פסילה ברמלה: בתו של השופט, בעלה של השופטת

לפני מספר ימים, פסל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, את שופטת בית משפט השלום ברמלה, דליה גנות, מלדון בתיק נזיקין המתנהל בפניה. זאת, בשל העובדה שבעלה של השופטת - עורך דין במקצועו, מייצג מדי פעם את חברת הביטוח "כלל", שנתבעה בתיק. ברק קבע, כי כפי שעולה מתשובתה של השופטת עצמה, לא מדובר בייצוג חד-פעמי, וניתן לומר כי היא נהנית באופן עקיף מההכנסה הנובעת מייצוג זה.

מתברר שברק אינו עקבי בנוגע לפסילת שופטים בשל העיסוק של בני משפחותיהם. כך למשל לגבי הקולגה, שופט בית המשפט העליון, תאודור אור, שפסילתו בתיק נזיקין, התבקשה מכיוון שבתו, עו"ד דלית סוקול, שותפה במשרד עו"ד גדול בחיפה, העוסק בתחום הביטוח, מייצגת חברות ביטוח.

אור ידוע כ"נזיקיסט" של בית המשפט העליון, והוא, יותר משאר שופטי העליון, דן בתיקי נזיקין ונחשב לבר-סמכא בתחום. באופן טבעי, מופיעות בפניו חברות ביטוח המיוצגות, בין השאר, על ידי בתו, בתיקים שאינם נדונים בפניו.

על-פי דו"ח של חברת חקירות, סוקול היא שותפתו של עו"ד יוסי הוד. המשרד מטפל בעיקר בתביעות עבור חברות ביטוח ונחשב לבעל מוניטין בקרב עורכי דין וחברות הביטוח. בין לקוחותיו: הפניקס, ציון וחברות בת של מגדל. המשרד ידוע כ"בית חרושת" לתיקי ביטוח ומטפל במאות תיקי ביטוח בשנה. המשרד מטפל בתביעות בשם חברות ביטוח ועבור אבנר.

באשר לנסיבות הדו"ח: אביה של נפגעת תאונת דרכים, קיבל פסק דין אצל אור, לפני כשנה, בו הפחית אור לבתו סכום פיצוי משמעותי, בגובה כ-3 מיליון שקל, ו"החזירו" לתאגיד הביטוח אבנר. האב פנה לברק, וביקש את פסילתו של אור וביטול פסק דינו. לדברי האב, כפי שנטען בבקשת הפסילה, בעקבות פסק הדין התברר לו כי קהילת עורכי הדין נרעשת בשל העובדה כי פסק דין כה עקרוני ומרחיק לכת - החזר של כ-3 מיליון שקל לאבנר, נפסק על ידי שופט, ש"לדעתם, על פי כללי האתיקה לא היה צריך לשבת בדין בתיק זה".

האב ציין, כי בתו של השופט - פרנסתה על חברות ביטוח והיא מקבלת מדי שנה מאות תיקים מחברות הביטוח ומאבנר - שהם הנהנים היחידים מפסק הדין התקדימי של אור.

אין ספק, טען האב, כי לו עובדה זו היתה מתגלית לו במהלך הערעור, היה מבקש לפסול את השופט מיד. לדבריו, "איזה אדם ואפילו הוא שופט, יכול להיות אובייקטיבי כאשר יש לו נגיעה בדבר? ואם יטען מאן דהוא שהשופט ברגע מינויו, אינו יותר ככל האדם ואינו מושפע מהשפעות סביבתיות או אישיות, הרי שגם טוען טענה שכזאת, יסכים שצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות". לטענתו, על פי כללי האתיקה, אור היה מחוייב לציין לפני הערעור, את קשרי העבודה השוטפים של בתו עם אבנר וחברות הביטוח, ולקבל את הסכמתם לדון בתיק. כן ציין, כי מגיע להם כי הערעור יישמע על ידי שלושה שופטים, חסרי נגיעה בדבר, ולא על ידי הרכב חסר של שני שופטים.

בית המשפט העליון, המשיך האב וכתב בבקשת הפסילה, "מסמל בעיני רבים וטובים כמי שממונה על הצדק. מכאן גם ההתייצבות של כולנו מאחורי בית המשפט והזעזוע העמוק מכל מילה הנראית כמטילה בו דופי. אנו אזרחים מהשורה, באמונתנו התמימה, מעניקים לו את הכוח הזה. אך מה אמור לעשות אזרח מן השורה כאשר עוול כה גדול נעשה לבתו?"

על אחת כמה וכמה, טען, כשהעילה להקטנת הפיצויים מבוססת בעיקר על הונאה, בידוי ראיות, שימוש בראיות כוזבות ומפוברקות. לטענתו, במהלך הבאת הראיות הסתמך בא כוח אבנר - היריב האישי בתיק, שזכה מהשופט אור להחזר - על סרט וידיאו בן כמה דקות, הבא להראות, כי הבת שנפגעה, הולכת, כביכול, ללא ליווי ולכן אינה זקוקה לליווי צמוד.

לדבריו, תרמית הצילום נחשפה בבית המשפט, בעת שהחוקרים נאלצו להודות כי הנפגעת תמיד הלכה עם ליווי והיא צולמה בזווית מסויימת, כך שהמלווה הוצא מהתמונה.

החוקרים העידו, בין השאר, כי על אף שבקלטת נראית הבת הולכת לבדה, בדו"ח שלהם מצויין כי היתה מלווה באמה. אחד החוקרים העיד, באשר ל"בישול" הקלטת, כי "המילה היא לא חיתוך. זה פאוז והמשך צילום בקטע של זמן". חוקר נוסף העיד כי "כל אותן פעמים שראיתי אותה, היא היתה מלווה בידי אשה נוספת".

