"למה ישראל לא מזנקת קדימה? כי אחוז האוכלוסייה הפחות יצרנית הולך וגדל"

בנאום מיוחד בגאלה של ועידת ישראל לעסקים, מנכ"ל האוצר רם בלינקוב הציב יעד להיכנס למועדון 20 המדינות המובילות של ה-OECD במונחי תוצר לנפש • "חייבים לשפר את יחס החוב תוצר", אמר בלינקוב. "ולהעלות את שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות"

מנכ''ל האוצר, רם בלניקוב / צילום: שלומי יוסף
מנכ''ל האוצר, רם בלניקוב / צילום: שלומי יוסף

ועידת ישראל לעסקים נחתמה בערב גאלה יוקרתי, שבו השתתף גם מנכ״ל האוצר רם בלינקוב. בלינקוב אמר כי האתגר העיקרי למדינת ישראל בשנתה המאה יהיה להעלות את הדירוג של ישראל מול מדינות ה-OECD במונחי התוצר לנפש והעלאת רמת החיים בהתאם. הוא הציב את היעד: "היום אנחנו במקום ה-24, שהוא מקום לא רע, אבל אנחנו רוצים לעלות ולהיכנס לתוך מועדון ה-20". לדבריו, הצעדים העיקריים שעשו באוצר לעמוד באתגר היה העברה של 8 רפורמות גדולות בתוך תקציב המדינה שאושר השנה.

"לפי דרך ההתנהלות היום, התפוקה והפריון מאוד נמוך במצב בו רבע מהחברה החרדית ורבע מהחברה הערבית ישמרו על משקלם היחסי עד שנת 2048", הזהיר בלינקוב. "66% מהאוכלוסייה נושאים על גבם חלק לא מבוטל מהחברה הערבית והחרדית כי גברים חרדים ונשים ערביות ממעטים לצאת לעבודה. 

"למה לא מזנקים קדימה? כי אחוז האוכלוסייה הפחות יצרנית אצלנו הולך וגדל. החוכמה שלנו זה להגדיל את שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסייה ששיעור התעסוקה בה נמוך מדי".

בלינקוב התריע מפני מצב בו אזורי הביקוש יישארו בעיקר במרכז בעוד 27 שנה. "כיום, מתוך 9.4 מיליון איש (האוכלוסייה בישראל), 6.5 מיליון חיים במרכז", אמר. "אם לא נעשה דבר, ב-2048 כ-13-12 מיליון איש יגורו במרכז ופחות או יותר יעמדו בתור. זה מה שצפוי להם אם לא ננסה לעשות שינוי ולפזר את האוכלוסייה".

הקורונה לא הייתה המשבר היחיד שבלינקוב נאלץ להתמודד איתו עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. אחרי שלוש שנים ללא תקציב והתפטרות של בכירי המשרד שתקפו בחריפות את התנהלותו של השר הקודם, ישראל כ"ץ, המתח בין הדרג המקצועי לפוליטי במשרד האוצר היה גבוה במיוחד. בכל זאת, המשרד בהנהגתו ובהנהגת שר האוצר אביגדור ליברמן, הצליח להעביר תקציב מדינה וחוק הסדרים לשנים 2021-2022.

התקציב וחוק ההסדרים כוללים שורה ארוכה של רפורמות. בלינקוב הציג את ארבע הרפורמות שנועדו לטפל לפחות בחלק מהאתגרים הכלכליים המרכזיים של המדינה: העלאת גיל הפרישה לנשים, שינוי מודל אגרות החוב המיועדות שיביא לדבריו לחסכון תקציבי של יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה למדינה, והקמת המטרו ואגרות הגודש שנועדו להעלות את השימוש בתחבורה ציבורית.

