"תוכניות החומש צריכות להביא מנוע צמיחה למדינת ישראל, לא רק לחברה הערבית"

רו"ח חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד לשוויון חברתי מחזיק תקציב עצום של כ-30 מיליארד שקל בהיותו אחראי על יישום תוכנית החומש החדשה המכונה 550. מדובר בתוכנית גרנזדיונית בתקציב שלה, כשהיא כפולה בהיקפה מהתוכנית הקודמת.

"תוכנית 9622 הייתה אבן דרך בפיתוח הכלכלי חברתי בחברה הערבית, היא עשתה שינויים בשטח, היא הנביטה תהליכים שעכשיו אנחנו קוטפים את הפירות שלהם", אמר טואפרה לדני זקן בוועידת ישראל לעסקים. "95% מהכסף הוקצה לרשויות, כלומר 10.7 מיליארד שקל. עכשיו אנחנו מתחילים לבנות על העקומה שנבנתה בחמש השנים האחרונות".

טואפרה התייחס למספר תוכניות חומש שהיו לפני 922, אותה הוא מגדיר כ"תוכנית שהסתכלה רחב יותר מהתוכניות הקודמות, יותר רחב בהיבטי הפעילות. תוכניות החומש צריכות להביא מנוע צמיחה למדינת ישראל, לא רק לחברה הערבית, זה ווין ווין, יש תועלות לחברה הערבית אבל עיקר התועלות הן למדינה".

טואפרה מעריך כי החברה הערבית המונה 21% מהאוכלוסיה בישראל, תורמת כ-11% לכלכלה. "נשים ערביות מועסקות בהיקף של מחצית מהנשים היהודיות והיכן שהן עובדות הן משתכרות בשכר נמוך. נרצה לראות השתלבות יותר גבוהה, יש עלייה - אבל נרצה עוד. גם באקדמיה רואים יותר סטודנטיות ערביות, החברה הערבית מעודדת חינוך, ואנחנו רואים ששליש מהסטודנטים בטכניון הם מהחברה הערבית. זו מגמה שתתפתח עם הזמן אבל יש מגמות שלוקחות אותנו אחורה".

טואפרה התייחס לנושא הכאוב של אלימות בחברה הערבית. "יש תוכנית של הממשלה למיגור פשיעה ויש תוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי. שתי התוכניות הללו יקטעו את הזרם של הצעירים הערבים שמשתלבים בפעילות אלימות וגם יגדילו את זרם הערבים שרוצים להשתלב ולהגדיל את הפריון שלהם. זה חייב לעבוד במקביל.

"אנחנו רואים לצערנו מגמת עלייה של בני 18 עד 24 שנמצאים בחוסר מעש, הם לא מצויים בשום מסגרת, לא אקדמאית ולא בשוק העבודה. מדובר ב-40% מהצעירים, זה נתון אסטרונומי, לא כי הם היו פחות מוצלחים בבתי ספר, אלא כי יש התנהלות לגבי תפיסת המסוגלות שלהם, אולי על הנייר הם מסוגלים אבל בפועל הם לא מאמינים בעצמם.

"זו גם מערכת החינוך שצריכה לעבור רפורמה וזה נובע ממודרניזציה שעוברת החברה הערבית. התפקיד שלנו הוא לייצר להם אופק. אנחנו מקדמים תוכנית שנת מעבר למי שמסיים בגיל 18 מסגרת לימודית ואין לו כתובת להמשך, נרצה לייצר תוכנית מעבר להכוונה לחיים הבוגרים. יש ריבוי תוכניות וכל אחד יבחר מה מתאים לו, איזו מסגרת המותאמת ליכולות שלו".

בנושא הדיור התייחס טואפרה לתדמית הישובים הערביים. "כשעוברים בוואדי ערה רואים וילות אבל כשנכנסים פנימה רואים את כל הבעיות, במערכות הניקוז בבתי הספר, בתשתיות. אנחנו נמצאים באתגרים משמעותיים בתוך הישובים ויש גם הצלחות. אני שמח לעבוד עם ראשי הרשויות בערים הערביות כי הם מגויסים למטרה. בעבר הם לא היו מגיעים למשרדי הממשלה והיום הם נוכחים ורוצים להשפיע. יש בעיה של תדמית שצריך לשנות. החזון הוא שהחברה הכללית תוכל להכיר את החברה הערבית ויותר מכך תנסה להשתלב בתוכה".

ֿעם הפנים קדימה - בעוד חמש שנים - מה היית רוצה לראות כמי שאחראי על יישום תוכנית החומש?
"בעוד עשר שנים אני פחות רוצה לראות תוכניות חומש, אלא שתקציבים יוקצו לחברה הערבית בצורה נכונה. תוכניות כאלה קיימות כי התקציב לא שיווני. בעוד חמש שנים נרצה לראות התקדמות משמעותית בפן החברתי, השתלבות של צעירים ושיפור החינוך - אלו מטרות העל. נרצה כמובן לראות מנועי צמיחה כלכליים. להגביר את היכולת של הצעירים ובכלל להשתכר בזכות עצמם, וזה אתגר משמעותי. האחריות היא של החברה הערבית ושל כולנו - כל המגזרים צריכים להשתלב ולשלב ידיים כדי להצליח במשימה".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות