוקה חקלאית, על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית", לשון הדוח. המגמה הזאת צפויה להימשך ואף להחמיר בעתיד.

הנתונים שנאספו מאז פרסום הדוח הקודם מחזקים את מסקנתם של החוקרים, שלפיה, הסיבה להתחממות הגלובלית המביאה להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים אכן נובעת מפעילותם של בני האדם. החוקרים מראים כי לפעילות השמש ולפעילות וולקנית כמעט שלא הייתה השפעה על שינוי האקלים בעולם בעשורים האחרונים; וכי העלייה המתמשכת ברמת פליטות גזי החממה מובילה ישירות לעלייה בטמפרטורות.

לאור הידע שנצבר על התנהלות ממשלו של טראמפ מאז ינואר האחרון, ברור שקשה עד בלתי אפשרי לצפות את תגובתו לדוח. פרופ' דני רבינוביץ' מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, החוקר את ההקשרים החברתיים והכלכליים של משבר האקלים, מנסה לנתח: "אני חושב שההחלטה תלויה מאוד בשאלה איזה שבוע או איזה יום או איזו שעה היו לטראמפ מבחינת המעמד שלו בעיני עצמו או מול הציבור. אני לא אופתע מכלום. יש אנשים בימין הקיצוני בארצות הברית שניסו לטעון ששינוי אקלים כלל אינו מתרחש או שאין לו שום קשר לפעילות של בני אדם. טראמפ והקרובים אליו טוענים שאלו שמדברים על ההתחממות הגלובלית מגזימים. אני חושב שהדוח הזה יציב אותו בפני קושי להמשיך ולהביע את הספקנות הזאת".

- למה בעצם?

"כי המידע שבו מאפשר לפעול בצורה מדויקת מאי פעם, משום שיכולת החיזוי של הקהילה המדעית הופכת למקומית יותר ויותר. פעם, יכולת החיזוי הייתה גלובלית, אבל היום יש מודלים חיזויים שאתה יכול לקחת אזור ספציפי - אפילו עיר - ולהפעיל עליה את המודל ולהיות מסוגל לומר שבעוד 10 או 20 שנה העיר הזאת תושפע כך או אחרת. זה הופך את העניין להרבה יותר קונקרטי".

- הדוח הזה לא מראה בעצם שהתעוררנו מאוחר מדי?

"תלוי עבור מי. יש קבוצות אנושיות שהלך עליהן. לאו דווקא שכל הקבוצה הזאת תיכחד אלא שהיכולת של כל הקבוצה הזאת להתקיים לאורך זמן בלתי מוגבל בפרמטרים שמאפיינים אותה היום - כלכליים, סביבתיים, תרבותיים, מדיניים - כבר לא תהיה קיימת. תיראה למשל את תושבי האיים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט, שעליית המפלס של הים פשוט תעלים את האדמה שלהם. קבוצות עניות במיוחד במדינות חלשות במיוחד יתקשו מאוד. במדינות כמו הפיליפינים, אחוז הולך וגדל חי בערים קרובות לחוף שיש בהן תשתיות ברמה נמוכה מאוד. יש עשרות מיליוני אנשים שחיים ככה בעולם. עליית מפלס של 50 עד 90 ס"מ במהלך של כמה עשרות שנים תביא עליהם כליה מסוג אחר".

החדשות הטובות: ישראל ערוכה יותר

אם בשנים האחרונות כל הדיבור על ההתחממות הגלובלית מרגיש לכם מוחשי מאי פעם, אתם צודקים. יולי האחרון, שלחום שהוא הטיח בנו היה אפקט משתק ומטמטם במיוחד, היה חם מהרגיל ב-2.3 מעלות. גם הקיצים הקודמים היו לוהטים במיוחד, אבל לא רק הם. למעשה, כשמסתכלים על הטמפרטורות הממוצעות בכל החודשים מאז 2009, העין רואה שורות ארוכות של צבע אדום שמסמל חודשים חמים מהרגיל. למעט 2011, היו הטמפרטורות הממוצעות בכל השנים שחלפו גבוהות יותר מהרגיל.

