תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

להיות מוכנים למשבר הבא: מה הלקחים שנלמדו מהקורונה בנוגע לתשתיות עבודה מרחוק?

עננים מאפשרים עבודה יעילה וגמישה, ובמקביל גם מאובטחת במערכות הארגון השונות • חברות שהשתמשו בהם התמודדו עם שגרת הקורונה והעבודה מהבית ביעילות

הענן מספק תשתית מתאימה ואבטחת מידע בעבודה מהבית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
הענן מספק תשתית מתאימה ואבטחת מידע בעבודה מהבית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף We-Ankor

אחד הלקחים החשובים שמשבר הקורונה לימד את החברות בכל הנוגע לתשתיות ה-IT הוא הצורך ההולך וגובר בשימוש בטכנולוגיות ענן ובמתן פתרונות נכונים ויעילים לעבודה מרחוק. חברות רבות שהאמינו כי תשתית העבודה שלהן מרחוק מספקת, נתקלו עם פרוץ משבר הקורונה בלא מעט בעיות. זאת בנוסף לחברות שכלל לא היו ערוכות לכך ומצאו את עצמן, כמעט מהיום למחר, שולחות עשרות ואף מאות עובדים לעבוד מביתם מבלי שיש להם את היכולת לעשות זאת באופן מיטבי.

הבעיות שבהן נתקלו חברות במעבר לעבודה מרחוק היו מגוונות. החל ממערכות שונות שלא היו זמינות או שלא היו ערוכות לספק שירות בו זמנית לכל עובדי החברה יחדיו ועד לכאלה שלא אפשרו את הגמישות הנדרשת בעבודה מרחוק. גם סוגיות של אבטחת המידע החלו לצוץ. חברות בהן המידע נגיש רק ממחשבי הארגון, ולכן גם מאובטח באופן מקומי, נדרשו לפתרונות אבטחה גם בגישה מרחוק. אז כיצד מחזקים את תשתיות ה-IT של הארגון בהיבטים של זמינות, יעילות וגמישות ואבטחת מידע; איך שומרים על האפשרות לנהל את כמות המידע הגדולה של הארגון; ומה ניתן ללמוד מחברות שהשכילו מבעוד מועד להיערך לכך.

המעבר לענן מגדיל את הזמינות

משבר הקורונה גרם לארגונים להתמודד עם שלושה קשיים בו זמנית. אחד- העבודה מהבית, מרחוק; השני - הצורך באפליקציות שיאפשרו את אותה עבודה מרחוק. כמו למשל חיבור מתאים, גישה למשאבים של הארגון, גישה לדסקטופ הפרטי של העובדים, לדאטה בייס ועוד; השלישי נוגע לתהליכי העבודה והבקרה בניהול התשתיות. "האתגר השלישי הוא כנראה הקשה ביותר עבור החברות", מסביר צור שריג, מנכ"ל חברת האינטגרציה We-Ankor מקבוצת חילן, המספקת פתרונות תשתית מתקדמים, שירותי ענן ואבטחת מידע. "לפני תקופת הקורונה, מעט עובדים היו מתחברים מהבית. זה לא דרש היערכות ותמיכה בהיקף רחב במערכות האלה. לפתע, ממצב של 15 עובדים מחוברים מרחוק בו זמנית, היו 150-200 ואפילו 300 עובדים מחוברים מרחוק. תשתיות המחשוב צריכות להיות מסוגלות לתמוך בכך. אנשי ה-IT גם כן. זה היה אתגר", מוסיף שריג.

בנוסף לכך, חברות רבות הבינו בתקופת הקורונה שתשתיות הדאטה סנטר שלהן אינן מספיקות. "כש-300 אנשים מתחברים במקביל מרחוק, יש חברות שגילו חוסר בשרתים. אבל אז הן נתקלו בבעיה של מחסור - ספקי השרתים לא היו ערוכים לספק את הסחורה וכל התהליך לקח זמן", מדגיש שריג. במקרה הזה, הוא מסביר, מה שסייע לחברות הוא המעבר לתשתיות ענן.

