ועדת הכספים אישרה את בקשת הממשלה והאוצר לאשר את הצעת החוק לתוספת של 14 מיליארד שקל לתקציב החירום לטיפול בקורונה. חלק ניכר מהסכום מיועד למענקים למעסיקים להחזרת עובדים, וכן לסיוע לרשויות המקומיות, סיוע מיוחד לערי התיירות טבריה ואילת, תוספת תקציבית למשרדי הבריאות בטחון פנים ורווחה, הארכת זכאות דמי אבטלה למי שבגיל הפנסיה ועוד.
מתוך זה סכום של חצי מיליארד שקלים הותנה בכך שהאוצר יגיש אמות מידה מפורטות לחלוקה שיאושרו מחדש על ידי אישור הוועדה. הוועדה הוסיפה סעיף שמחייב דיווח של האוצר לוועדה על השימוש בכספים שאושרו. ההצעה תועבר לאישור המליאה עוד השבוע.
במסגרת סקירה שהציג משרד האוצר, הוצג כי ישראל הינה אחת המדינות שנקטה בצעדי הסגר החמורים ביותר בעולם, וכי בעיצומו של הסגר, כ-20 אחוז של המשק בלבד תיפקד וייצר. עוד הציגו באוצר כי בוצעו עד כה 35.5 מיליארד שקל מתוך 80 מיליארד השקלים שהוקצו למשבר בעבר. במשרד הציגו כי להערכתם הצמיחה השלילית תגיע לאזור ה-5 אחוזים.
יוגב גרדוס, סגן הממונה על התקציבים, הציג הערכה של אובדן כ-60 מיליארד שקל השנה לקופת המדינה, בכפוף לשינויים, והתייחס ליחס החוב תוצר: "המשבר הביא לעליה חדה - הממשלה עמלה במשך 20 שנה להוריד את היחס, הוא ירד ל-60 אחוז ב-2019, חזרנו 10 שנים אחורה, ל-76 אחוז, אבל שמרנו במהלך השנים כרית ביטחון וזה חיובי מבחינתנו. יכול להיות שיבוא עוד משבר, וצריך לזכור את זה, אנחנו בתוך המשבר, ואנחנו לא סיימנו אותו, לא בהיבט הבריאותי ולא בהיבט הכלכלי, אנחנו צריכים להיות ערוכים לתרחישים נוספים. די ניצלנו את הכרית, אבל צריך להבין שהיכולות של הממשלה יהיו מוגבלות בשלב כל שהוא, עוד לא הגענו לשם, אבל זה יגיע".
המשנה למנהל רשות המיסים מירי סביון אמרה כי עד כה שולמו כשמונה מאות מיליון שקל מכספי המענקים לעצמאים, ובסך הכל אושרו כבר מיליארד שקל מענקים שיועברו בימים הקרובים. 12 אלף בקשות מעוכבות לבדיקה יותר לעומק. חשוב לנו להעביר במהירות למי שנזקק לו, אבל באמת למי שנזקק לו. חשוב שנשמור על הקופה הציבורים ושהכסף יגיע למי שנפגעו באמת. בבדיקות שעשינו כבר חלק מהעצמאיים לא היו זכאים לפי התנאים שנקבעו, ואנחנו מאזנים בין היעילות והמהירות לבין הבדיקות הנדרשות. באחוזים גבוהים רוב הפניות נענות בתוך זמן קצר.
ח"כ מיכל שיר : יש עסקים שלא יחזרו לעבודה וגם כשיחזרו, זה יהיה מקרטע. בין אם מדובר על תיירות, על צלמי אירועים, בעלי חוגים ובעלי משחקיות. כרגע הם עומדים בבחירה, בין לפשוט יד או לפשוט רגל. למה לא לתת מענק שלושה חודשים קדימה, מבלי שיצטרכו להתחנן כל פעם מחדש. הם באמת עומדים בפני שתי אופציות נוראיות: או לפשוט יד ולהתחנן למדינה, או לפשוט רגל - כי לא תהיה להם ברירה.
רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי לממשלה אין תכנית כלכלית לטיפול בקורונה. הכסף הכי גדול בתולדות המדינה שהושקע בצורה הכי לא מסודרת. ישראל קמצנית מאוד בסיוע לעסקים והתעשיינים ולמשק. אין תכנית פיצויים טובה למי שנפגע, הנדבך העיקרי החסר. הנתונים מראים כי יש חזרה יפה של 220 אלף עובדים מחל"ת אבל יותר ממאה אלף שוחררו חזרה לחל"ת. אין מה לתת כסף סתם למי שבכל מקרה יחזרו מחל"ת על מה זורקים שישה מיליארד שקל מתקציב המדינה? חור שיפגע בעיקר בשכבות החלשות ובתקציבי צמיחה.
