"החיסרון הזמני של היעדר הניסיון בהתחלה הוא דווקא יתרון גדול"

הפרויקט השנתי: 40 הצעירים המבטיחים של ישראל ■ רחלי גנות, מייסדת חברת רייצ'יפ ויו"רית פורום ההיי-טק החרדי:  "רייצ'יפ מבחינתי זה מפעל חיים, ואני פחות מוכוונת שם לאקזיט אלא דווקא להמשך צמיחה. במקביל, אני שותפה בכמה סטארט-אפים ובהחלט חולמת על אקזיט או שניים"

רחלי גרנות / צילום:איל יצהר
רחלי גרנות / צילום:איל יצהר

רחלי גנות, בת 38, היא אישה, צעירה, חזקה, יזמית, בעלת שני תארים, ויש לה חברת היי-טק מצליחה מאוד שהקימה בעשר אצבעות.

גנות היא בעלים, מייסדת ומנכ"לית של רייצ'יפ, חברת היי-טק שמספקת שירותי חומרה ותוכנה ומעסיקה כמאה נשים חרדיות בשני סניפים - בבני ברק ובחיפה. בד בבד היא מכהנת כיו"רית פורום ההיי-טק החרדי, ובמסגרת זו הקימה בראשית השנה, יחד עם שותפה לפורום, איציק קרומבי, חממה טכנולוגית הממוקמת בבני-ברק, ופונה לסטארט-אפיסטים (ולסטארט-אפיסטיות) מהמגזר. "איציק ואני הקמנו את הפורום לפני שלוש שנים כדי לעודד יזמות", היא מסבירה. "ראינו שיש יותר ויותר יזמים, ושצריך עבורם משהו ממוסד יותר, איזשהו גוף עם תוכנית מובנית. התמקמנו סמוך לרייצ'יפ, כך שגם יש גב לשירותים של פיתוח, כמו גם ליווי ותוכניות של המדען הראשי לקבלת מימון. למעשה, יש תוכניות מו"פ מיוחדות למגזר. בפורום פעלנו לעידוד התוכניות האלה, אבל אז ראינו שהחרדים אפילו לא יודעים כיצד לגשת אליהן וליהנות מהאפשרויות".

גנות יודעת דבר או שניים על החשיבות של מתן הזדמנויות. הגרעין הראשון לקריירה שלה נטמן בגיל 16, כשנרשמה לקורס תכנות לנשים חרדיות בבני ברק: "לחברות שלי לא היה אז ברור מה אני לומדת. זה כמובן לא היה אסור, אבל אני בלטתי בנוף משום שהייתי הכי צעירה בכיתה. בהמשך השלמתי תואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה, וכשסיימתי את התואר עבדתי בכמה חברות היי-טק. כשהחל גל של לימודי תוכנה לנשים חרדיות, והחלו לצוץ עוד ועוד חברות של בדיקות תוכנה, הבנתי שיש כאן הזדמנות - ושאני יכולה לעשות משהו שהוא ווין-ווין לקהילה, לעצמי ולתעשייה".

- את חולמת לפעמים על אקזיט?

"רייצ'יפ מבחינתי זה מפעל חיים, ואני פחות מוכוונת שם לאקזיט אלא דווקא להמשך צמיחה. במקביל, אני שותפה בכמה סטארט-אפים ובהחלט חולמת על אקזיט או שניים".

- יש מישהו שהעניק לך השראה למסלול הזה?