אבל גם להעביר את מערכות המידע של הארגון לענן הוא תהליך שדורש מומחיות והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות שיהפכו את ההליך למדויק יותר. במהלך תקופת הקורונה, אבל גם לפני כן, מומחי הענן של חברת We-Ankor שיתפו פעולה עם אנשי חברת הטכנולוגיה NetApp, המתמחה בניהול נתונים ושיתופם בין דאטה סנטרים מקומיים ותשתיות ענן. "לקוחות העבירו חלק מהפעילות שלהם או אפילו את כל הפעילות לתשתיות ענן וכך הם התגברו על הפער שנוצר ביכולת התשתית המקומית שלהם, שלא הייתה מספקת", אומר שריג.

שיתוף הפעולה בין We-Ankor ל-NetApp אפשר לחברות רבות להתגבר על הקושי ולנהל את המידע שלהן בענן בצורה נכונה. זאת בין היתר בזכות אסטרטגיית "מארג הנתונים" שמובילה חברת NetApp. בבסיסה עומדת היכולת לנייד ולהעביר את המידע מהדאטה סנטרים המקומיים לעננים ציבוריים או היברידים (שחלקם פרטיים וחלקם ציבוריים), במהירות, ביעילות וללא חסמים. הדבר מתאפשר בזכות מערכת אינטגרציה שמאפשרת להעביר את המידע בין עננים שמשתמשים בטכנולוגיות שונות. ללא המערכת הזאת, היו החברות נתקלות בקושי "לתרגם" את האופן שבו מנוהלים הנתונים על ענן אחד במעבר לענן שני. דבר שהיה מאריך את משך זמן העברת הנתונים. "הטכנולוגיה של NetApp אפשרה לנו להעביר בצורה מהירה את המערכות של ארגונים מהשרתים המקומיים שלהם לענן, ואפילו בכיוון ההפוך. היו חברות שרצו לחסוך במשאבים ולהעביר חלק מהשירותים שלהם או אפילו את כולם, באופן זמני, מהענן חזרה לדאטה סנטר של הארגון. אסטרטגיית 'מארג הנתונים' אפשרה לעשות את זה בצורה מאוד מהירה, כאמור", מדגיש שריג.

לפתרונות תשתית מתקדמים לעבודה מהבית בתקופת הקורונה הקליקו כאן>>

אחד הדברים שהמעבר לתשתיות ענן קידם הוא היכולת להעביר אל הבית את תחנת העבודה מהמשרד.
"הדבר נעשה באמצעות טכנולוגיה של Virtual Desktop Infrastructure ,VDI. לא משנה אם העובד מתחבר מהלפטופ שהוא קיבל במשרד, מהמחשב האישי או מהטאבלט - הוא מקבל גישה לדסקטופ וירטואלי תואם למחשב שלו במשרד, גישה לתוכנות, לתשתיות ולנתונים שהוא צריך לעבוד איתם. הדסקטופ הוירטואלי מחבר אותו דרך הענן למחשב במשרד", מסביר שריג. "בתקופת הקורונה חברות רבות בתחומי הפיננסים למשל, שכלל לא היו מורגלים בעבודה מהבית, גם לא באופן מצומצם, העלו את הדרישה לטכנולוגיות הללו".

ייעול וגמישות

שידרוג תשתיות מערכות המידע של הארגון בהיבט של המעבר לענן תורם גם לגמישות של תהליך העבודה וייעולו. "תשתיות מסורתיות לא מאפשרות לעיתים גמישות. הן לא תואמות את הצרכים המשתנים של הארגון. אם היקף העבודה גדל, צריך עוד שרתים, עוד נפח איחסון. זה לא קורה בלחיצת כפתור. צריך לרכוש את השרת, להתקין אותו. אין כאן גמישות. אותו דבר מתרחש אם היקף העבודה קטן. במקרה כזה ממשיכים לשלם על שרת שהארגון לא צריך, אבל כבר נמצא שם", אומר שריג.

