הכתבה מטעם מטא ישראל
במושב ההיי-טק, שנערך במסגרת 'ועידת ישראל לעסקים', אירחה עדי סופר תאני (מנכ״לית Meta בישראל) כמה מבכירי ובכירות תעשיית ההיי-טק בישראל: חמוטל מרידור, מייסדת-שותפה של חברה שטרם נחשפה (Stealth Mode), גיגי לוי וייס, שותף כללי בקרן ההון-סיכון NFX, מיקי חסלבסקי, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ ENSO, ועמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח של Nvidia בישראל. המושב עסק בבינה המלאכותית, בהזדמנויות הרבות שהיא טומנת בחובה, ובאתגרים הגדולים שחווה תעשיית הטק בעולם כולו ובישראל בפרט.
AI לכל סטארט-אפ?
הבינה המלאכותית מהווה חלק אינטגרלי מהטכנולוגיות שמיליארדי אנשים ברחבי העולם פוגשים מדי יום - ולעתים אינם מודעים להשפעתה הרבה על מוצרים ושימושים יומיומיים. כך למשל, שיתפה סופר תאני כי ״בינה מלאכותית נמצאת בליבה של כל מה שאנחנו עושים ב-Meta". היא הסבירה כיצד בינה מלאכותית היא זו שמשפרת את החוויה של אנשים בפלטפורמות של החברה, והיא זו שאחראית לספק תוצאות באופן עקבי למיליוני המפרסמים על גבי אותן פלטפורמות. בינה מלאכותית נמצאת בליבה של הפלטפורמות של Meta - עוד מהימים הראשונים שלהן: כבר מהשקת הפיד ב-2006. בינה מלאכותית זו שמוטמעת באלגוריתם של הפיד ובהתאמת התוכן הרלוונטי לאנשים, היא זו שמאפשרת לחברה לנטר מיליארדי פיסות של תוכן ולזהות תכנים שמפרים את כללי הקהילה, והיא זו נמצאת בליבת פלטפורמת הפרסום והמודעות.
כאשר חושבים על העתיד בעולמות הפרסום בפרט, קשה שלא לדמיין כיצד בינה מלאכותית גנרטיבית מניחה כבר היום את הבסיס לעוזרי AI עסקיים עתידיים - אחד הפיתוחים המשמעותיים שעשויים לשנות מקצה-לקצה את האינטראקציות היומיומיות בין צרכנים לעסקים, ובין אנשים למותגים. ההיקף המשמעותי של שיחות עסקיות בין צרכנים למותגים על גבי פלטפורמות דיגיטליות, שגדל והלך בעקביות מאז מגיפת הקורונה, ממחיש עד כמה ההזדמנות היא עצומה: כפי שלכל עסק יש כיום אתר אינטרנט, אבל גם כתובת דואר אלקטרוני וגם נוכחות ברשתות החברתיות - לא רחוק היום שבו יהיה לכל עסק גם סוכן AI שיתקשר באופן עצמאי עם לקוחות או לקוחות פוטנציאליים.
מהפכת הקוד הפתוח
סופר תאני אמרה בפתח דבריה: אם לא אמרתם את צמד האותיות AI לפחות עשר פעמים ביום בשנה האחרונה - כנראה שמשהו לא בסדר אצלכם. השיח על הבינה המלאכותית, השפעותיה העתידיות, התקוות הגדולות, וגם הקשיים וסימני השאלה - פרצו בסערה למרכז השיח הציבורי לפני כשנתיים. אולי נכון יותר לומר: פרצו בסערה, ומאז הגבירו את הקצב.
ואולם, היבט נוסף שאינו מדובר דיו הוא מהפכת הקוד הפתוח שחווה עולם הבינה המלאכותית. את אותה רעידת אדמה שחוו מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם עם השקתם לציבור של הצ'אטבוטים ועוזרי ה-AI השונים בשנתיים האחרונות - חווים בימים אלו גם מפתחים, סטארטאפים וחברות בכל רחבי העולם. מודלי שפה גדולים, כמו למשל מודל השפה המוביל Llama של Meta, שוחררו לציבור כקוד-פתוח, לרבות ברישיון מסחרי. מודלים כמו Llama 3.3 זמינים לקהילת כקוד-פתוח, ובחינם (כאשר עלות אימון למודלים בהיקף זה יכולה להיות משוערת בעשרות מיליוני דולרים, שבפועל נחסכים עבור המפתחים). לאחרונה, Meta הודיעה על כך שמודלי Llama חצו את רף ה-650 מיליון הורדות.
שלא כמו מודלים סגורים, במודלי הקוד-הפתוח מפתחים יכולים לבצע התאמות מלאות לצרכים וליישומים שלהם, לאמן אותם על מערכי נתונים חדשים, לבצע פיין-טיונינג נוסף, וגם להריץ אותם בכל סביבה. בספטמבר האחרון, Meta שחררה את המודלים המולטי-מודליים Llama 3.2 - כלומר כאלו שיודעים לעבד גם מלל וגם ויזואליה. כיום, לפי בדיקת החברה, מודלי הדגל Llama מתחרים עם מודלי בסיס סגורים מובילים, כולל GPT-4 ,GPT-4o ו-Claude 3.5 Sonnet, ואף מנצחים בחלק ממקרי הבוחן.
היכן טמונה ההזדמנות של ישראל?
בהמשך הפאנל, התייחסו הדוברים להזדמנות הגדולה שקיימת לאקוסיסטם הישראלי. מרידור ציינה כי ישנן כמה חברות גדולות מובילות בעולם (בתחום מודלי השפה ומודלי הבסיס של ה-AI, למשל), אך זה לא המקום בו ישראל צריכה להתחרות - אלא בעולם האפליקציות והיישומים. לפי מרידור, ״ישראלים טובים מאוד בלזהות בעיה ולרוץ עם הפתרון הכי מהר. עד היום, אין סטארט־אפ אחד גדול שעשה את זה״.
חסלבסקי, שייסד את הסטארט-אפ ENSO המפתח פלטפורמה לסוכני AI, שיתף כי ההזדמנות בשוק ה-AI מוערכת בכטריליון דולר, וכי יזמי ההיי-טק הישראלים צריכים ״להפסיק לחשוב איפה שנוח להם״ (כלומר סייבר ותוכנה ארגונית), אלא להמר 'אול-אין' על מוצרי AI לצרכני הקצה - תחום אשר הביקוש לו גדל והולך, ועשוי לגעת כמעט בכל היבט של החיים. לוי-וייס הסביר: "העולם מתקדם למהפכות של פלטפורמה. כל מהפכה כזו מייצרת הזדמנויות מטורפות", ואמר כי "כל מי שעושה משהו שאינו AI - כנראה ייכשל". קריג הוסיף כי ישראל צריכה להתמקד גם בתחום תשתיות האנרגיה. לדבריו, ״כדי להקים דאטה סנטר היום, צריך עשרות ומאות מגה־וואטים שאין לנו״.
כתבות
ני"ע
