ביולי האחרון חוללה ענקית התוכנה מיקרוסופט מהומה בענף ההייטק בעת שהודיעה כי בכוונתה להפסיק להעניק לעובדיה אופציות ובמקומן תעניק להם מניות חסומות. לעובדי ההייטק היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שחברות רבות אחרות יצטרפו אליה. לכאורה, המעבר מהענקת אופציות להענקת מניות אמור להתפס כשדרוג סל התגמול, בעיקר משום שמניות לא יוצאות מהכסף.
אבל מסתבר ששיטת המניות החסומות העלתה לא מעט חששות בקרב העובדים. החשש העיקרי הוא מפני הצורך לשלם מס כמה שנים לפני קבלת ההטבה בפועל. בעוד שבתוכניות אופציות נדרשים העובדים לשלם מס רק בעת מימוש האופציה או מכירת המניה, הקצאת מניות נחשבת להטבה (למרות שהמניות חסומות לכמה שנים). במילים אחרות, עובדים רבים חששו שלמרות שהם אמורים לקבל לידיהם את סכום ההטבה רק 3-4 שנים לאחר הקצאת המניות, הם עלולים להדרש לשלם מס ביום ההקצאה.
יתרה מזאת, במהלך שנות החסימה עלול מחיר המניה לרדת. העובדים חששו שאם הם ישלמו מס לפי מחיר המניה בשוק ביום ההקצאה, ולאחר מכן ירד המחיר, ביום קבלת ההטבה הם עלולים לגלות ששילמו מס גבוה מדי.
אז מה בעצם גרם לשינוי? הכול החל בשערויות הגדולות בוול-סטריט ופרשיית אנרון בראשן. המאבק בחברות שמעגלות פינות הלך וגבר ויחד איתו גברה הדרישה להרחבת הגילוי בדו"חות הכספיים. "האווירה השוררת כיום בארה"ב", אומר רו"ח גיא טביביאן, מנהל בכיר במחלקה המקצועית של משרד דלויט טוש ברייטמן אלמגור, "הגבירה את חשדנות המשקיעים כלפי חברות שלא מדווחות על השווי ההוגן של האופציות לעובדים בדו"חות הרווח והפסד, ומסתפקות בפירוט השווי בביאורים. רתיעת המשקיעים דירבנה לא מעט חברות להתחיל לפרט בדו"חות הכספיים את השווי ההוגן של האופציות, ובקרוב צפויות להצטרף אליהן חברות נוספות.
"אבל השינוי המהותי חל למעשה לפני כמה שבועות, בעת שהמועצה לתקינה חשבונאית בארה"ב (FASB) פירסמה הצעה לתקן חשבונאי שמתוכנן להפוך סופי עד סוף השנה. על פי התקן המוצע, החל מ-2005 יחוייבו החברות המדווחות על-פי כללי החשבונאות האמריקנים לרשום בדו"חות את ההטבה הגלומה במענקי מניות ואופציות לעובדים, בהתבסס על השווי ההוגן שלהם. על אף ההתנגדויות בארה"ב, בעיקר בקרב לא מעט חברות טכנולוגיה המעניקות אופציות לעובדיהן, צפוי התקן המוצע להאיץ את מגמת רישום ההטבה בדו"חות הכספיים לפי השווי ההוגן. בשלב מסויים עלה הרעיון שאם כבר משנים את שיטת התגמול, למה בעצם להעניק לעובדים אופציות ולא מניות".
מסתבר שיש כמה שיטות תגמול באמצעות מניות, כשההבדלים המהותיים ביניהן נעוצים בהיבט המיסוי. "מאחר שמכשיר התגמול הזה נוצר בארה"ב, יש להתייחס תחילה אל היבטי המיסוי האמריקני, ורק אחר כך לבחון את ההשלכות על חוקי המס בישראל", אומרת רו"ח אורלי בניזרי-שוקרון, מנהלת מחלקת תגמול עובדים במשרד דלויט טוש ברייטמן אלמגור.
