אלדד קובלנץ: "שינינו את משוואת הפריים-טיים"

קובלנץ, המנכ"ל הפורש של תאגיד השידור, דיבר בוועידת MAD של גלובס על ההצלחות והכישלונות בתפקיד • "בזכות התאגיד תרבות השידור הישראלית השתדרגה, ולדעתי זה יחלחל למקומות אחרים" • "מכל גופי השידור, התאגיד זה המקום הכי מגניב לעבוד בו"

אלדד קובלנץ בשיחה עם דרור מרמור בוועידת MAD של גלובס / צילום: איל יצהר
אלדד קובלנץ בשיחה עם דרור מרמור בוועידת MAD של גלובס / צילום: איל יצהר

אלדד קובלנץ, המנכ"ל הפורש של תאגיד השידור, השתתף בוועידת MAD של גלובס שנערכה במתחם זאפה גני יהושע בתל אביב. הוא סיפר כי בסוף כהונתו התאגיד כולל ערוצי רדיו וטלוויזיה, הפך ליצרן הפודקאסטים הכי גדול בישראל, וחברת החדשות שלו היא "חברת החדשות הכי אובייקטיבית בישראל".

לדבריו, "שברנו את המשוואה של הצורך לספק לצופים בפריים-טיים חומרים ממכרים. אנחנו משנים את היחס הקלאסי של ערוץ טלוויזיה - על כל צופה בקופסה בסלון יש שישה או שמונה צופים בדיגיטל. בסדרה 'מנאייכ' אנחנו עומדים על 5% רייטינג בלבד, אבל כולם פה רואים. כל פרק הגיע למעל חצי מיליון צפיות בדיגיטל. המשוואה שונתה.

"אנחנו לא צריכים את נתונים האלה של הכאן ועכשיו. לא אכפת לנו ששלושת מיליון הצפיות של 'קופה ראשית' היו מתשע בערב עד תשע בבוקר. מה שחשוב לנו זו הצריכה המצטברת. הדבר העיקרי שמשמעותי לנו מחוץ לדיגיטל זה הלייב והניוז".

קובלץ סיפר כי "צרכני הדיגיטל הם קהל הרבה יותר צעיר, שלא נמצא בכלל בטלוויזיה. קהל יקר-ערך שיכול ללכת איתנו עוד 5, 10 ו-15 שנים. קהל שיצמח איתנו - בזמן שהחינוכית זה גילאי 4-12, צרכני הדיגיטל הם בני 12-30".

במה פחות הצלחת?
קובלנץ: "בלייב, בחדשות, פחות הצלחתי. לא הצלחתי לייצר שפה חדשה סביב החדשות אצלנו. רציתי מהדורת חדשות של חצי שעה מרוכזת, אבל החוק לא מאפשר לי להתערב בחדשות". 

"לא נעשה ריאליטי. זה לא התפקיד שלנו"

לגבי סדרות איכותיות כמו "מנאייכ" - האם הערוצים המסחריים מפספסים שהם לא משקיעים בדברים כאלה, או שאין להם ברירה?
"לערוצים המסחריים אין ברירה אלא ללכת לריאליטי, לצערי. יש ריאליטי שהוא מעולה, ויש ריאליטי שהוא זוועה, אבל התאגיד לא יעשה ריאליטי. זה לא התפקיד שלנו".

ובכל זאת, התקציב של התאגיד מגיע מהקופה הציבורית. למה צריך לשלם על זה דרך כספי המסים?
"רשות השידור עלתה מיליארד שקל ולא השקיעה ביצירה מקורית. התאגיד עולה 750 מיליון ומשקיע הרבה יותר. תרבות השידור הישראלית השתדרגה, ולדעתי זה יחלחל למקומות אחרים".

וההצדקה ברמה הפוליטית? האם זה מאחורינו, או שהפוליטיקאים ישאלו מדי פעם אם צריך שידור ציבורי?
"תשמע, באנגליה יש מאבק עצום על ה-BBC. מאבקים ומתח בין ממשלה לשידור ציבורי זה דבר טבעי. השלטון תמיד יצפה שהכסף שיושקע ישרת אותו, והשידור הציבורי יצפה להיות חופשי. כרגע הפוליטיקאים לא מתעסקים בזה, אבל יכול להיות שזה יקרה. באנגליה זה קורה עכשיו, וקיצצו שם בתקציב של ה-BBC בצורה ברוטלית".

מה לגבי השקעות שעלו המון כסף וכן פנו למכנה המשותף הנמוך? היית מוותר על האירוויזיון למשל?
"מועצת התאגיד כפתה עליי את כמות התקציב שהושקעה בזה. "המונדיאל זה סיפור שונה, ובכל מקרה זו עשויה להיות הפעם האחרונה שבה המונדיאל אצלנו, לאחר שזכינו במכרז, וזה עולה לנו 30 מיליון אירו. זה לא נורא שהמונדיאל לא ישודר בתאגיד. ספורט זה מוצר מאוד טריקי. אי-אפשר לבנות מותג על זכויות שידור - לא במונדיאל ולא באירוויזיון. ברגע שזה נגמר, המותג שלך לא הרוויח כלום". 

"התאגיד הוא אהבת חיי" 

בכל זאת, מצאת את עצמך בחוץ. 
"דבר ראשון, זה מאוד עצוב. התאגיד הוא אהבת חיי בתחום עולם התעסוקה. אבל זה לא סוף העולם".

מועצת התאגיד שהחליטה להיפרד ממך… לא הפוליטיקאים מינו אותה. ובכל זאת הם החליטו שקובלנץ לא מתאים להם. 
"וזה בסדר גמור. שרדתי 7 שנים. יש מנכ"לים ששורדים חודשיים. יו"רים ומנכ"לים מתקוטטים תמיד.

ובכל זאת, גוף ציבורי אובייקטיבי הקים ועדה בלתי תלויה, שהטילה עליך אחריות על התרבות התעסוקתית אצלכם. 
"הדוח שהוציאו היה מידתי, ונאמר בו שלא צריך להיפרד ממני. אבל למועצה יש את הסמכות להחליט מי המנכ"ל שהיא רוצה.

"תאגיד השידור הוא יצור משונה. זה ארגון שמתנהג כמו במגזר הפרטי, אבל בתוך המגזר הציבורי. אומרים לנו לרוץ קדימה ולא לראות בעיניים, ויש אנשים שזה לא מתאים להם. יש מקומות שבמסגרת המרוץ המטורף לא שמנו לב שאנשים מתקשים. ועדיין, מכל גופי השידור, התאגיד זה המקום הכי מגניב לעבוד בו".

מה התחנה הבאה שלך?
"יש לי משאלה שהדבר הבא לא יהיה בעולם המדיה. אחרי אהבת החיים של התאגיד, אני רוצה לכבוש מקומות חדשים"

פוליטיקאים שומעים אותך. 
"פוליטיקה זו גם אפשרות". 

*** גילוי מלא:  הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, התעשייה האווירית, טיקטוק, מליסרון (קניוני עופר), טאבולה, לביא מדיה וקבוצת יפעת