"המטרו זה פרויקט שיגיע לכ-200 מיליארד שקל. אומרים 150, אבל זה לא כולל כל מיני דברים. ב-200 אשמח", אמר בלינקוב. "לידו יש אגרות גודש ולאנשים יהיה כדאי להשתמש יותר בתחבורה ציבורית. גם מבחינה כלכלית ולא רק מבחינת הנוחות. זה מגדיל את התמריץ לעבור לתחבורה ציבורית, שבינתיים תשתפר, כי הקו האדום ייפתח וייכנסו בהמשך עוד קווים והמטרו יעבור לביצוע ממשי. הוא רק תת קרקעי, להבדיל מהרכבת הקלה. בשביל לסבר את האוזן, הקו האדום אמור להסיע 70 מיליון נוסעים, כך גם הסגול והירוק. המטרו אמור להסיע חצי מיליארד נוסעים. מה שלומדים מהקווים האחרים במדינה, זה שהביקושים הרבה יותר גדולים בפועל מהתחזיות".

בלינקוב התייחס גם לרפורמת התקנים, שתגדיל את החשיפה של המשק לייבוא. "זה לכאורה טריוויאלי, אבל זה לא קרה ויש במדינה שלנו הגנה משמעותית ביותר, לפעמים לא ברור ממה. זה לפעמים הגנה על היבואנים, אפילו לא על היצרנים המקומיים, עם כל מיני תקנים מוזרים שאף אחד לא יודע מאיפה נולדו.

"מה שהכנסת אישרה, זה שאם אתה מביא משהו שעונה על התקנים האירופאיים, ענית על התקן הישראלי.

"כל הפטנט הזה שנקרא מכון התקנים שמייצר תקנים ייחודיים, הוא לא קיים יותר. מכון התקנים יהפוך למכון הבודקים, ויתמקד בבדיקה ואכיפה. על התמרוקים לדוגמה, אנחנו מעריכים שהחסכון השנתי, בלי הנחות על שינוי בביקוש - ויהיה גידול בביקוש - יביא לחסכון של 600 מיליון שקל וזה פריט קטן מתוך מרכיבי היבוא. זה יאפשר להגדיל את ההכנסה הפנויה של הפרטים בצורה משמעותית".

כמעט שנתיים לתוך משבר הקורונה, ובזמן שברקע חשש מהתפרצות נרחבת של זן האומיקרון והגבלות נוספות, בלינקוב הסתכל לאחור על התמודדות המדינה עם המגפה עד כה. "מה שאיפשר להתמודד עם הקורונה זה שנכנסנו למשבר עם יחס חוב תוצר מאוד נמוך יחסית, לא מספיק נמוך לטעמי, אבל נמוך יחסית. לכן אנחנו מאוד מהר רוצים לחזור ליחס חוב תוצר סביר ולא קונים את כל הלחצים להגדיל את החוב לצורכי השקעה וכדומה. כי זה ברור שעד שנגיע ל-2048 נתמודד עם עוד משברים, זה ברור כשמש ורק עיוור לא יכין עצמו למצב הזה.

"חייבים לשפר את יחס החוב תוצר, להעלות את שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות ולהתגבר בכך על חסמים תרבותיים וחינוכיים. יישום של הרפורמות לצד התנהלות תקציבית וממשלתית נכונה יהפכו את ישראל לחיים עוד טובים יותר מהיום".

בלינקוב סיכם את דבריו במבט אופטימי לעתיד: "אם נתנהל כמו השנה, אני מאמין שאפשר יהיה להתגבר על המשקולות היחסיות שיש עלינו.

אנחנו רוצים להעלות את שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות ועושים הרבה פעולות לזה. זה תלוי בתמריצים כלכליים, בחינוך, ובפיזור אוכלוסייה כאמור. אנחנו עושים מאמצים ונגביר אותם כדי לפזר את האוכלוסייה ולא להיות כולם תל אביבים. זה בדרך, עם הורדת בסיסים חשובים לדרום, הקמת מרכזי הייטק נוספים, ונעשה עוד הרבה מאוד דברים. אם נמשיך בכיוון הזה, האופטימיות שלי תגבר ונמשיך לחיות במקום הכי טוב בעולם".

צרו איתנו קשר *5988