איך חיסון הקורונה משפיע על נשים בכל העולם, ולמה למדענים עוד אין תשובות?

מפה לאוזן, ובעדויות בתקשורת וברשתות החברתיות: יותר ויותר נשים מספרות על שיבושים בווסת לאחר שהתחסנו נגד קורונה, אבל נכון להיום, עולם המחקר עדיין לא קרוב להסביר את התופעה • בינתיים, בארה"ב ובישראל נערכים להרחבת מבצע החיסונים גם לילדים

עמדת חיסונים באלג׳יר, ספטמבר 2021 / צילום: Asoociated Press
עמדת חיסונים באלג׳יר, ספטמבר 2021 / צילום: Asoociated Press

הוועדה המייעצת ל-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, תצביע מחר (ג') בנושא אישור החיסון נגד קורונה של פייזר לילדים (בגילאי 5-11). מהמסמכים שהגיש המינהל לוועדה, עולה כי הוא יתמוך באישור החיסון לילדים ובקידומו במהירות האפשרית. לכן, סביר להניח כי גם ההצבעה תהיה בעד.

סוגיית חיסון הילדים היא אולי הרגישה ביותר בכל הנוגע למאבק בקורונה. אם ה-FDA אכן יאשר את החיסון לילדים, האישור הזה צפוי להגיע בקרוב גם לארץ. פרויקטור הקורונה, סלמאן זרקא, אמר זאת בפירוש השבוע בריאיון ל-YNET: "מאמינים שזה (חיסון ילדים) יהיה בחצי השני של נובמבר. אנחנו ערוכים, בעיקר לוגיסטית".

האישור האמריקני (אם יינתן), יגיע לאחר שבניסוי שערכה פייזר בחיסון לילדים, הוא נמצא יעיל ב-90%, ולא נמצאו תופעות לוואי חמורות. אבל בינתיים, באוכלוסיה שכבר חוסנה, קיימת תופעה שכיחה מאוד שטרם נבדקה לעומק.

כבר בפברואר, כשאושר החיסון לכלל הנשים בגיל הפוריות, החלה חוכמת ההמונים בישראל, וליתר דיוק ההמונות, לדווח על תופעה נרחבת של שיבושים במחזור. מדובר בשינויים בזמן, משך ועוצמת הדימום במהלך הווסת החודשית. התופעה הזו מוכרת כיום בכל העולם. ה-NIH, מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב, החליט להקצות 8 מיליון דולר לחקר הנושא. החוקרים שואלים את השאלה: האם קיים קשר בין חיסוני הקורונה לשיבושים במחזור, ואם כן, מה הסיבה לתופעה וכמובן - האם יש בה סכנה לבריאות האישה או לפוריותה בטווח הקצר או הארוך?

תת הדיווח ובעיית המחקר

ד"ר איתמר נצר, מומחה ברפואת נשים בקופת החולים כללית, מציין כי היום, כמעט שנה אחרי תחילת קמפיין החיסונים המסיבי, מערכת הבריאות כבר מעריכה שבהחלט יכול להיות קשר בין החיסון לבין המחזור החודשי, אבל מתקשה לקבוע זאת בביטחון. "גם ללא כל התערבות חיצונית, אנחנו נראה אי סדירות בווסת ב-14%-25% מהנשים הפוריות בכל חודש נתון", הוא מסביר. "לכן קשה לדעת האם מדובר בתופעה שבאמת קשורה לחיסון או שבתקופות אחרות השיבוש הזה היה מיוחס למשתנים אחרים או שאותן נשים לא היו שמות לב אליו בכלל".

במאמר של ד"ר ויקטוריה מייל, מאימפיריאל קולג' בבריטניה, שהופיע בכתב העת הרפואי המוביל BJM לפני כחודש, נאמר כי הקשר בין החיסון לשיבושים במחזור הוא "סביר ויש לחקור אותו". באותו מאמר, נכתב גם כי בבריטניה התקבלו 30 אלף דיווחים על שיבושים כאלה בקרב מחוסנות. מדובר אמנם במספר נמוך יחסית למספר המחוסנות ולשכיחות הצפויה של תסמינים כאלה באותה קבוצת נבדקות לולא היו מתחסנות. אולם, יש לקחת בחשבון כי תופעה זו של שיבושים במחזור נמצאת בתת דיווח (רוב הנשים לא יפנו עם התופעה הזו לרופא כל עוד אינה חמורה), ולכן המספרים בפועל הם כנראה גבוהים הרבה יותר.