אפשר לדחות את תשלום המס
"מערכת המס האמריקנית מגדירה שני סוגי מניות לעובדים RESTRICTED STOC, ו-RESTRICTED STOCK UNIT. בשני המקרים מדובר במניות המוגבלות על ידי תנאים מסויימים שקובעת התוכנית. המגבלות הסטנדרטיות הן תקופות חסימה שמתפרסות על פני תקופות העסקה מוגדרות מראש. לאחר כל תקופה מוסרת החסימה על שיעור מסויים של מניות (בדומה לתקופות וסטינג של אופציות). יש חברות שמטילות הגבלות נוספות כתנאי להסרת החסימה כמו למשל עמידה ביעדים מסויימים, ביצועי המניה, וכו'.
"על פי החוק האמריקני, מניית RS היא מנייה לכל דבר, ולכן נחשבת לנכס בידי העובד ביום הענקתה, ומקנה לו זכויות הצבעה וזכויות דיבידנדים. מניית RSU היא זכות עתידית של העובד למניה ולכן אינה נכס בידי העובד. מניה זו נושאת אמנם זכויות לדיבידנדים לאורך כל תקופת החסימה, אבל היא לא מקנה זכויות הצבעה במהלך תקופת החסימה. הדיבידנדים שמתקבלים בגינה מוחזקים בנאמנות, והעובד מקבל אותם רק ביום הסרת החסימה.
"היתרון של מניות מסוג RSU מבחינת העובד הוא בכך שביום הענקתן לא חל ארוע מס. העובד משלם את המס רק ביום קבלת המניות לידיו (בתום תקופת החסימה). החסרון הוא בכך שמניות RSU לא ניתנות למיסוי כהון, ולכן העובד נדרש לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי על כל ההטבה (שווי המניות ועליית ערכן). גם הדיבידנדים שמתקבלים בגין ה-RSU חייבים במס הכנסה וביטוח לאומי (ביום הסרת החסימה).
"במניות מוגבלות מסוג RS לעומת זאת, תשלום המס מתפצל לשניים: על מרכיב אחד של ההטבה משלם העובד מס ביום הקצאת המניות, ועל המרכיב השני הוא משלם את המס לאחר הסרת החסימה. בעת הקצאת המניות חייב העובד במס הכנסה וביטוח לאומי על שווי המניות שקיבל (בהנחה שקיבל את המניות בחינם). עם זאת, יש אפשרות לדחות את תשלום המס עד יום קבלת ההטבה בפועל. בנוסף, בעת מכירת המניות ישלם העובד מס גם על עליית ערך המניה.
"מיסוי עליית ערך המניה יכול להתבצע בשתי שיטות: על-פי כללי סעיף 83(b) למס ההכנסה האמריקני, או לפי סעיף 83(a). העובד יכול להחליט בתוך 30 יום מיום הענקת המניות האם לבחור בסעיף 83(b) או לא".
אין זה מקרה שמערכת המס האמריקנית העניקה לעובדים את הבחירה בסעיף 83(b). מסתבר שיש הבדלי מיסוי לא רק בין מניות מסוג RS לבין מניות RSU, אלא גם בין מניות RS שהוענקו לעובד שבחר בסעיף 83(b) לבין מניות RS שהוענקו לעובד שלא בחר בסעיף זה. ההבדל המהותי הוא באופן מיסוי עליית ערך המניה.
"מערכת המס האמריקנית רואה בעובד שבחר בסעיף 83(b) בעל מניות כמו כל בעל מניות אחר", מסבירה בניזרי-שוקרון. "לכן, בעת הקצאת המניות הוא ישלם מס על שווי המניות (ביום ההקצאה), ובעת מכירת המניה הוא ישלם מס רווחי הון בגין עליית ערך המניה. עובד שלא בחר בסעיף 83(b) ישלם מס הכנסת עבודה וביטוח לאומי על שווי המניות ועליית ערכן".
* מהן זכויות העובד בדיבידנדים ואיך הם ימוסו?
"מאחר שמניה מסוג RS היא נכס בידי העובד הוא זכאי לדיבידנדים. עובד שבחר בסעיף 83(b) ישלם מס על הדיבידנדים בשיעור מופחת (כמו כל בעל מניות אחר). עובד שלא בחר בסעיף 83(b) לא זכאי לשיעור מס מופחת והדיבידנדים ימוסו כהכנסת עבודה".