"אני חושבת שבגילים המשמעותיים של עיצוב האישיות, האדם הכי קרוב שהשפיע עליי זו אימא שלי. היא היוותה דוגמה אישית לגידול משפחה עם שבעה ילדים, והיא תמיד עבדה מחוץ לבית, למדה, קידמה מיזמים עסקיים, והכול עם שאיפה למצוינות, עמידה איתנה ועיקשת מול אתגרים, ובעיקר חשיבה מחוץ לקופסה. בזמן שכל החברות שלי בבני ברק חונכו להיות מורות או גננות, אימא שלי אמרה, 'תהיי הכול חוץ ממורה או גננת. איך תהיה עבודה לכולן?'. וכך שלחו אותי כבר בגיל 16 ללמוד מחשבים ותכנות. זה לא היה מובן לפני 22 שנה כשכל עולם ההיי-טק היה עדיין בחיתוליו. בבני ברק ודאי לא הבינו אז במה מדובר".

במקביל לשילוב חרדים וחרדיות בשוק ההיי-טק, גנות פעילה גם בקבוצה הפועלת לקידומן של נשים במסגרת עמותת פני"ם (פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות), שבה חברות מנהלות בכירות במגוון תחומים בישראל: "אני חברה בפורום מדע וטכנולוגיה, שלקח על עצמו להפעיל קורסים בבתי ספר, ולארגן סיורים בחברות ובאקדמיה, כדי לקדם נערות ולחשוף אותן לתחום".

- איך נראה יום שגרתי שלך?

"אני מתחילה ומסיימת את היום בטיול עם הכלב בפארק, מה שהתחיל כאילוץ מאחר שהילדים אימצו גור שננטש, הפך לאהבה גדולה ובעצם לזמן האיכות שלי עם עצמי; הזדמנות לנקות ראש לפני ובסוף יום עבודה ולהסניף קצת טבע. אחרי שאני לוקחת את הבנות ללימודים, אני ממשיכה בדרך כלל לבית הקפה השכונתי. אני פריקית של עבודה מחוץ למשרד ומשתדלת להיות במשרד את המינימום הנדרש לצורך פגישות עם צוות ההנהלה. אגב, זה בדיוק מה שמאפשר לי גמישות וזמינות לצרכים של הבית והמשפחה".

- אילו טיפים היית נותנת ליזמים וליזמיות בראשית הדרך?

"קודם כול - הליכה עם השאיפות ללא חשש מחוסר הניסיון. החיסרון הזמני של היעדר הניסיון בהתחלה הוא דווקא יתרון גדול, וזה גם היה המפתח להצלחה שלי. הקמתי את החברה בראש של מהנדסת ועם אפס ידע וניסיון ניהולי ועסקי. במקום הנאיבי שהייתי בו, אפילו לא הייתי מודעת לאתגרים ולמורכבות שיש בהקמת עסק כזה, ונכנסתי לזה בלי חששות מיותרים. התמודדתי מול האתגרים שצצו ממקום יצירתי ובחשיבה מחוץ לקופסה ולא מתוך מקובעות ושבלונות ידועות מראש. במקביל, חשוב מאוד וצריך להכיר ביכולות האישיות ובפערי הניסיון, לדעת לקבל סיוע מקצועי ולהיות מסוגלת להאציל סמכויות.

"טיפ שני הוא תכנון קדימה - להגדיר היטב את ה'מה', את היעד, ורק אחר כך לתכנן את ה'איך'. כמו ששנו רבותינו בתפילת 'לכה דודי': סוף מעשה במחשבה תחילה. אני באופיי טיפוס של doing: נסחפת למשימות ולביצוע. הפעילות הזו מובילה ומקדמת אבל לא תמיד ברור לאן. מהר מאוד הבנתי והפנמתי שאם אני רוצה להוביל ולא להיות מובלת, אני צריכה להשקיע הרבה בצד של ה-being, של החשיבה, של הגדרת היעדים".

- מה מרגיע אותך בתקופות לחץ?

"מבחינתי, יום השבת הוא הברכה של השבוע, הזדמנות לקחת נשימה ולהוריד הילוך; ארוחות משפחתיות, שיחות עם הילדים והרבה מנוחה. בתקופות לחץ המשפחה היא המשענת. מעניקה עצה טובה, אוזן קשבת, ובעיקר הכלה".