אבנר פורשפן, שמנהל את אגף האקלים בשירות המטאורולוגי, הוא אחד מאלה שעוקבים מקרוב אחר הביטוי המקומי של מגמת ההתחממות הגלובלית. "ישראל מתחממת בצורה משמעותית, אולי יותר מאשר מקומות אחרים בעולם וההתחממות פה גבוהה יותר מאשר הממוצע העולמי", הוא אומר. "כשאתה בודק אם יש התחממות, אתה משווה את המצב לאיזו תקופת ייחוס. התקופה המקובלת בעולם היא בין 1961 ל-1990. כשאתה בודק עד כמה הטמפרטורות ב-15 השנים האחרונות חמות יותר מהתקופה ההיא, אז זה בערך 1.1 מעלות צלזיוס, אבל אלו נתונים של 2014. אם נוסיף לבדיקה את נתוני 2015 ו-2016, נגיע בטח ל-1.2 מעלות צלזיוס. אם אתה משווה את המצב כיום לשנות ה-50, שגם הן היו חמות, אז עכשיו חם יותר ב-0.3 מעלות. כלומר, 20-15 השנים האחרונות חמות יותר גם בהשוואה לתקופה החמה הקודמת".

בנוסף, אומר פורשפן, כמעט כל שנה נשבר שיא כזה או אחר שקשור לטמפרטורות קיצוניות: "מצאנו שיש עלייה משמעותית בגלי חום בשנים האחרונות, שזה תואם את מה שאנחנו רואים בעולם. לא מצאנו שינויים משמעותיים בכמויות גשם יומיות, אבל ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, ההסתברות שתהיה לך בצורת קשה יותר, כמו גם עוצמת גשם רבה יותר, היא גבוהה יותר. כשהעולם חם יותר זה טבעי כשזה קורה. השריפות בכרמל, למשל, לאו דווקא נגרמו כי העולם חם יותר, אבל ככל שהוא חם יותר, הסיכוי לדבר כזה הולך ועולה - גם במשך, גם בתכיפות וגם בעוצמה".

פורשפן מסביר שגם אם עלייה של מעלה בודדת בממוצע הטמפרטורות עשויה להיראות זניחה בעיני רבים, יש לה משמעויות כבירות ביומיום. "כשאתה מדבר למשל על צריכת אנרגיה בבתי חולים או על קירור של פרות ברפת או על היכולת של חיילים להתאמן בתנאים מסוימים, יש לזה משמעויות. אם למשל ממוצע הטמפרטורות בבאר שבע בקיץ כבר לא יהיה 35 אלא 37 או 38 ובאילת זה כבר לא יהיה 40 אלא 43, יש לזה משמעויות מבחינת צריכת אנרגיה, התנהגות של אנשים. אם תהיה עלייה חזקה בעוצמה של סופות גשם, לא בטוח שמדינת ישראל ערוכה לזה. גם בשנות ה-50 היו סופות קשות והמדינה לא הייתה ערוכה, אבל אז האוכלוסייה הייתה הרבה יותר קטנה והקרקע הייתה הרבה יותר מכילה. תחשוב שעוצמת הגשם של אז יורדת על הבטון שיש היום בכל מקום. זה אחרת לגמרי. אני חושב שצריך היערכות ופעולה. אי אפשר לשבת עם הרגליים למעלה ולהגיד 'טוב, זה קרה בעבר, אז אני לא צריך לעשות שום דבר'. זו לא גישה נכונה".

גם פרופ' רבינוביץ' מתאר את האזור שלנו כפגיע במיוחד לשינויי האקלים: "אנחנו נמצאים באזור שיש בו הרבה מדבריות ומדינות שגובלות אחת בשנייה ושהן מאוד פגיעות מבחינה אקלימית. כשאנחנו מדברים על תהליכים של מדבור ופגיעה ביכולת ייצור המזון ובמשק המים, אז באזורים שלנו לא צריך להסביר הרבה כדי להבין את רמת הפגיעות.

