המשקיעות באות: יותר נשים סוחרות בבורסה והן גם עושות את זה טוב יותר

את מה שלא עשו קמפיינים ועשרות שנות מסחר מקוון, עשתה דווקא הקורונה: בחודשים האחרונים התחילו עשרות אלפי נשים לעשות צעדים ראשונים של השקעה בבורסה • בעקבותיהן התפתחה תעשייה משגשגת של קורסים, קבוצות פייסבוק וייעוץ בוואטסאפ

נשים בבורסה
נשים בבורסה

"בתחילת המשבר, כשהבורסה קרסה ואנשים נבהלו וברחו, בעלי ערב־ערב היה אומר לי: תמכרי! תמכרי! צאי מהבורסה! אמרתי לו: אני לא מתנהלת מתוך היסטריה רגעית", מספרת סוזי בכר-גמזו (42) מראשון לציון. "לא יכולה להגיד שלא נבהלתי עמוק בתוכי כשהבורסה הייתה אדומה", היא מודה, "אבל אמרתי: הבורסה תתקן את עצמה. נשארתי, ראיתי איך הכסף מאבד את ערכו בצורה משמעותית. אנחנו ממעמד הביניים, כל שקל חשוב. לבסוף זה תיקן ועלה וחזר אליי עם רווחים קטנים. הרגשתי שניפצתי את התמה שרק גברים יכולים להיות בבורסה ולנהל כסף. לנשים יש אינטואיציה והן יודעות לקרוא בין השורות".

סוזי בכר־גמזו. "היה לי תיק בבנק עם מניות שלא זזו, וממש הרגשתי את הבעירה לעשות משהו טוב יותר" / צילום: מיקה גמזו
 סוזי בכר־גמזו. "היה לי תיק בבנק עם מניות שלא זזו, וממש הרגשתי את הבעירה לעשות משהו טוב יותר" / צילום: מיקה גמזו

עבור בכר־גמזו, עובדת בחברה לניהול ופיקוח באגף הבנייה, הקורונה תיזכר כתקופה שבה עברה מתיק השקעות מנומנם ולא מנוהל בבנק, למסחר עצמאי אקטיבי בניירות ערך בבורסה. "אני אמנם המשכתי לעבוד בתקופה הזאת, כיוון שענף הבנייה נחשב חיוני, אבל בעלי, שהוא עצמאי (ספר במקצועו - ש"ל), פתאום סגרו לו את העסק לסירוגין. היינו במצב של אי ודאות, והבנתי שאני צריכה לדאוג יותר טוב לעצמי ולמשפחה, להשיג לנו רשת ביטחון מעבר להכנסות מהמשכורת ומהעסק של בעלי.

"בתקופת הקורונה גם הבנו שאנחנו קופצים מעל לפופיק עם השפע שסביבנו, ולא ערוכים כלכלית לכל בלת"ם הכי קטן. זה הביא אותי להסתכל קצת יותר רחוק קדימה. אולי הילדים יצטרכו עזרה כלכלית? עכשיו אחד הילדים שלי התגייס וראיתי את ההוצאות המטורפות סביב זה. אחר כך יהיו לימודים אקדמיים, חתונות. זה גרם לי לרצות למנף את הקצת שיש לי, בלי לסכן מעבר ליכולת שלי".

בכר־גמזו נרשמה לקורס מקוון, שמטרתו ללמד את יסודות שוק ההון: איך סוחרים בבורסה, מה אפיקי ההשקעה, איך מגדרים סיכון וכדומה. והיא לא היחידה. בשנים האחרונות קורסים בסיסיים ללימוד מסחר הפכו לתעשייה משגשגת, וכבר לפני הקורונה כ-100 אלף איש למדו במסגרות שונות כאלה - כך לפי רז גמליאל, מנהל קהילת מסחר במניות בפייסבוק.

לא חששת להפסיד?
"בקורס הבנתי שחסרים לי אפילו המונחים היומיומיים", אומרת בכר־גמזו. "עשיתי סימולציה להתמודדות עם אובדן של השקעה מסוימת, ולמדתי איזה הפסד אני יכולה לספוג. קיבלתי הרבה תובנות ובעיקר זריקת אומץ. אנשים לא מקבלים חינוך פיננסי במדינה הזאת ולא ידעתי כלום קודם. היה לי תיק בבנק עם שתיים־שלוש מניות שלא זזו, וממש הרגשתי את הבעירה לעשות משהו טוב יותר, בטח עם הריבית שיש עכשיו, לא שווה שהכסף ישכב, צריך לתת לו לעבוד".

