תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

אסטרטגיית ה-"Buyout" - כך משקיעים כשירים יכולים להשקיע ברכישת חברות

אסטרטגיית ה-Buyout במסגרתה קרנות Private Equity נוהגות לרכוש שליטה בחברות במטרה להעלות את ערכן, נחשבת לוותיקה בתחום • עם הורדת סכום ההשקעה הנדרש לכניסה אליה – נפתחה האופציה הזו למשקיעים כשירים • "בסופו של דבר זה כמו בנדל"ן: קונים נכס מסוים, ובמקרה של Buyout כמה עשרות של נכסים, בכדי להשביח אותם ובהמשך למכור אותם ברווח", מסביר נועם ברכה, שותף מנהל בהפניקס Value

אסטרטגיית ה-Buyout פופולרית בעולם ה-Private Equity / צילום: Shutterstock
אסטרטגיית ה-Buyout פופולרית בעולם ה-Private Equity / צילום: Shutterstock

הכתבה בשיתוף הפניקס Value

עולם ההשקעות בקרנות פרטיות ("Private Equity") מושך אליו משקיעים רבים, בעיקר כשירים ומוסדיים, שלהם ההון הנדרש לשם כך. הקרנות הפרטיות נכנסות כשותפות בחברות, וכך, מאפשרות גם למשקיעים שלהן להשתתף. הן מהוות אלטרנטיבת השקעה עבור גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים שמעוניינים לבצע הסטה משמעותית של השקעות לשוק הלא סחיר על חשבון השוק הסחיר, כדי לגוון את תיק ההשקעות שלהם.

כ-2,734 קרנות Private Equity פעילות כיום בשוק, נכון למרץ 2022. יעד הגיוס המאוחד של כולן הוא 757 מיליארד דולר. זאת על סמך נתוני חברת המחקר Preqin. לפי התחזיות של Preqin, עד שנת 2026 שווי כלל הנכסים המנוהלים בקרנות ה-Private Equity צפוי להגיע ל-11.12 טריליון דולר, עם שווי עסקאות מצטבר של 813 מיליארד דולר.

אסטרטגיית השקעה ותיקה ופופולרית של הקרנות הפרטיות היא ה-"Buyout". במסגרתה קרנות פרטיות רוכשות את השליטה בחברות שונות ונוקטות בצעדים בניסיון להשביח אותן: למשל, החלפת הנהלה, שינוי הקו האסטרטגי של החברה, שדרוג הפעילות שלה, שיפור יכולות המימון ועוד, כאשר השאיפה היא העלאת רווחיות החברה והביצועים העסקיים שלה. מאחר שמדובר ב-Private Equity ההשקעה אינה נזילה בכל עת. הקרנות פועלות בדרך כלל על פני תקופה של עשר שנים. בחמש השנים הראשונות לגיוס כספים והשקעת מלוא ההתחייבויות של המשקיעים למנהל הקרן, ובחמש השנים הנוספות במטרה לממש את הנכסים.

בישראל, אפיק השקעה מסוג זה היה פתוח עד כה בעיקר לגופים המוסדיים, בשל חסמי הכניסה הגבוהים אליו. עם זאת, כיום, מתאפשר גם למשקיעים כשירים לקחת בו חלק, בין היתר בשל הפחתת סכום ההשקעה המינימלי הנדרש בכניסה להשקעה, בין השאר באמצעות קרנות פידר (Feeder Funds) אשר מאגדות קבוצות משקיעים יחד.

חשיבות הגוף המנהל בתוך שוק שנמצא בצמיחה

כאמור, אסטרטגיית ה-Buyout נחשבת לוותיקה ביותר מבין אסטרטגיות ההשקעה ב-Private Equity. על פי נתוני אתר Statista הושקעו בשנת 2021 3.4 טריליון דולר בקרנות Private Equity, כ-33% מתוכם לטובת ה-Buyout. שוק זה הוא גם הצומח ביותר, בהשוואה למשל למדד ה-S&P 500 ואף בהשוואה למדדים אחרים. לפי נתוני Statista - מ-118 מיליארד דולר שווי גיוסים בשנת משבר הסאבפריים ב-2008 ועד ל-1.12 טריליון דולר ב-2021.