אין קשר לפגיעה בפוריות

גם בבדיקה של האיחוד האירופאי ורשות הרפואה של דנמרק, לא נמצאה עלייה בשכיחות השיבושים במחזור אצל נשים מחוסנות.

בישראל מודעים לתופעה ולאפשרות של תת דיווח. מחקר גדול של קופת חולים כללית, שבחן את השכיחות של עשרות תופעות לוואי בקרב מחוסנים לעומת לא מחוסנים, לא התייחס לסוגיה זו משום שהשיבושים במחזור לעיתים רחוקות בלבד מופיעים ברשומה הרפואית של המטופלות.

אילו גורמים יכולים להוביל לשיבוש במחזור החודשי בדרך כלל?
ד"ר נצר: "הכל. מתח נפשי, תזונה, טראומה פיזית, מחלה ויראלית. בקרב נשים שחלו בקורונה, 25% דיווחו על שיבושים במחזור".

גם חיסונים אחרים יכולים לגרום לשיבושים?
נצר: "רוב החיסונים ניתנים לפני או אחרי גיל הפוריות. אבל יש מחקרים שמראים שגם חיסון הפפילומה קושר בעבר עם שיבושים במחזור החודשי".

דרך איזה מנגנון החיסון יכול להשפיע על המחזור?
נצר: "מערכת החיסון היא בעלת תפקיד במחזור החודשי גם כשאין כל שיבוש. אנחנו חושבים שכאשר יש תגובה יוצאת דופן של מערכת החיסון, בגלל מחלה, מתח נפשי, או חיסון, אז הווסת עלול להתרחש מוקדם מן הרגיל. אם זה אכן המקרה, אז התופעה לא עוברת בכלל דרך המערכת ההורמונלית".

באותו מאמר ב-BJM נכתב כי רוב הנשים שחוסנו ודיווחו על שיבושים במחזור, העידו גם כי המחזור שב לקדמותו אחרי חודש או שניים. נצר מציין כי במקרים שבהם השיבוש יותר ממושך, או שיש אובדן דם רב, הרי שיש להיבדק כדי לשלול סיבות אחרות.

אז יכול להיות שתהיה השפעה על המחזור בלי השפעה על הפוריות.
"הטענות לגבי השפעה על פוריות הופיעו לפני שהחיסון הושק ולפני שהתופעה הזו בכלל שוערה, והן מופיעות כפייק ניוז כמעט לגבי כל חיסון חדש שמגיע לשוק", מדגיש נצר. "בכל זאת, הוחלט לבדוק את הדברים לעומק. החוקרים חזרו לנבדקות של הניסויים הקליניים, ומצאו כי הריונות ספונטניים קרו במהלך תקופת הניסוי באותו שיעור גם אצל הנשים בקבוצת החיסון וגם בקבוצת הביקורת".

נדחה למחקרי הבדיעבד

נצר מעריך כי תשומת הלב הציבורית לתופעה התעוררה באיחור וכי 8 מיליון הדולר שהוקצו לנושא הם סכום נמוך יחסית. "זה מעט מדי וממש מאוחר מדי, כפי שלעיתים קרובות קורה כשמדובר בבריאות האישה".

באשר לחיסון הנערות, אומר ד"ר נצר כי חלק מן הנערות שעדיין לא קיבלו וסת, אך אמורות לקבל בחודשים הקרובים (הגיל הממוצע לווסת הראשונה הוא 11.5). עלולות לדמם כמה חודשים לפני המועד בו היו מדממות אילולא החיסון (אם החיסון אכן משפיע על הרירית). כך או כך הוא מדגיש גם כי לא אמורה להיות לכך שום השפעה שלילית על פוריות אותן נערות.

מייל חותמת את המאמר בדברים הבאים: "ההשפעה של התערבויות הרפואיות על המחזור החודשי צריכה להיחקר באופן קבוע בניסויים קליניים, ולא כהערת אגב בדיעבד. נשים לא ידווחו בניסוי קליני על שיבושים במחזור, אלא אם ישאלו אותן במפורש, ויש לעשות זאת כדי להבדיל בין טיפולים שמשבשים את המחזור לבין מקרים בהם השיבוש מתרחש בלי קשר לטיפול".

צרו איתנו קשר *5988