בקורס, שיועד לנשים בלבד, קיבלה בכר־גמזו את הכלים להשקעה, ובעיקר ביטחון. "למדתי שלא צריך לפחד אבל צריך להכין שיעורי בית, להכיר את השוק, לקרוא על המניה". כיווני ההשקעה שלה כוללים ביוטכנולוגיה, טכנולוגיה, מחשוב, סייבר וגם הזדמנויות. "ראיתי למשל שדלק ירדה מאוד וחשבתי שזו הזדמנות לקנות, אז עשיתי סיבוב מאוד נחמד, עוד 2,500 שקל לכיס". את תיק ההשקעות שלה הגדילה לאחרונה ב־30%-40%, מה שהיא מגדירה "צעדים ראשונים בבורסה".

בכר-גמזו היא לא היחידה. משבר הקורונה הוביל לכך שיותר נשים מתעניינות בשוק ההון, לוקחות קורסים מקוונים או בזום, משתתפות בקבוצות שעוסקות בעצמאות כלכלית בכלל ובשוק ההון בפרט, וגם - נכנסות למסחר עצמאי בבורסה.

באופן פרדוקסלי איי היציבות של עידן הטרום קורונה, כמו מקום העבודה או העסק, הפכו למקור לחוסר ודאות (לאחרונה פורסם כי 64% ממפוטרי הגל השלישי של הסגר היו נשים), ודווקא שוק ההון, שנחשב מסוכן ומתנדנד, שמר על יציבות ואפילו ממשיך לעלות. מאז אמצע מרץ, שיא המשבר בשווקים, שבו נרשמו יחידות חדות, עלה מדד S&P500 בכ-65% ומדד הנאסד"ק בכ-90%; בישראל עלה מדד ת"א־125 בכ-50%. גם גל הנפקות שטף את בורסת תל אביב מאז פרוץ המגפה כאן.

"יש הייפ בשוק ההון, אבל נוסף לו רואים שינוי מגדרי בתעשיית הפיננסים", אומרת מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית הבנק הדיגיטלי פפר, המחזיק באפליקציית ההשקעות בשוק ההון פפר אינווסט. "יותר ויותר נשים מנהלות את הכסף שלהן, ורוצות להיות עצמאיות. נוסף על כך, בעוד המוסדות הפיננסיים נתפסים כפונים יותר לגברים, מול הלפטופ לא משנה אם את גבר או אשה, וגם לשוק ההון לא אכפת, העיקר שהכסף ייכנס ויגביר את הפעילות".

מיכל קיסוס הרצוג. "מול הלפטופ לא משנה אם את גבר או אשה, לשוק ההון לא אכפת" / צילום: כפיר סיון
 מיכל קיסוס הרצוג. "מול הלפטופ לא משנה אם את גבר או אשה, לשוק ההון לא אכפת" / צילום: כפיר סיון

קיסוס הרצוג מדווחת כי מאז תחילת פברואר 2020 זינק מספר הנשים שסוחרות באפליקציית פפר אינווסט ב-175%, לעומת עלייה של 125% בקרב גברים. "אנחנו גם רואים עלייה גדולה יותר בשווי התיק הממוצע של נשים", היא מוסיפה. "אמנם שווי השוק של התיק הממוצע של גבר גבוה ב-50% משל אישה, אבל בממוצע נשים עשו דלתא גבוהה יותר על ההשקעות (כלומר השיגו תשואות גבוהות יותר - ש"ל)".

ולמה זה?
"זו שאלה שאני יכולה רק לשער את התשובה אליה. יש מחקרים שמראים שנשים הן משקיעות טובות יותר, שהן יותר סבלניות, פחות נוטות לתגובת־יתר על מידע חדש כמו כותרות בעיתון, ושומרות על אסטרגיית השקעה עקבית.

"בהשקעות דרכנו אני רואה שנשים טיפה יותר זהירות, משקיעות יותר בתעודות סל לעומת גברים, מה שאומר שהן יותר מפזרות סיכונים, ואם יש למשל מניה פופולרית שנחשבת מסוכנת, כמו של חברת תעופה, אצל גברים היא במקום הרביעי ואצל נשים רק במקום התשיעי.