לעת עתה נראה, כי הגורם העיקרי שעלול להרתיע את מנהלי החברות מפני הענקת מניות הוא זכות ההצבעה שמקבלים העובדים באסיפות בעלי מניות. "מניות מסוג RS מקנות לעובד זכות הצבעה באסיפות בעלי מניות, כמו כל מניה, בין אם בחר בסעיף 83(b) ובין אם לא", אומרת בניזרי-שוקרון.
תכנון מס לעובדים ישראלים
אבל למרות היתרונות של סעיף 83(b), הוא יוצר בעיה לא פשוטה לעובדים ישראלים. מאחר שסעיף זה הוא חלק ממערכת המס האמריקנית, אפשרות הבחירה בו לא קיימת לגבי עובדים שמוצבים בישראל בעת הענקת המניות. מאחר שהמניות חסומות בדרך כלל ל-3-4 שנים, ומאחר שעובדי הייטק מנויידים לעיתים קרובות ממדינה למדינה, יש לצפות שלא מעט עובדים ישראלים יהיו מוצבים בארץ בעת ההקצאה, ובארה"ב בעת הסרת החסימה.
"אכן", אומרת בניזרי-שוקרון, "בעבר קרו מקרים שמניות מסוג RS של עובדים ישראלים בכירים הגיעו ליום הסרת החסימה בעת שהם שהו בתפקיד בארה"ב, וכל סכום ההטבה חוייב במס הכנסת עבודה וביטוח לאומי (כולל מרכיב עליית ערך המניה, שהיה אמור להיות ממוסה כרווחי הון). העובדים האלה היו בהלם כשראו את חיוב המס, כי חשבו שההטבה שהתקבלה בישראל תמוסה לפי הכללים המקוריים. אבל מאחר שלא נבחרו הסעיפים המתאימים, מערכת המס האמריקנית ראתה בהסרת החסימה אירוע של הכנסת עבודה. בתקופת הבועה היתה לכך משמעות רבה, שכן חלק הארי של ההטבה נבע מעליית ערך המניה. מרכיב זה היה אמור להיות ממוסה כרווחי הון, כלומר בשיעורים נמוכים יותר. מיסוי המרכיב הזה כהכנסת עבודה הזניק מעלה את סכום המס".
* יש לכך פתרון?
"ראשית חשוב להדגיש, כי עובד ישראלי שבעת הסרת החסימה לשלם שם מס כמו עובד אמריקני שלא בחר בסעיף 83(b). כלומר, הוא ישלם מס הכנסה בשיעור של 35% וביטוח לאומי על כל עליית ערך המניה. החוק האמריקני לא מאפשר לעובדים שבעת הענקת המניות היו בישראל, ולכן לא בחרו מראש בסעיף 83(b) 'ללכת אחורה', ולבחור בסעיף זה לאחר שהגיעו לארה"ב.
"יתרה מזאת, מאחר שלעובדים ישראלים אין מספר זיהוי בביטוח הלאומי האמריקני, הבחירה בסעיף 83(b) בעת הענקת המניות (כלומר, כשהעובד נמצא עדיין בישראל ואין לו גרין קארד) עלולה להיות חסרת בסיס. לכן יש להיערך לכך מראש. אם העובד הישראלי מתוכנן לעבוד בארה"ב במהלך שנות החסימה, יש לבצע עבורו תכנון מס, שמאפשר לו לשלם מס רווחי הון על עליית ערך המניה. יש לבצע את תכנון המס בתוך 30 יום מיום הענקת המניות".
* מה קורה אם עובד התחרט לאחר שבחר בסעיף 83(b)?
"במקרים מסויימים יכול עובד לבטל את הבחירה בסעיף 83(b). חשוב להדגיש, כי הזכות לבטל את הבחירה היא זכות של העובד. לא של המעסיק. עובד שביטל את הבחירה בסעיף זה משלם מס כאילו מלכתחילה לא בחר בו (המס מחושב רטרואקטיבית על פני כל התקופה), וההוצאה נחשבת למעסיק כהוצאה מוכרת לצרכי מס. נקודה נוספת שיש להדגיש היא, שלמעסיק יש אחראיות לעקוב אחר בחירת העובדים כדי לדעת מתי להכיר בהוצאה, לגבות את מס ההכנסה במקור, ולדווח על כך למס הכנסה".