"חוסר היציבות עלול להיווצר בעיקר משני דברים: לא רק שהמדינות העניות יוכלו לייצר פחות מזון, אלא שהן גם הרבה יותר רגישות למחירי המזון העולמיים ובעיקר למחירי הסחורות הבסיסיות, שעשויים לעלות בגלל הקושי לגדל גידולים במקומות אחרים בעולם. אם אתה מסתכל על מדינות כמו מצרים או ירדן, ובכלל מדינות באזור שאין בהן הרבה נפט, אתה רואה שעלייה של 10% או 20% במחירי הגרעינים - חיטה, אורז, סויה וכדומה - יכולה להנחית על המשטרים שלהן מכת מוות כי הן פשוט לא יוכלו להאכיל את האזרחים שלהן. תרחיש כזה לא רק יפיל מפלגה או שליט אלא פשוט יהפוך את המדינה לגוף לא מתפקד וכאוטי בסגנון מדינות כמו סומליה או אפגניסטן. תראה למשל את מצרים - זו מדינה שמצליחה להאכיל 80 מיליון בני אדם בעיקר באמצעות זה שמוצרי המזון הבסיסיים, כמו דגנים ואורז ושמן ועוד כמה דברים, מסובסדים בעשרות אחוזים. אבל יש גבול ליכולת הסבסוד, ואם היכולת הזו תיפגע בגלל עלייה במחירי המזון שנובעת משינוי האקלים שמגיע לירידה ביכולת הייצור, אז גם יציבות המדינה נפגעת".

עוד סוג של סכנה שעליה מצביע רבינוביץ' כתוצאה משינוי האקלים היא זו של היווצרות תופעות רחבות של פליטים סביבתיים: "פליטות סביבתית זה משהו שאנחנו רואים כבר בסודן ובסומליה למשל. שינוי האקלים ב-30 או 40 השנים האחרונות גרם להתרוקנות של חבלי ארץ שלמים משום שאנשים כבר לא יכלו לגדל בהם בקר או דגנים. מה שאתה מקבל זה תנועה של אנשים. בהתחלה בתוך גבולות המדינה ולאחר מכן גם מחוץ לגבולות שלה. אנחנו צופים שתופעות כאלו יתגברו. פליטים לא צריכים להיעקר מבתיהם בגלל מלחמה. ברגע שהם איבדו את הטריטוריה המקורית שלהם ואת הזכויות שלהם ואת כל היכולות הכלכליות שלהם, הם הופכים לגורם עמוק וכבד של אי יציבות. אנשים שאיבדו את הכול ואין להם מה להפסיד, יכולים לעבור מהר תהליך פוליטיזציה קיצוני. תחשוב למשל על זה שרק בגלל עלייה קלה של מפלס הים התיכון יש למשל צפי לסדר גודל של בין מיליון וחצי ל-3 מיליון בני אדם שחיים כיום באזור הדלתא של מצרים, ושיאלצו להיעקר מבתיהם בעשרות השנים הקרובות. האנשים הללו יכולים לעבור למקומות אחרים במצרים, או שהם יחליטו לחצות את הים התיכון באמצעות סירות רעועות, כפי שראינו במקרים של פליטים מסוריה וממקומות אחרים בשנים האחרונ ות".

אבל יש גם חדשות טובות: ישראל ככל הנראה ערוכה הרבה יותר טוב משכנותיה להתמודדות עם שינוי האקלים. "ישראל גם יותר קטנה בשטח, גם יותר טכנולוגית, יש לה יכולת משילות גבוהה, היא עשירה, ויש לה יכולת מאוד גבוהה להתמודדות עם אתגרים לאומיים ברמת המדינה", אומר רבינוביץ'. "אנחנו כנראה נצליח לצלוח את שינוי האקלים ולהתמודד עם האתגרים של גידול המזון והקשיים במשק המים, אבל העובדה שאנחנו מוקפים במדינות שיכולות מהר מאוד לאבד את היציבות שלהן - היא זו שצריכה להדאיג אותנו".

מגיש: אם אתה היית רופא ואנחנו היינו החולה, מה האבחנה שלך? אלף שנה? אלפיים שנה?

מומחה סביבתי: כבר נולדו האנשים שימותו כתוצאה מהמשבר על כדור הארץ.

מגיש, אחרי שתיקה המומה, קולו רועד: אוקיי... אה... אתה יכול... אממ... לפרט?

מומחה: בטח, בפעם האחרונה שהייתה כמות כזו של פחמן דו חמצני באוויר, האוקיינוסים היו 80 רגל גבוהים יותר ממה שהם עכשיו. חצי מאוכלוסיית העולם חיה במרחק של פחות מ-120 מייל מהים...

מגיש: והחצי השני?

