עסק ביום | פיצ'ר

"פתאום רואים כמה חשובה הסביבה הפיזית והיכולת של הילדים לא להיות תלויים בהורים ב־100%"

משה בן דוד-קסוטו, הקים סטודיו שמתעסק באדריכלות לילדים ולנוער • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

האדריכל משה בן דוד-קסוטו / צילום: עוז מועלם
האדריכל משה בן דוד-קסוטו / צילום: עוז מועלם

את הסטודיו שמתעסק באדריכלות לילדים ולנוער, הקים האדריכל משה בן דוד-קסוטו לפני כשמונה שנים. מי ששימש כמורה וכרכז מגמה לאדריכלות בבתי ספר, יכול היה לקבל את התמונה המלאה ולגבש גישה לאופן שבו משלבים בין הצד הפדגוגי למרחב הכיתתי והבית ספרי, בזווית העיצוב.

הסטודיו עוסק בעיצוב מרחבים, דרך התערבות במבנים קיימים של בתי ספר וגני ילדים והתאמתם לתפיסות פדגוגיות חדשניות. לדבריו, "זה תחום שמתפתח בארץ ובעולם יחד עם השינוי בתפיסות הלימוד. כאשר התהליך משתנה, הסביבה הלימודית צריכה להתאים את עצמה. אי אפשר למשל לדבר על למידה שיתופית ולהמשיך לשבת בכיתה בטורים".

תחום שני שבו עוסק הסטודיו הוא בתכנון של מבני ציבור (בתי ספר, מרכזים קהילתיים) ותחום נוסף מתייחס לתכנון העירוני, "תחום חדש יחסית שבו הזווית התכנונית לוקחת את כל המעטפת של הבניין והסביבה ומנסה לתת את הפן העיצובי מנקודת מבט של ילד שהיה רוצה לשמור על האינטרסים שלו, בגישה לחצר, למדרגות בבניין, חציית כביש ודרכי גישה מעניינות ומוגנות. אלו סעיפים שפחות נלקחו בחשבון עד כה והמודעות אליהם עולה וגוברת.

"אני מאמין שבעתיד זה יבוא מכיוון היזמים ולא רק כתכתיבים של העיריות. החזון הוא שכפי שכיום יש יותר 'שכונות ירוקות', שיזמים מתהדרים בשכונות ידידותיות לסביבה הם יאמצו מודל של שכונות ידידותיות לילדים ולא רק בזה שמשלבים גן משחקים. הקורונה הפילה בתחום הזה כמה אסימונים כי פתאום רואים כמה חשובה הסביבה הפיזית והיכולת של הילדים לא להיות תלויים בהורים ב-100% ובתוך זה תכנון בתי הספר כחלק מהקהילה בתוך סביבות מגורים".

בסטודיו שהקים בן דוד-קסוטו בכפר סבא בה הוא מתגורר, הוא העובד העיקרי, עובדים נוספים נשכרים לפי פרויקטים כפרילנסרים או כעובדים לפרק זמן קצוב. "בתקופה של הסגרים עסקתי בפרויקטים שנכנסו קודם, שמטבעם הם ארוכים ולכן העבודה לא פסקה ויש גם פרויקטים שנכנסו בשנה האחרונה. לשמחתי העבודה לא נעצרה. מה שהקורונה אפשרה הוא להעמיק בתחום הפיתוח והחשיבה שזו הרגל השנייה של הסטודיו. אני פועל בשדה נישתי, התקופה הזו הרימה להנחתה לכיוונים חדשים. חשבנו שיחלפו שנים עד שיפסיקו ללמד בשיטה שאנחנו חושבים שהיא לא רלוונטית ואז באה הקורונה והובילה ללמידה בקפסולות ובזום.

"אני רוצה לקוות שכל המיומנויות האלה לא ייזרקו לפח כשהלמידה תחזור והשינוי בתפיסה הפדגוגית שהקורונה זירזה יישאר עם יותר עזרים טכנולוגיים, אימוץ כלים ותוכנות ודיגיטליים, ביזור הלמידה ומצב של פחות מע"מ (מורים עומדים מלמדים).

"הלמידה של היום אילצה את המורים לצאת מאזור הנוחות ופה יש לנו יש לנו הזדמנות להביא מהידע שלנו ולתמוך בכך שהשינוי יקרה מהר יותר כך שבבתי ספר חדשים, לא קודם יבנו ואז ינסו להתאים את בית הספר ללמידה החדשה אלא מראש הוא ייבנה בהתאמה עם חשיבה לאיך צריכה להיראות כיתה, האם ממשיכים לתכנן בתי ספר בחלוקה לכיתות או שמים דגש על אזורים שהם לא בפורמט הכיתתי. יש רשויות שכבר רואות את הנולד, בעיקר העשירות יותר. התפיסה שרואים למשל בפינלנד או בהונג קונג היא שיש קורלציה בין התכנון הפיזי ובין היעדים הפדגוגיים. לא מספיק להיכנס ולראות בתי ספר מקושטים במסדרונות, צריך לחשוב מעבר לזה".

משה בן דוד-קסוטו, בן 41, נשוי ואב לשלושה ● הקים את "בן דוד-קסוטו, אדריכלות לילדים ונוער" ב-2012 בכפר סבא ● בימי הקורונה הסטודיו קיבל עבודות חדשות

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il