אחד ממייסדי "הקפיטליזם הקשוב" פורס את משנת התנועה

הוא מתנגד לוועדי עובדים ("מכניסים לתוך ארגון טון אנטגוניסטי של אנחנו והם"), מבקר בחריפות את לימודי מינהל העסקים ("המיקוד הוא רק בבעלי המניות ובאיך להרוויח יותר כסף"), וסבור כי במקום להוציא הון על שיווק, חברות צריכות לשנות גישה ולהתייחס לעובדים ולספקים שלהן כמו אל לקוחות ■ פרופ' ראג' סיסודיה, ממייסדי תנועת הקפיטליזם הקשוב, בריאיון בלעדי

עובדות במפעל של נייקי / צילום: רויטרס
עובדות במפעל של נייקי / צילום: רויטרס

"כבר שתיתי בבית שתי כוסות", מתנצל פרופ' ראג' סיסודיה, בשעה שהוא מתיישב על הכיסא שמולי, בבית הקפה של רשת סטארבקס, "אני לא צריך כלום. אולי אחר כך אני אזמין תה". בסוף הוא לא מזמין. אנחנו יושבים שם שעתיים, אפילו יותר, במחיר הפוך בינוני אחד. "אבל זה חלק מהתרבות שסטארבקס מקדמת", סיסודיה לא רואה צורך להתנצל, "הם מנסחים את המטרה שלהם במונחים של 'טיפוח הרוח האנושית'. הסתכלי סביב. נעים פה. ונוח. מקומות אחרים היו זורקים אותך אילו היית יושבת שעתיים על כוס קפה אחת. אנשים משתמשים בסטארבקס כמשרד שלהם".

- איפה ההיגיון העסקי?

"זו האמונה שלהם. הם מגויסים לעניין, וחוץ מזה הם גם מעסיקים הוגנים. הם נותנים ביטוח בריאות מעולה לעובדים שלהם, וכל עובד יכול ללכת לקולג' על חשבון סטארבקס. החברה מכסה את כל שכר הלימוד, וברגע שהעובד גומר את הלימודים הוא לא מחויב להישאר לעבוד בסטארבקס. ככה הם מגדלים אנשים איכותיים שיש להם תשוקה לעבוד בתחום השירות".

סטארבקס היא רק אחת החברות שפרופ' סיסודיה מלקט עליהן מידע במאמץ להוכיח שכדי להצליח במירוץ הקפיטליסטי לא חייבים להפוך לחזירים נוגסים; שהעובדים וההנהלה לא חייבים להתיש זה את זה בהתכתשויות אין-סופיות; ושיש כזה דבר "קפיטליזם קשוב", כפי שמכונה התנועה שהוא בין מייסדיה. בניגוד למבקרים הרגילים של וול סטריט או וולמארט, כמו לדוגמה ברני סנדרס, המתחרה הבולט של הילרי קלינטון על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות, סיסודיה אינו שופך את הקפיטליזם עם התינוק. להפך, הוא שופע מחמאות לשוק החופשי ולתרומה של הקפיטליזם לאנושות; במיוחד בכל הקשור להוצאת ההמונים מתהומות העוני הקיצוני.

"קפיטליזם בבסיסו הוא רעיון טוב, אבל הוא אמור להישען על שתי רגליים", הוא אומר בריאיון מיוחד לקראת הגעתו ארצה לוועידת ישראל לעסקים של גלובס. "הדרך לאיזון בריא בחיי אדם, כמו שטען פרויד, זה שילוב בין עבודה ואהבה. האינטרס של הפרט, בצד אחד, והצורך לדאוג לאחרים, בצד השני - אלה שני המנועים של הקפיטליזם.

"בספר 'עושר העמים', ביסס הכלכלן אדם סמית את מרכזיות האינטרס של הפרט, אבל הוא כתב עוד ספר, בשם 'תאוריה של הרגש המוסרי'. את הספר הזה שכחנו. שמנו דגש בלעדי על האינטרס של הפרט: 'אני אקים עסק שישרת את האינטרס שלי, ואת תבואי לעבוד אצלי כדי לשרת את האינטרס שלך'. כשבונים מערכת כזו, כל אחד מנסה למשוך את העסק לכיוון שלו. הבעלים רוצה להשיג כמה שיותר רווחים, והעובד רוצה להרוויח כמה שיותר. כל אחד משתמש באחר למטרתו. כך העסקים איבדו את הבסיס המוסרי שלהם".

לפרטים ולהרשמה לוועידת ישראל לעסקים 2015 של עיתון "גלובס" לחצו כאן