 למידע נוסף על ההשקעה למשקיעים כשירים בלבד>> 

אחד מגופי ההשקעה הגדולים כיום בתחום ה-Private Equity בכלל, ובפרט באסטרטגיית ה-Buyout הוא קרלייל (Carlyle). מעל גופי ההשקעה של קבוצת קרלייל עומדת חברה ציבורית, שלה ניסיון רב ברכישות של חברות, השקעות אסטרטגיות, מימון ועוד. קרלייל מנהלת כיום נכסים בשווי של למעלה מ-300 מיליארד דולר, במגוון רחב של קרנות Buyout רובן ב-Private Equity. הקבוצה קמה בשנת 1987 והשיקה את קרן ה-Buyout הראשונה שלה ב-1990. על פי נתוני חברת המחקר הגלובלית Private Equity International, קרלייל היא כיום חברת ה-Private Equity השנייה בגודלה בעולם מבחינת גיוסים בחמש השנים האחרונות, עם סכום גיוס של כ-61.7 מיליארד דולר.

"כשמסתכלים על רשימת 100 המשקיעים הגדולים בעולם, 65 מתוכם משקיעים בקרלייל", אומר נועם ברכה, שותף ומנהל בהפניקס Value.

נועם ברכה, שותף מנהל בהפניקס Value / צילום: יח''צ
 נועם ברכה, שותף מנהל בהפניקס Value / צילום: יח''צ

אחד הגורמים החשובים בהשקעות Buyout הוא מנהל הקרן, שנדרש להיות ותיק ובעל ניסיון רב בעסקאות מסוג זה. קרנות Buyout יכולות להתמחות בסקטורים מסוימים, למשל בבריאות או בתעשייה. מיקוד הקרן בסקטור ספציפי נתמך במומחיות צוות העסקאות ויועצים אחרים שמספקים שירותים בקרן, בדר"כ על בסיס בלעדיות. במקרים רבים מדובר באנשי צוות שעברו מהצד הסחיר ללא סחיר. כך, למשל, פורסם בתחילת 2020 כי היזם איאן ריד, מנכ"ל פייזר לשעבר, הצטרף לקבוצת קרלייל, ובין היתר ישמש כמנהל תפעול בקרן ה-Buyout שמתמחה בתחום הבריאות.

לצד המנהל, גם לגוף הפיננסי שעומד מאחורי קרן ה-Buyout חשיבות גדולה. "כשקרן Private Equity שואפת להשביח חברה, ובדרך כלל מדובר בתיק של 15-30 חברות בקרן כזאת, זהו תהליך שאמור להיות סינרגטי", אומר ברכה. "נניח שהקרן רכשה עכשיו חברה שפועלת באסיה. מאחר ויש לאותה קרן פעילות בארה"ב, באירופה וגם במקומות נוספים בעולם - היא יכולה לפתוח את השוק עבור החברה הנרכשת ובכך להגדיל את פוטנציאל המכירות ברמה הגלובלית".

מתאגדים למטרת השקעה

קהל היעד להשקעות Buyout הוא ברוב המקרים השוק המוסדי, זאת בשל חסם הכניסה הגבוה אליהן שיכול לעמוד על רף של עשרה מיליון דולר, כסכום המינימום להשקעה, שמאפיין את ה-Private Equity בכלל. "ובכל זאת, אוכלוסייה שלמה של משקיעים פרטיים כשירים, שהם גם משקיעים מתוחכמים, יכולים להביע עניין במנהלי ההשקעות הגדולים בעולם" אומר ברכה.

"בסופו של דבר", הוא מסכם, "השקעה באסטרטגיית Buyout מאפשרת השקעה חכמה ומגוונת ששואפת לשפר את הנכס על ידי מינוף הניסיון המקצועי, הקשרים והתמיכה הכלכלית של מנהלי הקרן. עכשיו אנו מאפשרים גם למשקיעים הכשירים הפרטיים בישראל להצטרף להשקעה באמצעות פידר לקרן של אחד המנהלים הגדולים בעולם".

למידע נוסף על ההשקעה למשקיעים כשירים בלבד>>

הערות משפטיות:

*פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם".

**מידע זה אינו מיועד לשימוש, במישרין או בעקיפין, בארצות הברית של אמריקה, ואנשים בארה"ב אינם מורשים להשתמש או לגשת לאתר זה. אתר זה אינו הצעה של ניירות ערך למכירה לארצות הברית. ניירות ערך כלשהם המוזכרים במסמך זה לא נרשמו ולא יירשמו במסגרת חוק ניירות הערך האמריקאי משנת 1933, כפי שתוקן, ואין להציעם או למכור אותם בארצות הברית, אלא בכפוף לפטור רלוונטי מרישום. לא מתבצעת הנפקה לציבור של ניירות ערך בארצות הברית.

צרו איתנו קשר *5988