תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

ביטוח חיים אמריקני כתמריץ לעובדים בכירים בישראל: איך עושים זאת?

בארה"ב מקובל לרכוש ביטוח חיים על חשבון המעסיק עבור עובדים בכירים כתמריץ • יונתן ספטנר, מנכ"ל סוכנות הביטוח "ספטנר ושות'", הפועלת בארה"ב, מסביר כיצד חברות ישראליות ועובדיהן יכולות ליהנות מההזדמנויות החדשות שמייצר ביטוח שכזה

בארה''ב מקובל לרכוש ביטוח חיים על חשבון המעסיק עבור עובדים בכירים כתמריץ / צילום: Shutterstock, Jirsak
בארה''ב מקובל לרכוש ביטוח חיים על חשבון המעסיק עבור עובדים בכירים כתמריץ / צילום: Shutterstock, Jirsak

הכתבה בשיתוף ספטנר ושות'

ארגונים רבים מחפשים תמריצים ובונוסים שיסייעו להם לגייס עובדים בכירים ואיכותיים בשוק תחרותי. בארה"ב, אחד התמריצים המקובלים הוא מתן ביטוח חיים על חשבון המעסיק.

יונתן ספטנר, מנכ"ל סוכנות הביטוח האמריקנית, "ספטנר ושות'", מטפל בין היתר ברכישת ביטוחי חיים אמריקנים עבור אזרחים ישראלים. לדבריו, לביטוח החיים האמריקני יש כמה יתרונות על פני ביטוח החיים הקיים בארץ; כמו כן, בשנים האחרונות נעשו מספר שינויים בכללים המאפשרים לישראלים לבטח את עצמם בביטוח חיים אמריקני.

מהם, איפא, ההבדלים בין ביטוח חיים אמריקני לישראלי? מדוע מדובר בתמריץ לעובדים בכירים ומהו היתרון הטמון בו עבור החברות הישראליות?

ההבדלים בין ביטוח חיים אמריקני לישראלי

ישראלים רבים מתקשים להבין את נושא ביטוח החיים. האם הוא נדרש באמת? ואם כן, אז לכמה זמן? מכיוון שבישראל הפרמיה עולה ככל שהמבוטח מתבגר, ישראלים רבים מבטלים את ביטוח החיים בשלב מתקדם. כך שבמקרה של פטירה במפתיע, לא זוכים קרוביהם לקבל שום פיצוי. ספטנר טוען שנושא ביטוחי החיים בארה"ב פשוט יותר, וכי מדובר במוצר משתלם דווקא עבור אלו שעברו את גיל ה-40.

"ביטוח חיים בארה"ב הוא קודם כל זול יותר עבור מי שחצה את גיל ה-40", מסביר ספטנר. כהשוואה, הוא משתמש בדוגמה של אדם בריא בן 40 המבקש לבטח את עצמו בפוליסה של כ-3.2 מיליון שקל. "בישראל, אדם המחזיק בפוליסה כזו למשך 30 שנה, ישלם פרמיות בסך של כ-804,000 שקל במצטבר. ואילו מקבילו האמריקני ישלם על אותה תקופה פרמיות בסך של כ-126,000 שקל בלבד".

ספטנר ממשיך ומסביר כי "ביטוח החיים האמריקני מאפשר שני סוגים של ביטוחים. האחד, ביטוח 'ריסק' למקרה של מוות עם פרמיה קבועה ל-10, 15, 20 ו-30 שנה, כשבסוף התקופה המבוטח יכול להחליט להפוך את הביטוח לקבוע. בשונה מישראל, בארה"ב המבוטח אינו צריך לעבור שוב בדיקה רפואית. לעומת זאת, בישראל חייב המבוטח בבדיקה שכזו, ובאם חלה הרעה במצבו הבריאותי אזי הפרמיה עולה.

 לפרטים נוספים על ביטוח חיים בארה"ב לישראלים הקליקו כאן>> 

"האופציה השנייה הקיימת בארה"ב היא ביטוח חיים קבוע אך גמיש, שיש בו מרכיב של צבירת ותק. כלומר, הפרמיה הקבועה משולמת לאורך תקופת הביטוח וגם צוברת ותק. לדוגמה, אדם בן 60 יכול להחזיק בביטוח עד גיל 120, אבל בגיל 80 הוא יכול להחליט להפסיק לשלם את הפרמיה. במקרה כזה, הביטוח עדיין יכסה אותו עד גיל 91, בשל מרכיב צבירת הוותק. בחברה שלנו, למשל, אנו בוחנים עם המבוטח מדי שנה האם ההחלטה להמשיך בביטוח נכונה עבורו", מוסיף ספטנר.

"אין חובת נוכחות של המבוטח במעמד החתימה"

ספטנר, המנהל את עסקיו מארה"ב, חתם לאחרונה הסכם עם שתי חברות ביטוח אמריקניות מובילות. הסכמים אלו הרחיבו את האפשרויות של ישראלים בכלל וחברות ישראליות בפרט לבטח את עצמם או את עובדיהן בביטוח חיים אמריקני.