"הענן מאפשר גמישות מלאה - להוסיף מקום, לוותר עליו, להוסיף טכנולוגיה, להוריד טכנולוגיה. יש ארגונים שהצליחו מאוד לפני הקורונה, הפעילות התרחבה והם היו צריכים עוד שרתים ועוד תשתיות ופתאום המצב המשברי מקשה עליהם לשדרג את הדאטה סנטרים שלהם כי אין ציוד. בענן התהליך הזה יכול לקרות באופן מיידי בעוד שבדאטה סנטר הפיזי, יכול להיות שהיה נדרש מהם להמתין עד שהספקים שלהם יוכלו לספק את השרתים הנוספים", מדגיש שריג.

האפשרות לגמישות המדוברת סייעה, כפי שמסביר שריג, לחברות במגזרים מגוונים שנפגעו מהקורונה. כמו למשל חברות שפעלו בתחומי התיירות, הפנאי והמזון ועובדות עם We-Ankor. "כל החברות המובילות בתחומים האלה הן לקוחות בענן - והמשבר הזה פגע בהן. אבל מי שפועל בענן יכול באופן מיידי להקטין את כמות המשאבים כדי להתאים עצמו לפעילות העסקית". בתקופה של משבר, חברה שיש לה ציוד פיזי כמו דאטה סנטרים והפעילות שלה יורדת, עשויה סתם להמשיך ולשלם על שרתים וציוד שהיא לא משתמשת בו. בענן אפשר להקטין את הוצאות ה-IT כדי לאפשר לארגון להמשיך לשרוד", הוא מוסיף.

אבטחת מידע

כשעובד ניגש למערכות המידע מתוך התשתיות הפיזיות של הארגון עצמו, משימת אבטחת המידע מאתגרת פחות מאשר בגישה מרחוק. "האתגר המרכזי במקרה השני הוא איך אפשר להמשיך לאפשר לעובדים להתחבר מרחוק, מכל התקן שיש להם, לתשתיות של הארגון. הרי עובדים שהיו בבית לא בהכרח ישתמשו במחשב של העבודה. חלקם ישתמשו במחשב פרטי, טאבלט, טלפון נייד וצריך לתת פתרונות אבטחה להכול", מסביר שריג. "אז מצד אחד העובדים מתחברים מכל מכשיר שהם רוצים, באמצעות תשתיות ה-Virtual Desktop שלנו, אבל מצד שני אנחנו לא יודעים אם המכשיר הזה מאובטח; אם יש לו אנטי וירוס; אם הוא לא נתון לחדירה של גורמים עוינים. ועדיין, אנחנו צריכים למנוע ממידע לדלוף החוצה, למנוע גישה אליו ולהגן על המערכות. אפילו אם אנחנו מצפינים את המידע בשם משתמש וסיסמה של העובדים, יש עדיין סיכון גדול שהם יעברו לאדם אחר", הוא מוסיף.

על רקע הדילמות הללו, התפתחה (עוד לפני משבר הקורונה) בקרב חברות שונות העוסקות באבטחת מידע התפיסה של Zero Trust. תפיסה זו אומרת שלא משנה מי העובד, מאיפה הוא מתחבר ומאיזה מכשיר, הארגון צריך להגן על הנכסים שלו ולאבטח אותם באופן אוטומטי. כל זאת ללא תלות ביכולת של העובד להגן על המידע. "כחלק מהתפיסה הזאת יש לנו את היכולות לזהות את המשתמשים בצורה טובה יותר, מעבר לשם משתמש וסיסמה", אומר שריג. "כל המערכות שלנו עובדות באופן אוטומטי ומתקינות את עצמן באופן אוטומטי על מכשירי הקצה שהעובדים מתחברים מהם", הוא מחדד.

אז בין אם המשבר קרוב או לא לסיומו, ובין אם צפויים לנו עוד משברים דומים בהמשך, שריג מחדד כי גם במצבי שגרה חשוב להיערך. "ההיערכות הזאת חשובה גם כדי להתמודד טוב יותר עם המשבר הבא, אבל גם עבור עבודה השוטפת. היעילות, הגמישות ונושא אבטחת המידע חשובים גם בעבודה היומיומית כי צרכים של ארגון משתנים, אבל היקף המידע שיש לו בדרך כלל נשאר גדול", הוא מסכם.

לפרטים על פתרונות תשתית מתקדמים בענן ואבטחת מידע הקליקו כאן>>