אמנון שעשוע: "היד קלה מדי על הדק סגירת הגבולות. הוואריינטים לא יעזבו אותנו"

פרופסור אמנון שעשוע אמר בוועידת ישראל לעסקים כי "הקורונה הראתה שהדבר היחיד שצמח זה ההייטק. כאשר המגפה תדעך אז יהיה תיקון וכספים יעברו גם לסקטורים אחרים • לדבריו, "בינה מלאכותית זה דבר תשתיתי והוא יכול להשפיע על הכל בחיינו"

פרופסור אמנון שעשוע קורא לחשוב מחדש על מדיניות סגירת הגבולות. בשיחה עם העורכת הראשית של גלובס נעמה סיקולר בוועידת ישראל לעסקים אמר שעשוע כי צריך להגדיר מה הבעיה, ואם הבעיה היא מערכת האשפוז והחשש מקריסתה, אזי הבעיה הזאת נפתרה.

בוא נתחיל לדבר על מהפיכת הבינה המלאכותית ואיך תשנה את חיינו?
"ההגדרה משתנה כל הזמן. היום אנחנו מאתרים פענוח תבניות, קבלת החלטות במשחק מרובה שחקנים - וצריך להחליט כיצד החלטה שלך משפיעה על שחקנים אחרים, והתחום השלישי זה הבנת שפה. בראשונים אין אינטליגנציה, התחום השלישי, הבנת שפה - שהתפתח מאוד מאוד, פותח צוהר לבניית מכונות אינטליגנטיות".

לדברי שעשוע, "הרכב האוטונומי מזהה ומקבל החלטות ויש בשורה גדולה גם מבחינת ירידה בעלויות היצור. בבטיחות, יש את הנושא של תכנון ערים - וזה מעבר לפינה. הדבר היותר מרתק זו אותה אינטליגנציה שניתן לבנות מאותם מודולי שפה. יש שילוב של בינה רחבה, גישה למאגרי מידע שהכל מתחבר יחד למערכת שיכולה לשנות לגמרי את האינטראקציה עם מחשב".

יש לא מעט סיכונים שזה אחד מהבייבים שלך, מי אשם בתאונה, רגולציה ביטוח?
"שאלה מעניינת, יש הרבה סיכונים, ב-2017 הבנו שצריך לנסות להסדיר מה זה רכב בטוח כי אם הוא בטוח הוא לא שימושי. התחום היותר מרתק זה התחומים האתיים בבינה מלאכותית. אפשר לנצל לרעה טכנולוגיה אבל בינה מלאכותית עוזרת לנו לדעת שאנחנו לא באזורים מסוכנים.

"עשינו מחקר על בינה מלאכותית ולקחנו דוגמה פשוטה וריאליסטית עם בוט. בוא נגיד שאני רוצה לשפר משהו ולגרום לאנשים להיות שמחים. מה שקורה בתחום הזה, שהמערכת שעושה אופטימיזציה, יכול ללכת למקומות שהמתכנן לא תכנן. אם נוריד את רמת האינטליגנציה נעשה אנשים יותר שמחים. אז אפשר להגיע לנזקים ארוכי טווח מבלי שתיכננו אותם ונדע אותם רק בעוד שנים רבות וזה כבד משקל".

איך תיראה ישראל בשנת ה-100 להקמתה ואיפה אתה רואה אותנו?
"בינה מלאכותית זה דבר תשתיתי והוא יכול להשפיע על הכל בחיינו. מנועי חיפוש שינו את חיינו ואנחנו לא צריכים לזכור דברים. אני מחפש ברשת. למעשה מה שמנועי חיפוש עשו זה דמוקרטיזציה למידע והבינה המלאכותית תעשה את זה לחכמה. האופציות שזה פותח בלתי ניתנות לתיאור לכן זה יכול להוביל את האנושות".

אתה פועל היום בתחום העסקי עם מובילאיי, אורקם והבנק הדיגיטלי. מה יצליח?
"יש עסק נוסף שעוסק בהבנת שפה ובניית אינטליגנציה שיגיע רחוק. המכוניות ישנו את התחבורה ויעזרו לבעלי מוגבלויות, כל עולם הבנקאות יעבור מהפיכה מאד רצינית".

מתי ניסע ברכב אוטונומי?
"מתכננים בשנה הבאה בישראל ובמינכן להתחיל ברכבים אוטונומיים מלאים".

מה דעתך על ההנפקה של מובילאיי?
"אני חושב שזה מאוד מרגש לנו ולאינטל כי עכשיו החברה שווה הרבה יותר ממה שהיא הייתה שווה שרכשו אותה. אני חושב שמה שזה נותן זה שהעובדים לא קשורים בהצלחה למניה של אינטל, וזה שסוקרים את החברה יוצר תהודה תקשורתית מאוד גדולה - כשעכשיו אנחנו משיקים את המותג. נהיה החברה עם השווי הגדול ביותר בישראל.

הזכרת את עובדים בהיייטק. איך אתה תופס את מצבו והאם אנחנו בבועה?
"לגבי בועה - הקורונה הראתה שהדבר היחיד שצמח זה ההייטק. כאשר המגפה תדעך אז יהיה תיקון וכספים יעברו לסקטורים אחרים. הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור הוא שיש מגזרים שמודרים מההייטק. נשים, חרדים, ערבים - הם מודרים מההייטק ופה המדינה בהחלט יכולה לעזור. דובר כאן על הפריפריה וגם זה מגזר שממודר".

בתחילת הקורונה ייעצת לנתניהו יש לך איזו בשורה מתי ניפטר מזה?"
"התרומה שלי הייתה במודלים מתמטיים. עכשיו סתם כאזרח אני שם לב שאנשים נמנעים מההגדרה המדויקת של הבעיה. גם כאן לא ברור מה רוצים לפתור - לחסן, לנצח מגפה. אם נגדיר במדויק, כי הבעיה היא עומס אשפוזים, אנחנו נגיע למסקנה כי את הבעיה פתרנו. האוכלוסייה המבוגרת מחוסנת ובתי החולים יכולים לעמוד באלפיים חולים קשה. הבעיה הגדולה הזאת נפתרה, וצריך לחזור לשפיות.

"לגבי סגירת הגבולות, זה נזק לעסקים. תנועה חוצת גבולות היא קריטית. יש לנו כנס גדול בקרוב בארה"ב והתכוונו לשלוח 80 אנשים. ולכן סגירת גבולות זה דרמטי והמדינה התרגלה שהיד קלה על ההדק. הפגיעה בעסקים יכולה להיות ארוכת טווח כי ימשיכו להיות וריאנטים".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות 

צרו איתנו קשר *5988