"עד עכשיו היו שתי דרישות מחברות ביטוח החיים האמריקניות. האחת, המבוטח צריך קשר כלשהו לארה"ב; והשנייה, על המבוטח להיות בארה"ב כשהוא חותם על פוליסת ביטוח החיים. תנאים אלו היוו קושי", הוא מסביר.

"לגבי הדרישה הראשונה, כיום אין חובה להיות אזרח אמריקני או קרוב משפחה של אזרח אמריקני. מכיוון שגם מי שמחזיק במניות של חברה אמריקנית, או מי שעובד בחברה שיש לה הנהלה או סניף בארה"ב עומד בקריטריונים הדרושים. לחברות ישראליות רבות יש את הקשרים המינימליים הנדרשים בארה"ב, כגון דירקטוריון, בעלים, סניפים ועוד - והן יכולות לנצל קשרים אלה על מנת להציע לעובדיהן ביטוח חיים אמריקני".

לגבי הדרישה השנייה, אומר ספטנר, כי לאחר חתימתו על ההסכם עם שתי חברות הביטוח, אחת החברות אף ויתרה על הצורך של המבוטח להיות נוכח בארה"ב ולחתום בעצמו על המסמכים. "בנוסף", לדבריו, "בעל פוליסת הביטוח לא חייב להיות המבוטח. הבעלים של החברה רשאים לבטח עובד, אבא רשאי לבטח את בנו, אישה רשאית לבטח את חברתה, וכן הלאה. בעל פוליסת הביטוח הוא ה'נהנה' מהביטוח, והמבוטח הוא מי שהביטוח חל עליו. כלומר, אם בעלי חברה פלונית מבטחים עובד והעובד נפטר, כספי הפיצויים מועברים לבעלי החברה. כמובן, שבחוזה ההעסקה של העובד ניתן להכניס סעיף לפיו המעסיק מתחייב להעביר לעובד את כספי הביטוח, או שהחברה יכולה להחליט עם העובד על מתן חלק מזכויות הפוליסה לאשתו.

"אי לכך, אדם המעוניין בביטוח חיים אמריקני כלל לא צריך להיות נוכח במעמד החתימה בארה"ב. מישהו בארה"ב יכול לבטח אותו ובכך יהיה הבעלים של פוליסת הביטוח. המישהו הזה יכול להיות נציג של מקום העבודה, קרוב משפחה או ידיד. לאחר מכן, אם מעוניינים בכך, ניתן לבצע העברה של הבעלות על פוליסת הביטוח מבעל הביטוח הנוכחי שנחתם בארה"ב למבוטח עצמו, הנמצא בישראל. הליך הבעלות על פוליסת ביטוח החיים האמריקנית ניתן לשינוי בכל זמן.

"החברה רוכשת את הפוליסה בתור הבעלים, מחליטה על הסכום שבו היא תבטח את העובד, וכן מתאימה אותו לצרכיה", מסביר ספטנר. "כך למשל, חברה יכולה לבטח עובד בסכום של 10 מיליון דולר, כשמחצית מהסכום מיועד לפיצויים עבור משפחתו, והחצי השני לחברה עצמה, כדי לכסות על הפסדים או כל עלות אחרת הנגרמת לה. במקרה זה, החברה אינה חייבת בכלל להעביר את הבעלות על הביטוח לעובד והיא נותרת הבעלים. העובד פטור מלשלם את עלות הביטוח אותו הוא מקבל כתמריץ; כל עוד הוא עובד בחברה וכל עוד הביטוח בתוקף, משפחתו תוכל לזכות בפיצויים".

פיצוי לבני המשפחה ורכישת מניות העובד

כדי להמחיש את היתרון של ביטוח חיים אמריקני כתמריץ לעובדים, מביא ספטנר את הדוגמה הבאה: "חברה פלונית ביטחה עובד בכיר שגם החזיק במניות וגם בפוליסה על סך שני מיליון דולר. מתוך הסכום הזה היא הבטיחה בחוזה ההעסקה של העובד סך של מיליון דולר למשפחתו במקרה של מוות. העובד נפטר והמשפחה קיבלה פיצויים בסך 100,000$ בכל שנה במשך 10 שנים. מיליון הדולר שנותרו שימשו את החברה כדי לכסות על הנזק שנגרם לה מאובדן העובד, שהיווה נכס חשוב מאוד, וכן על מנת לרכוש בחזרה את מניות החברה בהן החזיק".

בשורה התחתונה, אומר ספטנר כי ביטוח חיים על חשבון המעסיק הוא נוהל מקובל בשוק העבודה האמריקני, אשר הפך כעת זול ונגיש עבור חברות ישראליות המעוניינות לצ'פר את עובדיהן או עבור אנשים מן המניין המבינים את הערך והיתרונות שבו.

 לפרטים נוספים על ביטוח חיים בארה"ב לישראלים הקליקו כאן>>