יעל וינר, מייסדת משותפת של המיזם הפיננסי "עוברות ושוות" לקירוב נשים לכלכלה ולמושגים פיננסיים, מספרת: "שאלנו את הקהילה שלנו (שכוללת 30 אלף נשים - ש"ל): מה הדבר הכלכלי שהכי תרצו לעשות אחרי הקורונה? חשבתי שנשים יגידו - לשים יותר כסף בצד או לקצץ בהוצאות. אבל 77% מהן אמרו שהן רוצות להשקיע ולמנף את הכסף, ורק 35% אמרו שהן רוצות לחסוך יותר לבלת"מים. אמנם זה לא בדיוק ראי של האוכלוסייה, כי זו קהילה שנמצאת מעל המשכורת הממוצעת במשק, אבל התגברות העניין מובהקת.

"חלקנו יושבות בבית, אבל מבינות שצריך לקחת אחריות. בגלל החל"ת אנחנו מקבלות דמי אבטלה, ויכולות לעשות משהו כדי שיהיה לנו יותר כסף. נשים רואות שהנה, שוק ההון, שאומרים שהוא מסוכן, הוא דווקא סלע של יציבות".

כאן חשוב לחדד שאמנם בראייה לאחור כולנו יודעים אילו השקעות הוכיחו עצמן ואילו לא, אך חשוב להדגיש שמסחר בבורסה עלול להוביל גם להפסדים, על אחת כמה וכמה כשהוא נעשה ללא ניסיון קודם.

"השיעור הכלכלי הגדול ביותר"

התופעה שמדברים עליה מנהלי ומנהלות קבוצות הפייסבוק מורגשת כבר בבורסה עצמה. "ישראל הייתה בפיגור לעומת מדינות מערביות אחרות - לא רק בחינוך פיננסי, אלא במעורבות האזרחים בניהול הכסף שלהם, שהוא דבר מהותי בניהול חיי המשפחה ועתידה", אומר מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב. "600 מיליארד שקל של הציבור הישראלי יושבים בחשבונות העובר ושב. הקורונה היא השיעור הכלכלי הגדול ביותר שאזרחי ישראל עברו מאז ומעולם, ובטח מאז שנות השמונים, והיא חוללה שינוי משמעותי מאוד: הרבה אנשים, בגילאים שונים, הבינו שהממשלה לא תהיה שם בשבילם והם צריכים לקחת אחריות.

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב. "הקורונה היא השיעור הכלכלי הגדול ביותר שאזרחי ישראל עברו מאז ומעולם" / צילום: איל יצהר
 מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב. "הקורונה היא השיעור הכלכלי הגדול ביותר שאזרחי ישראל עברו מאז ומעולם" / צילום: איל יצהר

"בתוך כל זה יש עלייה בפעילות של נשים בבורסה. 50% מהכניסות לאתר שלנו למשקיע המתחיל בשלושת השבועות האחרונים היו של נשים. אני גם שומע שיש לא מעט פורומים של נשים בשוק ההון, והשיח צובר תאוצה. כמובן, אנחנו רק בתחילת הדרך, מרגישים את זה בזרמים התת-קרקעיים, והתהליך הזה ייקח כמה שנים".

על פי נתוני הבורסה לניירות ערך בתל אביב, יש גאות כללית בכמות השחקנים החדשים במסחר עצמאי. ב-2020 נפתחו 141 אלף חשבונות מסחר עצמאי חדשים בבתי השקעות, לעומת 98 אלף ב-2019 - קפיצה של 154%. כמו כן ב-2020 נרשמה עלייה של כ-45% בכמות המשתמשים החודשית הממוצעת באתרי הבורסה לעומת 2019. שיעור הנשים הגולשות לאתרי הבורסה עלה מ-31% ב-2019 ל-36% בשנת 2020.
"ב-2021 אין סיבה שנשים לא יהיו מעורבות וינהלו את הכסף שלהן ושל המשפחה", אומר בן זאב. "לכן הקדשנו חלק מהקמפיין לנשים, ובמקביל עלינו בקמפיין 'למה אתם מפחדים מנשים?', ששואל מדוע רק שלוש מתוך 125 החברות בבורסה מנוהלות בידי נשים, כי הבורסה היא בבואת הכלכלה וגם החברה. אנחנו, כבית של הכלכלה הישראלית, צריכים לקדם אג'נדות שיביאו אותנו למקום יותר בריא".