כאן המקום לציין, כי ברוב החברות מקובל להעניק מניות מסוג RS רק למנהלים בכירים מאוד, בעוד שמניות מסוג RSU מוענקות לעובדים בכל הרמות. "ולמרות זאת, שני מכשירי תגמול הללו עדיפים על פני מניות פאנטום ו-ESOP משום שהם מזכים את בעליהן בזכויות לדיבידנדים, מה שלא קיים במכשירי תגמול אחרים", אומרת בניזרי-שוקרון.
כללי המיסוי בישראל
"הענקת מניות מסוג RS נחשבת על-ידי רשויות המס בארץ להענקת מניות רגילות, בין אם המניות סחירות או לא", אומרת בניזרי-שוקרון. "כל הענקה של אופציות או מניות לעובדים ולנושאי משרה בארץ, יכולה להתבצע אך ורק תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. בהענקת מניות RS תחת סעיף 102, יש שתי חלופות: מסלול עם נאמן (שבמסגרתו מוחזקות המניות בנאמנות עד הסרת החסימה) ומסלול ללא נאמן. המסלול עם נאמן מתחלק גם הוא לשני מסלולים: מסלול פירותי ומסלול הוני.
"המסלול הפירותי מחייב תקופת חסימה של שוטף פלוס שנה. במסלול זה חייב העובד לשלם על כל ההטבה מס הכנסה וביטוח לאומי. מועד תשלום המס הוא יום מכירת המניות בפועל, או בעת קבלת המניות מידי הנאמן (הקודם מבין השניים). במסלול זה נחשב כל סכום ההטבה להוצאה מוכרת לחברה.
"המסלול ההוני (עם נאמן) מחייב את העובד לתקופת חסימה של שוטף פלוס שנתיים. במסלול זה מתחלק החוב במס לשני מרכיבים: מס על שווי המניות ביום ההקצאה ומס על עליית ערכן. שווי המניות ביום ההקצאה יחוייב במס כמו הכנסה פירותית, כלומר, העובד ישלם מס הכנסה וביטוח לאומי. כל עליית ערך המניה תחוייב במס רווחי הון (הנמוך ממס הכנסה. ה.ג). מועד תשלום המס של שני המרכיבים הוא יום מכירת המניות או בעת קבלת המניה מידי הנאמן - הקודם מביניהם.
"במסלול זה החברה לא יכולה להכיר בשווי עליית ערך המניה כהוצאה לצרכי מס. יתרה מזאת, במקרה של מניה שאינה נסחרת, נחשבת ההטבה כולה להכנסה הונית ולכן החברה לא יכולה להכיר בה כלל לצרכי מס. בכל מקרה, בין אם מדובר במניות RSU או RS, ההמלצה היא לוודא שהתוכנית שבמסגרתה מקצים את מכשיר התגמול הזה יכולה לעמוד בתנאי המסלול ההוני עם נאמן, כך שההטבה לעובד תהיה במסלול המס המופחת".
* אילו כללים חלים על מניות מסוג RSU?
"ראשית, יש להדגיש, כי מאחר שמכשירי תיגמול אלה אינם מוגדרים בפקודת מס הכנסה הישראלי, התשובה לשאלה זו הינה עמדת דלויט טוש המתבססת על פרשנות הפקודה. על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה הישראלי, ניתן לראות במכשיר התגמול מסוג RSU גם מניה וגם זכות למניה.
"בדומה ל-RS, גם במניות מסוג RSU יש מסלול עם נאמן ומסלול בלי נאמן. במניות שהוענקו במסלול עם נאמן ישלם העובד מס רווחי הון (כ-25%) על כל עליית ערך המניה, מיום ההקצאה ועד הסרת המניה מידי הנאמן או מכירת המניה (על-פי סעיף 102(ב)(2) לפקודת מס הכנסה). כלומר, בעניין זה אין הבדל בין מניות מסוג RS לבין מניות מסוג RSU".