עובדות אלה, טען האב, הובאו בפני אור, והמומחים הרפואיים קבעו חד-משמעית את הצורך של הנפגעת בליווי צמוד, אך למרות הכל, "ובניגוד לעובדות וההיגיון", פסק אור החזר לאבנר, תוך שהוא מתעלם מבידוי הראיות.

למרות כל זאת, ציין האב, "עדיין מקננת בי התקווה, שאם בית המשפט בהרכב החדש, אכן יקרא את כל החומר ויתייחס לעובדות כמות שהן, הרי פסק הדין יהיה שונה לחלוטין, ולא רק בנושא הליווי. כך שבתי, שהגורל כה הרע לה, תזכה לדין צדק. ללא ליווי נדונה בתי להיהרג בכביש, במוקדם או במאוחר, ומכאן הפנייה, למרות הקושי שבהחלטה. אני חייב זאת לבתי כאב. אני חייב זאת לעצמי כאזרח".

הרכב השופטים - הנשיא ברק, המשנה לנשיא, שלמה לוין, והשופט תיאודור אור - דחה את הבקשה: "לבתו של השופט אור אין כל קשר לערעורים אלה, אין לה כל עניין בהם, והההכרעה בערעורים אלה אין לה השפעה על עבודתה או על הכנסתה. בנסיבות אלה, אין חשש כלשהו למשוא פנים מצד השופט אור, וממילא אין ולא היתה כל עילה לכך שהשופט אור יפסול את עצמו מלדון בערעורים אלה".

באשר להערתו של האב, בדבר שמיעת הערעור כביכול על ידי אור בלבד, מציינים שלושת שופטי העליון, כי "טענה זו מקורה באי ידיעה או אי הבנה, שכן ערעורים אלה נדונו על ידי שלושה שופטים, שבפניהם היו סיכומי בעלי הדין בכתב, ובכך מוצתה זכות הטיעון של בעלי הדין, והישיבה שהתקיימה בפני שופט אחד היתה ישיבה במסגרת דיון מיקדמי בערעור, המתקיימת על פי הדין בפני שופט אחד".

גם לבעלה של השופטת גנות, הרי, אין כל קשר לתיקים שבפני השופטת גנות, וגם לפסיקתה של השופטת גנות, אין, לכאורה, השפעה על עבודתו או על הכנסתו של בעלה. ובכל זאת, במקרה של השופט אור החליט ברק לדחות את בקשת הפסילה, ובמקרה של השופטת גנות, החליט לקבל אותה.

בגיליון "עורך הדין" - בטאון לשכת עורכי הדין, מאוגוסט 98', כתב עו"ד אליעזר פני-גיל, מאמר הנושא את השם "כתמים שדבקו", הנוגע למערכת השפיטה: "מה רב הפיתוי לגעת בסוגיה... שהכל יודעים על קיומה ואיש אינו עושה דבר למיגורה. כוונתי למצב שבו לשופט היושב בדין, עלולה להיות טובת הנאה חומרית, ולו בדרך העקיפין שבעקיפין. טלו למשל כדוגמה, מקרה שבו בן או בת זוג של השופט, מייצג/ת דרך קבע, תאגיד גדול שענייניו נדונים ללא הרף בבתי המשפט (למשל בנקים, חברות ביטוח).

"התשובה האינסטינקטיבית צריכה להיות: לאו מוחלט. ומה קורה בפועל? שופטים יושבים בתיקים כאלה ללא הרף... כיצג יגיב אדם שנפגע בתאונת דרכים ותובע את חברת הביטוח X, והנה הוא שומע כי לאותה שופטת היושבת בדינו יש בעל המתפרנס דרך קבע מתיקים שמעבירה אליו אותה חברה ממש?! האם אותו נפגע יהיה משוכנע שנעשה עימו צדק?

"אם ידחה השופט ולו טענה אחת מטענותיו של אותו נפגע, האם לא יקנן בליבו החשש שמא שיקול זר היה טמון בדחיית טענתו? דעתי: יש לפעול לאלתר למיגור התופעה (הנפוצה מאוד), שבה שופטים יכולים לשמוע תיקים שבהם יש להם אינטרס עקיף.

"והרי אפילו כללי האתיקה עצמם אוסרים קיומה של תופעה שכזו... חובה לעשות זאת, ולו כדי שאותו נפגע שפנה לבית המשפט, יהיה משוכנע, ולא יעלה אף לא בליבו, כל צל ספק, באשר לפסק הדין שניתן בעניינו".

אגב, לעו"ד סוקול יש לא רק אב שופט, הדן בתיקי נזיקין; יש לה גם בעל שופט - רון סוקול, שופט בית משפט השלום בחיפה, שגם הוא דן בתיקי נזיקין. כיצד ינהג ברק אם יתבקש לפסול את סוקול בתיק נזיקין, בטענה כי רעייתו נוהגת לייצג את חברת הביטוח הנתבעת? האם גם אז יחליט על פסילה?

אגב, באשר לסוקול, יש לציין כי בינתיים נטענות לגביו טענות הפוכות: כי הוא מחמיר עם חברות הביטוח, דווקא על רקע העובדה שרעייתו מייצגת אותן. *« הדס מגן «פסילה ברמלה: בתו של השופט, בעלה של השופטת *« נשיא העליון, אהרן ברק, פסל את שופטת בית המשפט השלום ברמלה, דליה גנות, מלדון בתיק נזיקין בשל העובדה כי בעלה הוא עורך דין המייצג מדי פעם את חברת הביטוח "כלל", שנתבעה בתיק ש לעומת זאת, הוא לא פסל פס"ד בענייני נזיקין של הקולגה שלו, תיאודור אור, למרות שבתו של אור, עו"ד דלית סוקול, מייצגת חברות ביטוח