איריס שטרק נשיאת לשכת רואי החשבון אמרה כי יש להאריך את מועד הגשת הבקשות למענקים עד לסוף השנה כי רק אז ניתן יהיה לכמת את היקף הנזק.
עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר אמר שיש צורך לבצע 3 תיקונים מרכזיים - מתן המענק של 7,500 שקל גם למעסיקים שהחזירו עובדים בחודשים אפריל ומאי. מעסיקים אלה החזירו עובדים בתנאים קשים יותר מאשר אלה המחזירים עובדים ביוני; עסק שלא הוציא עובדים לחל"ת על אף שמחזור העסקי שלו ירד מעל 25% זכאי באופן מוחלט לקבל פיצוי. שכן הוא שמר על מקומות עבודה על אף שנגרמו נזקים לעסקו; לדבריו אם מישהו משלה את עצמו שכל העובדים יחזרו לעבודה בחודש יוני הוא טועה טעות מרה. עסקים רבים יצטרכו להחזיר את העובדים על פני משך זמן ארוך בהתאם לפעילות העסקית. אם באמת רוצים לעודד את המעסיקים, מתן מענק בגובה 7,500 שקל חייב להתקיים לפחות לתקופה של חצי שנה.
סגן הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס אמר בדיון כי תקציב 2020-21 יובא לאישור סופי עד ראש השנה. מדובר בדחייה של כחודש מהמועד הקבוע בחוק. לשם כך יידרש תיקון של חוק יסוד הכנסת. עד לאישור התקציב ממשיכים משרדי הממשלה לפעול תחת תקציב 2018 עם התוספות שקיבלו בתקופת החירום של הקורונה.
השריף חזר
ועדת הכספים התכנסה הבוקר לדיון ראשון בראשות היו"ר החדש-ישן, משה גפני, אולם הופסקה על ידו זמן קצר לאחר פתיחתה. גפני הודיע כי יחדש אותה כאשר מנכ"ל רשות המסים, ערן יעקב, יגיע בעצמו במטרה להסביר מדוע יש עיכובים בהעברת המענקים לעצמאים ולחברות. "מדוע הוא לא הגיע?", תהה גפני. "אנחנו פחות חשובים מהפגישות שיש לו כעת? מספיק עם הזלזול הזה בוועדה".
יושב ראש ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה ניצל את ישיבת הוועדה היום, הראשונה מאז נבחר מחדש, להעמיד במקומם את נציגי הממשלה ולהבהיר: "ועדת הכספים לא תהיה חותמת גומי, ותדרוש בקרה, פיקוח ודיווחים שוטפים על הוצאות הכספים".
דיוני הוועדה התחדשו בשעה 13:00, כאשר לפי דרישת גפני הצטרפה באמצעות שיחת זום נציגות בכירה של רשות המסים, המשנה למנהל מירי סביון. גפני דרש מנציג האוצר יוגב גרדוס פירוט מדויק של מטרות העברת 14 מיליארד השקלים, כתנאי לאישור הצעת החוק. גרדוס הקריא את הרשימה אך התקשה לספק הסברים ופרטים מדויקים לכל העברה. הוא לא הצליח לענות לשאלה שעלתה שוב ושוב, מדוע לאשר עוד העברה כאשר הממשלה לא השתמשה עדיין ברוב הסכום שכבר אושר קודם לכן בהיקף של 80 מיליארד שקל.
גפני ושאר חברי הוועדה דרשו כי בתוך ההצעה יוכנס סעיף של דיווח שוטף לוועדת הכספים כתנאי להעברת החוק.
חבר הכנסת ניר ברקת, מי שהיה מועמד הליכוד לתפקיד שר האוצר לפני הבחירות, דרש כי הוועדה לא תאשר את הצעת החוק שכן לדבריו היא לא פותרת דבר, ומשליכה כסף ללא יעד אמיתי. הוא מתח ביקורת קשה על התנהלות האוצר עד כה ובעיקר על כך שהתקציב הענק שכבר אושר לא מומש ברובו המכריע, ומה שמומש לא הגיע כסיוע אמיתי.