* ובמסלול ללא נאמן?
"אם נבחר בפרשנות שמגדירה את ה-RSU כמניה, ישלם העובד מס הכנסת עבודה וביטוח לאומי רק על שווי ההטבה ביום ההענקה, בעוד שעל עליית ערך המניה הוא ישלם מס רווחי הון (מדובר במיסוי לפי סעיף 102(ג)(1) שמתייחס למניות סחירות, למניות לא סחירות ולאופציות סחירות).
"אם בוחרים בפרשנות לפיה מכשיר ה-RSU הינו זכות למניה או אופציה לא סחירה (על-פי סעיף 102(ג)(2) שמתייחס למיסוי של זכות למניה או אופציות לא סחירות), יחוייב כל שווי ההטבה לעובד במס הכנסה וביטוח לאומי ביום מכירת המניה. במקרה זה, החברה לא יכולה להכיר בהטבה כהוצאה לצרכי מס".
* איזה סוג מניה עדיף מבחינת העובד?
"בעקרון, במצב של שוק עולה, לעובד עדיף לבחור במניה מסוג RS משום שהוא משלם מס הכנסת עבודה בגין המניה רק בעת ההקצאה, בעוד שעל עליית ערך המניה הוא משלם מס רווחי הון. במצב של שוק יורד, לעומת זאת, כשיש סבירות לירידת ערך המניה, עדיף לעובד לקבל RSU (שניתן לפרשו כזכות למניה) משום שבמקרה זה הוא משלם מס רק בתום תקופת החסימה. הנקודה החשובה היא, שאם לאחר הענקת ההטבה ירד מחיר המניה, הוא ישלם פחות מס.
"ההבדל בין סעיף 102(ג)(1) (במסגרתו משלם העובד מס רווחי הון על עליית ערך המניה. ה.ג.) לסעיף 102(ג)(2) (במסגרתו הוא משלם מס הכנסה על כל סכום ההטבה. ה.ג.) הוא, שלפי סעיף 102(ג)(1) העובד אמנם צריך לשלם מס ביום ההענקה (כלומר, לפני שקיבל את ההטבה לידיו), אבל על עליית ערך המניה מיום ההענקה ואילך הוא משלם מס נמוך יותר (מס רווחי הון). לעומת זאת, עובד שקיבל את המניות לפי סעיף 102(ג)(2) ישלם את כל המס רק ביום המימוש, אבל כל ההטבה שקיבל תמוסה כהכנסת עבודה (מס שולי וביטוח לאומי).
"לכן יתכן שמנקודת מבט העובד, בשוק עולה עדיף לבחור בסעיף 102(ג)(1) (שלפיו תמוסה עליית ערך המניה כרווח הון, וככל שמחיר המניה יעלה כך יגדל מרכיב ההטבה שימוסה כרווחי הון. ה.ג.). בשוק יורד, יש עדיפות לסעיף 102(ג)(2), כי אין בטחון בעליית מחיר המניה, ועדיף לשלם את המס כשיודעים מהו ערך המניה (בשוק יורד עלול מחיר המניה לרדת. לכן עדיף להמתין ליום הסרת החסימה ולשלם את המס לפי שווי ההטבה בפועל. ה.ג).
* מתי ניתן להכיר במניות חסומות כהוצאה לצרכי מס?
"מניות RS שניתנו לעובד שלא בחר בסעיף 83(b) נחשבות הוצאה מוכרת למעסיק בגין שווי המניה בעת ההענקה, בגין עליית ערך המניה ובגין שווי הדיבידנדים. מניות RS שניתנו לעובד שכן בחר בסעיף 83(b) מאפשרות למעסיק להכיר בהוצאה אך ורק בגין שווי המניות ביום הענקתן. כל עלייה במחיר המניה וכל סכום הדיבידנדים, לא נחשבים הוצאה מוכרת. במקרה של מניות RSU יכול המעסיק להכיר בהוצאה על כל סכום ההטבה". *