"הקורונה אילצה אותי לעצור, ולעסוק ביצירה. עם המון השקעה ועבודה קשה, היצירה הזו מספקת לי היום פרנסה"

מורן גיל, בן 31 • שף קונדיטור • "הבנתי שאי-אפשר להמשיך ככה, ושצריך לבחור. עזבתי בצער ובהתרגשות את מקום העבודה שלי" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מורן גיל, שף קונדיטור / צילום: מורן גיל
מורן גיל, שף קונדיטור / צילום: מורן גיל

כשהוא עסוק עד מעל הראש בעבודה תובענית במשרד פרסום, מורן גיל לא חשב שהחיים יעצרו לרגע. הוא עבד מסביב לשעון בתחום שהוא אהב, חי ונשם דיגיטל, ואת התחביבים שמר לימי החופש המעטים שנהג לקחת לפני תקופת הקורונה. אלא שהמגפה שפשטה בעולם וגרמה לרבים לאבד את משרתם, הובילה את גיל להתחלה חדשה ועצמאית בחיים.

"בקורונה יצאתי לחל"ת עם כל החבר'ה. אמרתי לעצמי - איזה כיף, חופש. בא לי לעשות דברים שאני אוהב. ואז, התחלתי לאפות. עשיתי 2 עוגות ל-2 חברים טובים. הם שמו באינסטגרם, ונכנסו 4 הזמנות של עוגות ואז הגיעו עוד הזמנות. פשוט התחלתי להשקיע בתחביב שלי והוא נהפך למקצוע וההזמנות זרמו. כולנו היינו שקועים בבית ואנשים חיפשו מה לעשות עם הכסף שלהם, הם חיפשו איך לפנק את עצמם והיו בדיגיטל בבית. הסיפור הזה התחיל לפרוח. ראיתי שיש כאן הכנסה, והחלטתי לפתוח עסק".

אחרי פסח, כשהחל"ת נגמר, גיל ניסה לשלב. "במהלך היום עבדתי כסמנכ"ל בחברת פרסום, חזרתי הביתה, עבדתי עד 4 לפנות בוקר בלאפות עוגות, ישנתי 4 שעות וחוזר חלילה. הייתה לי המון עבודה. אחרי חצי שנה שעשיתי בה את שני הדברים כי לא רציתי לעזוב את תחום הפרסום, הבנתי שאי-אפשר להמשיך ככה, ושצריך לבחור. עזבתי בצער ובהתרגשות את מקום העבודה שלי, והפכתי את הבית שלי לקונדיטוריה".

גיל בכל זאת המשיך לשלב בדרכו שלו בין שני הדברים שהוא אוהב, והקים מעין 'עסק אינסטגרמי'. הוא מעלה מתכונים והסברים לרשת החברתית, מפרסם את העוגות שהוא מכין, וחי בין הדיגיטל למטבח. הוא אפילו פיתח קונספט חווייתי משלו לעוגות. "היו לי 3 לקוחות שהם חברים, והם רצו להביא הביתה עוגה. הם רצו לקחת קצת מכל דבר בתפריט, וביקשו שאחלק לשלישים כדי שהם יוכלו לחלוק. זה יצא ממש יפה, העליתי את זה לאינסטגרם וזה התפוצץ. גם מסעדות וקונדיטוריות אחרות התחילו לעשות את זה. זה קונספט שמתאים לחיך הישראלי שרוצה לנסות הכל מהכל, ואנשים נפגשים ועושים יחד טעימות.

מהיכן המשיכה דווקא לאפייה?
"אמא שלי שפית קונדיטורית בצפון. גדלתי בעולם הזה מגיל מאוד צעיר וזה תמיד היה תחביב. כנראה שקלטתי יותר ממה שחשבתי בתחום הזה, כשעזרתי לאמא שלי במטבח מגיל צעיר. אף פעם לא למדתי במקום מקצועי. למדתי המון מהאינטרנט, עשיתי קורסים דיגיטליים של שפים עולמיים. הדבר הבא הוא כנראה לפתוח מקום, כדי להוציא את העסק מהבית ולהצליח להפריד בין בית לסדנאות. ההורים שלי עפים על זה. אנחנו עוזרים המון אחד לשני בהתייעצויות, מתכונים ורעיונות. אני רוצה גם להעביר סדנאות אפייה".

אפשר לומר שבסופו של דבר, הקורונה סידרה עבורך את הדברים לטובה?
"אי-אפשר לומר שהקורונה הייתה לטובה. כל אחד בתוך הסיטואציה הקשה והמורכבת הזו מנסה לשרוד - נפשית, בריאותית וכלכלית. אני מצאתי את עצמי בתוך הסיטואציה הזאת. בלי זה, אני לא חושב שהייתי מגיע לשם. הרגשתי ביום יום שחסר לי העניין הזה של ליצור בידיים ולהתעסק באמנות, אבל אף פעם לא הצלחתי לעצור לרגע. הקורונה אילצה אותי לעצור, ולעסוק ביצירה. עם המון השקעה ועבודה קשה, היצירה הזו גם מספקת לי היום פרנסה. אני מצליח להתפרנס מזה מאוד יפה. לא הייתי עוזב את העבודה בתחום הפרסום אחרת".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il