עוד אמר כי ברוב המדינות במערב, חבילות הסיוע הישיר לעסקים הגיעו להיקף של בין 5% ל-10% תוצר, בעוד בישראל זה בקושי 1% עד 3%.
בתוך כך, הודיע חבר הכנסת אחמד טיבי כי האוצר הסכים לדרישת ראשי הרשויות הערביות בסיועו של חבר הכנסת גפני להגדיל את הסיוע לרשויות החלשות שנפגעו מהקטנת ההכנסות מארנונה ביתית. בסך הכל סכום הסיוע יהיה 200 מיליון שקל, ורובו יגיע לרשויות באשכולות 1-3 אשר 80% מהן ערביות, דרוזיות וצ'רקסיות. גפני וטיבי דרשו מנציג האוצר כי הסכום יועלה בעוד 10 מיליון שקל, שכן היקף הפסד הארנונה מגיע ל-70 מליון שקל בחודש, והסיוע הוא לשלושה חודשים.
" זו תהיה השנה הראשונה מאז קום המדינה שהמשק יצטמצם"
יושב ראש הוועדה משה גפני הודיע בפתח הישיבה כי אם לא תסודר סוגיית התקציבים שהובטחו כבר לחינוך המיוחד, לא יעביר את תקציב המדינה. עוד הוסיף ואמר כי לבקשתו, ולאחר הפנייה מח"כ אחמד טיבי, האוצר הוסיף סיוע מיוחד לחברה הערבית.
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו ציין כי מאוחר מדי לקרן החירום לעסקים שהובטחה לפני חודש ויותר, וכי העסקים שהיו במצב חירום כבר קרסו.
יוגב גרדוס, נציג האוצר, הודה כי "יש עיכובים ובעיות בביצוע ההחלטות הקודמות, שכן מדובר באון תשלום מענקים והלוואות שאיננו מורגלים בו. הקמנו לשם כך מנגנונים חדשים ויש חבלי קליטה. המשק הישראלי פגיע פחות ממדינות כמו יוון ויפן שנפגעו הרבה יותר בגלל עניין התיירות.
"עם זאת, זו תהיה השנה הראשונה מאז קום המדינה שהמשק יצטמצם, ותהיה צמיחה שלילית. שלא תהיה צמיחה. מדובר בשנה קשה יותר ממלחמת יום הכיפורים, ותקופות קשות אחרות. תהיינה השלכות קשות על האבטלה, התקציב ועוד. המדינה סגרה את המשק אקטיבית, ובאופן אגרסיבי יותר מרוב המדינות. המשק תיפקד רק בחמישית מתפקודו הרגיל. והנתונים דרמטיים. באבטלה הגענו ליותר מ-25%, אבל יש מגמה מאוד חיובית שתרד לסביבות 12-13% כולל חל"ת. 7% לא כולל חל"ת".
"לא אאשר את הצעת החוק עד שלא יתקבל דיווח מלא על הביצוע של 80 מיליארד השקל שאושרו"
בתגובה לדבריו של נציג האוצר, דרש גפני לדעת מה נעשה ב-80 מיליארד השקלים שקיבלו, ומה בכוונתם לעשות ב-14 מיליארד השקלים שהם מבקשים היום, כולל לוחות זמנים. "לא רוצה לשמוע את הנתונים הגבוהים, אלא את התכל'ס". גפני המשיך ואיים כי לא יכנס דיונים של הוועדה ולא יאשר את הצעת החוק "עד שלא יתקבל דיווח מלא על הביצוע של 80 המיליארד שכבר אושרו".
"הביצוע הוא אכן נמוך ממה ששיערנו, ואנחנו פועלים לתקן במקומות שיש עיכובים", השיב גרדוס. הוא הודה ש"פורסמו תוכניות עוד בטרם היו יכולות אמיתיות לממש וליישם אותן, בין השאר כדי להרגיע את המשק, ייתכן והייתה זו טעות. עד כה הוצאו יותר מ-30 מיליארד, מהם כמעט 10 מיליארד הוצאות של משרד הבריאות עד כה".
נציגות אגף תקציבים ציינה כי בין החודשים מרץ-אפריל נרשמו 16 מיליארד ביצוע במזומן, מתוכם 1.3 מיליארד לטובת משרד הבריאות.
גרדוס הבטיח לוועדה כי הפירוט המלא יישלח בימים הקרובים. בתגובה הציע גפני כי הוועדה תמתין עד שיגיע הפירוט, לפני שתאושר עוד הוצאה לבקשת האוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
