פרופ' יניב רוזנאי הוספה למעקב +

למרות ניסיונות רבים בעבר, דווקא כעת בהרכב הממשלה הנוכחי יש סיכוי אמיתי שחוק יסוד: החקיקה יחוקק וישנה את כללי המשחק לטובה

בג"ץ הזכיר לנו כי ישנם כללי משחק חוקתיים מהם לא ניתן לחמוק רק כי זה נוח פוליטית ברגע מסוים - זה מה שמבחין בין מדינת שלטון חוק ובין שרירות שלטונית • לא רק שאין פה הפיכה שלטונית או פגיעה בדמוקרטיה - אלא ההפך הוא הנכון

בעוד שהגבלת כהונת מנהיגים במשטרים נשיאותיים מקובלת, דווקא במשטרים פרלמנטריים היא בעייתית • אלא שבמדינת ישראל המהלך נחוץ כעת כדי לשמור ולהגן על מערכת נאותה של בחירות תחרותיות, חילופי שלטון בטווחי זמן סבירים, איזונים וביזור מוקדי הכוח

סמכותה המוגבלת של הכנסת ומדוע יש צורך בביקורת שיפוטית על חוקי יסוד

צריך להתנגד לפסקת ההתגברות כי זה מנגנון חריג מאוד בעיצוב החוקתי העולמי הנושא עימו סכנות לא מבוטלות

הגיעה העת להעלות מחדש לסדר היום את נושא שידור דיוני ביהמ"ש העליון, בוודאי בשבתו כבג"ץ כערכאה שאינה שומעת עדים והדנה בעניינים חוקתיים • לכל הפחות, יש לדאוג לשידור של הקראת תמצית החלטות בג"ץ שלהן עניין ציבורי וכן לפרסמן בשפה פשוטה, תמציתית ונגישה

ההכרזה על הקמת המדינה מניחה את אבני-היסוד עליהם בנוי המבנה החוקתי שלנו • דעה

השבוע ציינו 72 שנים להחלטה 181 של עצרת האומות המאוחדות, בה הוחלט על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית • מה שמעט נשכח, הוא ההתייחסות לחוקה דמוקרטית • דעה

מה הייתה דעתו של נשיא העליון המנוח מאיר שמגר על הרעיון שלפיו הכנסת עלולה לפגוע בזכויות יסוד חוקתיות, וכיצד היה מגיב היום על העתירות נגד חוק יסוד הלאום? • ד"ר יניב רוזנאי מגיב למאמר של גיל ברינגר שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר

בשיטות משפטיות רבות בעולם מקובל להתייחס לעקרונות שהם מעל לדין המצוי