בקולמקס שוקי הון, פלטפורמה שמאפשרת לסחור במכשירים פיננססיים שונים בבורסות בעולם, הוכפל שיעור הנשים הסוחרות מבין כלל המשקיעים ב-2020, ויותר מ-20% מכלל הלקוחות שהצטרפו היו נשים. "משבר הקורונה הוציא כוח עבודה גדול לחל"ת ובכלל זה נשים רבות", אומר המנכ"ל רו"ח אבגד מור. "הזמן הפנוי והרצון לייצר מקורות הכנסה נוספים בתנאי סגר הובילו נשים לבחון, ללמוד ואף לסחור בשוק ההון. המשבר ייצר למעשה הזדמנות להתנסות בתחומים חדשים והן מנצלות את ההזדמנות כדי להיכנס לתחום שנשלט עד כה בידי גברים".

"הייתה לי תודעה לא מצמיחה"

יעל לושי (24, קריית אונו) סיימה רק לפני כמה שבועות קורס בהכרת שוק ההון. היא סטודנטית למדעי ההתנהגות בבר אילן, ולפרנסתה עובדת כדיילת קרקע באל על. מאז מרץ היא בחל"ת. "חשבתי שזו הזדמנות להיפתח לעולמות שלא הייתי חשופה אליהם", היא אומרת, "הכסף שלי היה בעובר ושב בבנק. לא היה לי שום ידע. וכשאני ממרץ בחל"ת, ומחברה שצפויה לא להחזיר לעבודה רבים מעובדיה, בלתי אפשרי לא לחשוב לעומק על ביטחון כלכלי ועל העתיד, ועכשיו גם התפנה לי זמן לזה. חשבתי שאני בגיל המתאים ללמוד, כדי שבעוד כמה שנים כספי החל"ת יניבו לי תשואות כלכליות".


גם איילת יונגרייס (27, ירושלים), מפתחת אוטומציה בחברת מטריקס, הרגישה שזה הזמן לדאוג לעצמה לביטחון ולחופש כלכליים. "רציתי את זה, אבל אף פעם לא עשיתי עם זה משהו. הכול נתקע לי כי פחדתי שאני לא יודעת מספיק, ואולי כדאי ללמוד עוד קצת, הייתה לי תודעה לא מצמיחה שתקעה אותי".

איילת יונגרייס. הבנתי שהמשכורת היא לא חופש כלכלי אמיתי, ושאני רוצה ללכת לישון ולדעת שהכסף שלי עובד" / צילום: צילום פרטי
 איילת יונגרייס. הבנתי שהמשכורת היא לא חופש כלכלי אמיתי, ושאני רוצה ללכת לישון ולדעת שהכסף שלי עובד" / צילום: צילום פרטי

אף שהקורונה לא השפיעה עליה כלכלית, והכנסתה נשארה בטוחה, במובן הפסיכולוגי היא נתנה את הדחיפה שהייתה נחוצה לה. "אי הוודאות שראיתי מסביב השפיעה עליי, והבנתי שלא כדאי להסתמך על המשכורת כמקור הכנסה בלעדי. זה לא חופש כלכלי אמיתי. אני רוצה ללכת לישון בלילה ולדעת שהכסף שלי עובד. קודם הוא שכב ורק איבד מערכו".

יונגרייס לקחה קורס בשוק ההון, אבל גם בסיומו התמהמהה ולא טבלה את הרגליים במים הקרים. רק ההצטרפות לקבוצת הוואטסאפ שליוותה אותו, שבה מתקיימים דיונים ערים על השקעות, גרמה לה להתחיל. "זו קבוצה פעילה שבה אנשים שואלים שאלות, גם כאלה בסיסיות שאני יכולה לענות עליהן. זה גרם לי להבין שאני יכולה, ואמרתי לעצמי 'די, עכשיו את לוקחת סכום קטן, מעין שכר לימוד, ומתחילה'. ובאמת עשיתי טעויות, אבל כשנכנסתי זה היה כל כך 'וואו, עשיתי את זה!'. הדבר הכי חשוב זה לא לפחד כשיש נפילה, ובזה הקבוצה עוזרת מאוד. החלטתי שמעכשיו בכל חודש אשים קצת בצד לטובת תיק ההשקעות".

על פי נתוני בית ההשקעות IBI, מספר הנשים שפתחו תיקים גדל ב-22% בשנה החולפת - אף ששיעור העלייה זהה בקרב גברים. הנתון שהשתנה בדרמטיות הוא הגידול במספר החשבונות המשותפים - מ־16% ב־2019 ל־55% ב־2020.

