מה עושים שם, בעצם

הרעיון הכללי במשחק הגולף הוא העפת כדור לאורך מסלול שעיקרו דשא טבעי, באמצעות מחבטים, ובסוף - לקלוע את הכדור לתוך גומה בקרקע שבקצה המסלול - וכל זאת במספר מינימלי של חבטות בכדור. המשחק מחייב ריכוז, חישוב מושכל של מסלול הכדור ושל תנאי השטח, ראייה טובה, קואורדינציה וסבלנות. הפעלת כוח ומהירות נדרשות פחות. משך המשחק הוא שעות אחדות בקצב פעילות מתון, ולכן הוא פופולרי מאוד בקרב כל הגילאים, כולל פנסיונרים וקשישים. משחק גולף תקני מתקיים במגרש שבו 18 גומות, או חורים (Holes). במגרש שבו תשע גומות אפשר פשוט לשחק בשני סבבים. המרחק בין גומה לגומה מתחיל בתשעים מטר ומסתיים ב-600 מטר ואף יותר. סביב כל גומה יש שטח של דשא קצוץ דק-דק, המכונה גרין (Green). לאורך המסלולים יש מכשולים כמו מכשולי מים - כגון בריכות, נחלים ומזרקות, ומכשולי חול המכונים בונקרים. המכשולים מיועדים להקשות את התקדמות השחקנים. כל גומה במגרש הגולף זוכה לתקן מסוים, הקרוי PAR. התקן הוא למעשה חישוב של מספר החבטות הרצוי שבו ניתן להשלים את המסלול מהגומה הראשונה ועד הגומה האחרונה. התקן של מרבית הגומות הוא שלוש עד חמש חבטות. חישוב כל התקנים של הגומות במגרש ייתן לנו את התקן של המגרש כולו. בדרך כלל, מספר התקן של מסלול גולף תקני הוא כשבעים. אין שופטים במגרש הגולף - שחקן הגולף הוא השופט. במסגרת כללי האתיקה הנהוגים, על שחקן הגולף להתנהג בנימוס, להתקדם בזריזות, להתלבש באלגנטיות, ולא להרים את הקול.