ליגה משל עצמה: חזרנו לאחת המסעדות הטובות ביותר בארץ

אחרי שנים שלא אכלנו ב"בית תאילנדי" חזרנו למקום והבנו איך ולמה התקבע מעמדה כאחת המסעדות הטובות בארץ

הבית התאילנדי / צילום: תמר מצפי

לפני 15 שנה בערך, אולי קצת פחות, אכלנו זוגתי ואני ארוחת ערב נהדרת במסעדת בית תאילנדי, שהייתה כבר אז אחד המקום החביבים עלינו ביותר, ולא רק עלינו, כמובן. כשחזרנו הביתה חשה אשתי ברע. ממש רע. ניסינו להבין מה קרה, ואחרי שחזור של כמה ארוחות קודמות שגם אחריהן הרגישה לא טוב, פתאום תפסנו שבכולן היו דגים או פירות ים. אלרגיה לדגים ולפירות ים, קבעה הרופאה בלי היסוס.

כך נפתח לו עשור שלם שבו לא אכלה זוגתי שתחיה דגים ופירות ים, ובשל כך גם אני כמובן המעטתי בהם. בינתיים, יצאה הרופאה ההיא לפנסיה. כשסיפרה ענת על האלרגיה הזו לרופא המשפחה החדש, הציע לבדוק מחדש. הבדיקה הייתה פשוטה. להתחיל לאכול דגים. לאט-לאט. ההצעה התקבלה. וראו זה פלא. לא דובים ולא יער, לא דגים ולא אלרגיה.

לפני כמה ימים חזרנו לראשונה לבית תאילנדי. אני אמנם כבר הייתי שם בלעדיה כמה פעמים, אבל רק לארוחות קצרות ולא מלאות. במרוצת השנים שחלפו, התקבע עוד יותר מעמדה של המסעדה כאחת הטובות בישראל, אם לא למעלה מזה. כמעט בכל משאל שפים, בוחר חלק אדיר מהקולגות במסעדה של יריב מלילי וזוגתו לק כמסעדה המועדפת עליהם. הנשמות הטובות אוהבות לרנן שזה פשוט מכיוון שהם משחקים במגרש אחר לגמרי מהאוכל הים-תיכוני/איטלקי/כל סוג אחר שתבחרו. יכול להיות. ועדיין.

הארוחה שאכלנו בבית תאילנדי, ששופצה ושדרגה את השירות שלה עד מאוד, הייתה לא פחות ממופתית. ארוחה מסחררת בטעמיה ובריחותיה, אקזוטית ויוצאת דופן למי שאמון בעיקר על אוכל מקומי, ובקיצור: אחת הארוחות הכי טובות שיצא לנו לאכול מעולם. עד כדי כך.

התחלנו בסלט הפפאיה הקלאסי של המקום, זה שכבר נכתבו עליו אנציקלופדיות שלמות, ובצדק. פריך, רענן, מתובל להפליא, קסם אמיתי ובלתי נמאס. לביבות שרימפס מלוות ברוטב מתקתק היו עוד מנה ראשונה טובה שהוזמנה לטובת בננו הצעיר, שלא ממש מתחבר לאוכל כזה, או כך לפחות הוא חשב.

מתוך שלל האפשרויות העסקיות המוצעות כאן, הזמנו ארוחה שמחירה 118 שקל, ושכללה את שלוש המנות הבאות: פסה - עוד מנה קלאסית של המקום הכוללת אטריות סומן*, פיסות לברק מטוגנות, נענע, כוסברה, שמיר, בוטנים, קליפת לימון והכול עטוף בעלה של חסה משי ונטבל ברוטב תמרינדי. ממכר ממש.

פלה נן תייאו תאו - דג לברק מאודה ברוטב פטריות שיטאקי ורוטב שעועית חומה עם ג'ינג'ר, פטריות שיטאקי וסלרי - מופת של עדינות פיקנטית והוכחה ניצחת לכך שדג מאודה יכול להיות הכול חוץ ממשעמם. בכלל, הדגים המאודים בבית תאילנדי הם המלצה חמה.

מנה שלישית ואחרונה בעסקית הזו - נאן טון - מרק בקר עם נתחי צוואר בקר מבושלים שעות ארוכות עם סלרי ובאק צ'וי, ועם אטריות שקופות רחבות ומוזרות בשם אטריות שנהיי ותבלינים תאילנדיים. זו הייתה אולי המנה הטובה ביותר בארוחה, ולא קל לבחור. מנה כבדה, עשירה, שהזכירה לי שפונדרה מבושלת של אשכנזים בגרסה האסייתית שלה.

עוד מרק - מרק עם נתחי חזה עוף, ירקות, נבטים, אטריות אורז, ותיבול של שום וכוסברה הוזמן גם הוא לטובת הדור הצעיר ונטרף דווקא על-ידי אמו. ובצדק.

סלט האשכוליות האדומות והדגים היה עוד כוכב גדול של הארוחה הזו. סלט חריף רצח, שמכיל מלבד פילטים של אשכולית אדומה ופיסות לברק מטוגן גם תועפות של צ'ילי חריף, בצל סגול ובוטנים. הוא העלה דמעות של חריף בעיניים ועשה שמח בפה ובלב למרות זאת, ואולי בדיוק בגלל זה. אפילו האגרולס הסטנדרטיים, לפחות לכאורה, ומנת העוף בקשיו, הבנלית לכאורה, שהוזמנה גם היא לטובת בננו הצעיר, היו מצוינות.

קינחנו בארטיקים על בסיס חלב קוקוס בטעמי תות, תה ירוק, וקוקוס עם שעועית שחורה, שהיו מוזרים, אבל נהדרים. לא מתוקים מדי ובעיקר שונים ומדליקים מקינוחים שגרתיים. עוד קינוח קלאסי - אורז דביק (שמלווה כמובן את כל הארוחה), הפעם מתוק ומוגש עם פרוסות מנגו.

בית תאילנדי היא באמת אחת המסעדות הכי טובות שיש כאן, ואולי אפילו הטובה מכולן, אם צריך לבחור. אבל לא צריך. רק לבוא, בצהריים, ולזכור להזמין מקום הרבה זמן מראש, אפילו לצהריים, ליהנות ממחירי העסקית הנוחים ולהתענג על מטבח אחר, מיוחד, מגרה, מסעיר, מסחרר. אתם מוזמנים להוסיף כאן עוד שמות תואר חיוביים ככל העולה על רוחכם. אני מניח שרובכם כבר ביקרתם כאן. ואם לא, עזבו הכול ורוצו. עונג גדול.

*כדאי להכיר

אטריות סומן. אטריות חיטה דקות מאוד, עשויות מקמח חיטה עדין, מעט שמן ומלח. בדרך כלל הן לבנות, אבל לפעמים צבועות בוורוד (בעזרת שזיפים), בירוק (תה ירוק) או בצהוב (חלמון ביצה). הצבעוניות הן יקרות יחסית, וביפן נהוג להביא אותן כמתנה.

מסעדת בית תאילנדי

פרטים: בוגרשוב 8 תל-אביב, טל' 03-5178568; א'-ש' 12:00-23:00, עסקיות א'-ה' 12:00-16:30

מחירים: עסקית פסה, פלה נן תייאו תאו ונאן טון - 118 שקל, עסקית עוף בקשיו ומרק - 72 שקל, לביבות שרימפס - 42 שקל, מרק עוף - 42 שקל, סלט אשכולית אדומה ולברק - 56 שקל, אורז דביק עם מנגו - 28 שקל

השורה התחתונה

יקר אבל שווה