"בעבר זה היה קצת מטריד כי מרבית החשבונות היו של גברים", אומרת אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות וסמנכ"לית פיתוח עסקי. "הם שיחקו בכסף של המשפחה, היו מעבירים למשל את התיק מהבנק לבית השקעות ולא תמיד מעדכנים את בת הזוג. היא לא הייתה שותפה להחלטות, אף שמדובר ברכוש משותף.

אלה אלקלעי. "בעבר גברים היו משחקים בכסף של המשפחה. בת הזוג לא הייתה שותפה" / צילום: שלומי יוסף
 אלה אלקלעי. "בעבר גברים היו משחקים בכסף של המשפחה. בת הזוג לא הייתה שותפה" / צילום: שלומי יוסף

"העלייה הגדולה בחשבונות המשותפים בהחלט מעידה שנשים יותר מעורבות במה שקורה עם הכסף שלהן. בעיניי, הסיטואציה הטובה ביותר בחשבון משותף היא קבלת החלטות משותפות, כי אז יש איזון בין שאיפת הסיכון הגבוהה שמאפיינת יותר גברים לשאיפת הסיכון הנמוכה המאפיינת נשים. כך שלא רק בהיבט השוויון, אלא גם בהיבט הסיכון, התיק יהיה טוב יותר. אבל זו רק תזה".

בכלל, אומרת אלקלעי, "המציאות שמתהווה - שבה ציבור גדל מוותר על מערך הייעוץ כי הוא מרגיש שיש דברים מובנים מאליהם, כמו השקעות באמזון, פייסבוק ונטפליקס - טומנת בחובה סיכונים שאסור להתעלם מהם". ברגע שאנשים נכנסים לבורסה כדי להשיג רווחים מהירים, ובורחים כשיש ירידות, הם עלולים להפסיד הרבה כסף.

ייצוג יתר של גרושות

גם אילנה רייכמן, בעלת החברה "לדעת כסף", שמעבירה קורסים להכרת שוק ההון בעיקר לנשים, מעידה שמאזן הטיפול בכסף המשפחתי משתנה. "יש התעוררות במודעות בקרב נשים שחשוב לא לסמוך באופן עיוור על אחרים.  מאז הקורונה אני בהחלט רואה יותר ביקוש לקורסים שלי. יש אצלי ייצוג יתר של גרושות, שקודם סמכו על הבעל שינהל את כספי המשפחה ועכשיו צריכות לדאוג לעצמן. יש לי קבוצת ווואטסאפ של 200 משתתפים, בעיקר נשים, שהן פשוט תותחיות, מחליפות אינפורמציה בינן לבין עצמן. פעם לא ראינו פעילות כזאת. היו נשים, אבל בודדות ורובן היו מבוגרות".

אילנה רייכמן. "מאז פתחתי את העסק יש אצלי ייצוג יתר של גרושות, שעכשיו צריכות לדאוג לעצמן" / צילום: צילום פרטי
 אילנה רייכמן. "מאז פתחתי את העסק יש אצלי ייצוג יתר של גרושות, שעכשיו צריכות לדאוג לעצמן" / צילום: צילום פרטי

ועדיין, בעיני אלקלעי, למרות המגמה המשמחת הנשים עוד מדשדשות מאחור בכל הנוגע לניהול הכסף. "שמחנו מאוד לקבל את הזכות לכסף שפעם לא הייתה לנו. כשאני נולדתי, אמא שלי לא יכלה לפתוח חשבון בנק בארה"ב בלי שהאיש שאיתה יחתום על זה. אבל הזכות הזאת גוררת גם חובה לטפל בו, ואת זה אנחנו אוהבות פחות, ונוטות להשתמש בקיצורי דרך ולשלוח מישהו אחר לעשות את המשימות האלה".

"אנחנו רחוקים מלנוח על זרי הדפנה", מוסיפה קיסוס הרצוג. "85% מהלקוחות שלי הם גברים, ונדרשים שינויים חברתיים ופוליטיים, נוכחות גבוהה יותר של נשים לאורך כל השרשרת. אם יהיו יותר נשים מפתחות ויותר נשים מנהלות, יהיו יותר אלגוריתמים שמתאימים גם לנשים והשיח יהיה נגיש לשני המינים".