מומחה: בני אדם אינם יכולים לנשום מתחת למים...

מגיש: אתה אומר שהמצב קשה...

מומחה: לא בדיוק. כשהבית שלך בוער, המצב קשה; כשהבית שלך כבר נשרף כליל, זה פשוט נגמר.

מגיש: אז מה אפשר לעשות כדי לטפל בזה?

מומחה: יש הרבה שאפשר לעשות...

מגיש: מצוין... מומחה: לפני עשרים שנה. עכשיו אין מה לעשות.

מגיש: אנחנו לא רוצים להבהיל את הציבור. יש איזושהי דרך להסתכל על זה באופן אופטימי?

מומחה סביבתי: אם אנחנו מסתכלים לבעיה בעיניים, מקשיבים למדענים הטובים ביותר ופועלים בנחישות... אני עדיין לא רואה איך אנחנו שורדים.

שמירה על העולם? זה לשמאלנים

למה רק צד אחד במפה הפוליטית מודאג מהאקלים

באשר לאחת השאלות המסקרנות ביותר - מדוע קיים מתאם כה הדוק בין תומכי הימין הפוליטי לבין התכחשות לאמת המטרידה של ההתחממות הגלובלית, אומר פרופ' דני רבינוביץ' שקיימות שתי גישות עיקריות: "הסבר אחד הוא פסיכולוגי: אם מקבלים את ההסבר הזה, אנשים בעלי תפיסת עולם שמאלנית הם כאלו שנוטים יותר כלפי פעולה משותפת ולקבלת העיקרון של רגולציה, שלקולקטיב יש כוח הגיוני בכללים שהוא משליט. במקרה של שינוי האקלים, אנחנו הרי חייבים את הרגולציה של הקולקטיב, של המדינה או אפילו ברמה הבינלאומית.

"הסבר אחר הוא יותר כלכלי-חברתי: למי שיש תפיסת עולם ימנית, הוא רואה את זה יותר במונחים של זכויות האינדיבידואל - לתת כמה שפחות לקולקטיב להגביל אותנו וזה לא משנה אם האינדיבידואל הוא מישהו שרוצה לנסוע במכונית מזהמת או שהוא בעל תחנת כוח או בעל חברת תעופה. על-פי התפיסה הזו, זכותו של כל אדם לממש את מאווייו כל עוד הוא לא פוגע בחוק. משום כך, לאנשים עם תפיסת עולם כזאת תהיה פחות נטייה לקבל את הדרישה המדעית להפסיק לנסוע במכוניות מסוימות או שיפחיתו את מספר הטיסות שלהם".

הסבר אחר, ציני בהרבה, הציעה לפני שלוש שנים הסופרת והחוקרת נעמי קליין. פרופ' רבינוביץ', שמדגיש כי קליין הגיעה אל ההסבר שלה בסוגיה בעקבות עבודת שטח מעמיקה, אומר כי הוא מאמץ אותו. "היא אומרת שההבדל העיקרי בין ימין לשמאל זה לא שהימין לא מאמין למדע והשמאל כן, אלא שמנהיגי הימין השמרני הבינו מאוד מוקדם את המשמעות הכלכלית והפוליטית של הצורך לעשות משהו אמיתי כדי להילחם בשינוי האקלים. ההישג הגדול של הימין הפוליטי ב-40-30 השנים האחרונות - וזה נכון גם לישראל וגם לאירופה - זה שהם הפכו את הגישה הקפיטליסטית בעצם למשחק היחידי בעיר, ואם אתה רוצה לקחת ברצינות את שינוי האקלים, אתה חייב לעשות דברים שהולכים בניגוד גמור לכלכלה הניאו- ליברלית. אתה צריך רגולציה הרבה יותר חזקה שמתערבת בכלכלה עם שיקולים שהם לאו דווקא רק כאלו של רווח והפסד. אם למשל מדינה מחליטה שהיא מורידה ב-40% את כמות הפחמן הדו חמצני, שהיא פולטת מתחנות הכוח שלה יש לזה משמעויות שהן הרבה מעבר לכלכלת שוק חופשי.

"הימין השמרני לא באמת בור או מזלזל במדע. מאחורי הטענות שלהם עומדים אינטרסים שנאמדים בטריליונים".

התחממות
 התחממות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות